ראשי רשויות: המדינה לא מאפשרת לפתור את משבר הדיור

מה עושים כדי לפתור את משבר הדיור? בדברים שנאמרו בפאנל במסגרת ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין שנערך היום (ג') בתל אביב, ניכרה הסכמה בקרב ראשי הרשויות המקומיות - מדיניות הממשלה וההליכים לבנייה חייבים להשתנות.

עוד בוועידת המשפט

הנאום הסוער של הרצוג

ההתבטאות הנדירה של ראש אגף החקירות

תקיף במיוחד היה ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ', שטען כי "מדינת ישראל על שלוחותיה לא רוצה שלטון מקומי חזק - נקודה". לדבריו, "גורמים מסוימים לא רוצים לפתור את מצוקת הדיור. זה פתיר אבל עולה כסף. רוצים שאשווק 20 אלף יחידות דיור, אבל לא נותנים סמכויות ולא מאפשרים לספק את כל השירותים התומכים. יושב ילד בן 27 באגף התקציבים ואומר לי שאין צורך בהקמת בית חולים נוסף למטרופולין שמשרת מיליון תושבים".

דנילוביץ' ודב צור בפאנל(צילום: מוטי קמחי)

עוד הלין דנילוביץ על כך ש"אתה מתחיל תוכנית עם שר כלשהו, אחלה תוכנית - פתאום מגיע שר עם תפיסה חדשה ואותו זה לא מעניין. לנו יש ראייה ארוכת טווח", הוא אמר בהתייחס לראשי השלטון המקומי, וראש העיר הרצליה לשעבר יעל גרמן הסכימה: "המדינה מתחבטת בדיור כבר 15 שנים, ולא ראתה שבחצר שלה נמצאת 'הציפור הכחולה' - הרשויות המקומיות שהן סוכנויות ביצוע לחינוך ורווחה. יש לנו את היכולת, אנחנו אפקטיביים. יש חוסר אמון אדיר בין השלטון המקומי והמרכזי ולהפך. השחיתות בשלטון המקומי לא יותר גדולה מכל מקום אחר".

חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי וראש העיר מודיעין מכבים רעות: "הבינו שהפונקציה המרכזית לפתרון היא השלטון המקומי. במודיעין האוצר הרוויח מיליארדים והשקיע מעט מאוד. דרוש או בינוי עצמי שלנו, או שאותם אלו שרוצים להרוויח בקרקע (הכוונה לאוצר, ג"מ) יחזירו את 'סולל בונה'. במודיעין עיר שלמה סינים הקימו אותה. צריך להחזיר אותם, זה יוזיל את הכול באופן משמעותי".

לדברי ראש העיר ראשון לציון דב צור, "יש 400 אלף יחידות דיור שנמצאות ברשויות על השולחן. לכולנו יש כאן ילדים ונכדים ואני מסתכל לילדיי בעיניים ואני צריך להבטיח להם דיור הוגן, ולכן גם אם יש בכך נטל אנחנו מרימים את הכפפה. אנחנו מוסיפים כמות גדולה של דירות, כולן דירות קטנות, וחותמים הסכם עם הקבלן. אנחנו מאפשרים לקבלנים שמשווקים במחיר מופחת עידוד מסיבי שלנו. צריכים להיות יצירתיים בפתרונות ושונה מעיר לעיר".

פאנל השלטון המקומי, היום בוועידת המשפט(צילום: מוטי קמחי)

זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה, הסביר את עניין הסחבת הבלתי נסבלת: "כשחזרתי לראשות העיר אחרי שמונה שנים ראיתי שיושבים על תוכנית שעשיתי בשנים הראשונות שנבחרתי, לפני 14 שנים.

 זה לא יכול להיות - התוכנית נתקעה עשר שנים בוועדה המחוזית, ליזמים נמאס, הלכו לבית משפט. רוצים באמת - תכניסו לוועדה המחוזית אנשים רציניים. לא יכול להיות שראשון לציון מחכה שבע שנים עד שתאושר תוכנית. תעשו את כל זה - נפתרה בעיית הדיור".

זווית אחרת ניסה להציג עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלה), שהתייחס לבנייה ביוזמת רשות: "לא נרצה לראות רשות מקומית מטילה יהבה על פרויקט ואז נתקעת. צריך לבדוק את זה לעומק". לדבריו, "דרוש שיתוף פעולה, ומצד שני אנחנו לא תמימים ויודעים שיש אינטרסים שונים לשלטון המקומי והמרכזי. במקומות שהאינטרסים נפגשים התוצאות יחסית טובות".

עו"ד אמיר עמר, ראש משרד AYR - עמר, רייטר, ז׳אן, שוכטוביץ' ושות' הפנה לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה המרחיב את סמכויות הוועדה המקומית, והעלה את השאלה "איפה האחריות של הרשות המקומית? האם זה נכון להפיל את אשמת המשבר בדיור כולה על השלטון המרכזי? גם בוועדות המקומיות קיימת סחבת של הליכים בירוקרטיים. לפי דו"ח מבקר המדינה, לוקח לרשות המקומית בממוצע שנה וחודש לאשר היתר בנייה".