שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הקשר בין צריכה של מלח ובשר לאבנים בכליות

    אבני כליה היא בעיה שכיחה אשר נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות. איך תזונה מתאימה הכוללת צריכה נאותה של נוזלים וסידן מחד, והגבלה של נתרן וחלבון מן החי מאידך יכולה לעזור במניעת היווצרותן של האבנים?

    זוכרים את הפרק ב"חברים" שג'ואי סבל מכאבי הזדהות עם הלידה של פיבי ובסוף מסתבר שיש לו אבנים בכליות? לא כולם יודעים שאבנים בכליות היא בעיה רפואית שסובלים ממנה כ- 10% מהאוכלוסייה, ו- ב- 70% מהמקרים הבעיה תחזור על עצמה. היא שכיחה יותר בקרב גברים, ובשנים האחרונים אנו עדים לעלייה במספר החולים במחלה.

     

    אבנים בכליות נוצרות במערכת השתן כתוצאה ממספר רב של גורמים אשר מביאים לריכוז גבוה בשתן של חומרים כמו סידן, זרחן, חומצה אורית ואוקסלאט. ריכוז גבוה של חומרים אילו בשתן עלול להוביל להתגבשותם של אותם החומרים וליצירת קריסטלים, הקריסטלים מתגבשים עד ליצירת אבן.

     

    קיראו עוד

    מה עושים עם אבנים בכליות? 10 עובדות

    בדיקה תציל ממוות: 7 מיתוסים על מחלות כליות

    הטיפ היומי: איך לצמצם סיכויים לאבנים בכליות

     

    תהליך ההתגבשות מושפע בין היתר מדרגת החומציות של השתן. מדד החומציות (PH) הנורמלי הוא 5.8-6.2, כל סטייה מטווח זה; למעלה או מטה עלולה להוביל להתגבשות אבנים.

     

    לג'ואי מ"חברים" היה מזל, שבדיוק כאשר החלו הכאבים הוא היה בבית החולים. כאבים הנגרמים עקב אבן בכליה, בדרך כלל יהיו חדים וחזקים, עד למצב שיובילו אדם בבהילות לבית החולים. סימן אפשרי נוסף לזיהוי הבעיה הוא דם בשתן ודחיפות במתן שתן.

     

    למרות התופעות הלא נעימות, כאשר האבנים יוצאות הסימפטומים בדרך כלל יחלפו, אך במהלך שהותה של האבן בכליה עלול להיגרם נזק בלתי הפיך עד לגרימת אי ספיקת כליות בעתיד.

     

    קיימים מספר סוגים של אבני כליה

    • אבני סידן אוקסלט / סידן זרחן

    • אבני חומצה אורית

    • אבני ציסטאין

    • אבני סטרביט

    בישראל אבני סידן אוקסלט ואבני חומצה אורית הן הנפוצות ביותר.

     

    גורמי סיכון להיווצרות אבנים בכליות

    ישנם מצבים בריאותיים המעלים את הסיכון להתפתחותן של אני כליה כגון מחלות מעיים דלקתיות (קרוהן/ קוליטיס),שלשולים כרוניים, סוכרת, השמנה, כליה פוליציסטית, ניתוחים בריאטרים ("קיצור קיבה") ותסמונות גנטיות מסוימות.

     

    מעבר לגורמי הסיכון הקשורים במצבים בריאותיים, ישנם גורמי סיכון תזונתיים, אשר רבים מאתנו חשופים אליהם עקב הרגלי תזונה לקויים. תזונה נכונה יכולה לעזור לכם להימנע מהבעיה או להקטין את הסיכון לחזרתה במקרה שכבר סבלתם ממנה בעבר.

     

    לשתות כמה שיותר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לשתות כמה שיותר(צילום: shutterstock)

     

    1. צריכת נוזלים נמוכה

    נוזלים הוא המרכיב התזונתי החשוב ביותר למניעת היווצרותם של אבני כליה. כמות הנוזלים המומלצת לשתייה היא לפחות 2.5 ליטרים ליום. הכמות משתנה מאדם לאדם בהתאם למשקל הגוף ולרמת הפעילות הגופנית המבוצעת ע"י אותו אדם, ולמעשה נקבעת בהתאם לכמות השתן שהנכם מייצרים.

     

    בקשו לדעת מאיש מקצוע מהי כמות הנוזלים המומלצת לשתייה עבורכם. חשוב לעמוד בהמלצה לצריכת הנוזלים במשך היום כולו, ולא לרכז את צריכת הנוזלים לנקודת זמן מסוימת ביום או לחילופין, לפצות בשתייה ביום אחד על שתייה לא מספקת מיום אחר.

     

    ההקפדה על צריכת הנוזלים חשובה ביותר כיוון שהיא גורמת לשתן להיות פחות מרוכז, וככול שהשתן יותר מדולל כך קטן הסיכוי להתגבשותם של המלחים ליצירת אבן. בניגוד לתפיסה הרווחת ששתיית קפה/ תה/ מעלה את הסיכון ליצירת אבנים, נמצא שדווקא לאלה היכולת להוריד את הסיכון ליצירת אבני כליה. לעומת זאת, נמצא כי לשתיית מיץ אשכוליות ומשקאות ממותקים יש יכולת לעלות את הסיכון ליצירת אבני כליה.

     

    2. צריכה מוגזמת של נתרן

    צריכה מוגברת של נתרן (מלח) נמצאה כמעלה סיכון ליצירת אבני כליה. מרבית האנשים צורכים נתרן בכמות הגבוהה פי 1.5- 2 מהכמות המומלצת ליום, לפי המלצות משרד הבריאות. אדם בוגר אמור לצרוך כ 2.5 גרם נתרן ליום, שהן שקולות לכפית מלח אחת.

     

    צריכת נתרן מוגברת בתזונה גורמת להפרשה מוגברת של נתרן בשתן, ויחד עם הנתרן יוצא גם הסידן, מצב אשר עלול לעלות את הסיכון ליצירת אבני כליה. על כן, חלק עיקרי וחשוב בטיפול התזונתי הוא הגבלת הנתרן בדיאטה.

     

    כ- 75% מצריכת הנתרן מקורה במזון מעובד או מוכן, ולכן ההמלצה התזונתית היא להפחית באכילת מזון מעובד או מתועש דוגמת נקניקים, שניצל מעובד, גבינות קשות, שימורים ואוכל משומר, אוכל מוכן, וגם אכילה במסעדות, בהן אין דרך לדעת מה היקף השימוש במלח.

     

    3. צריכה מוגברת של אוקסלאט

    האוקסלאט מופרש בשתן. רמה גבוהה של אוקסלט בשתן מעלה את הסיכון ליצירת אבני כליה מאחר וזה עלול להיקשר לסידן בשתן וכך ליצור קריסטלים של סידן - אוקסלט שבסופו של גבר התגבשו ליצירת אבן.

     

    לכן במקרה של הפרשת אוקסלט יתרה בשתן (מעל 40 מ"ג ליום) מומלץ להימנע מצריכת מזונות העשירים באוקסלט,.כגון; שוקולד, שקדים, סלק, תרד, טחינה, קמח מלא, מיסו ואורז מלא.

     

    צריכת סידן יכולה למנוע היווצרות אבנים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    צריכת סידן יכולה למנוע היווצרות אבנים(צילום: shutterstock)

     

    4. צריכה נמוכה של סידן

    הגברת צריכת הסידן בתזונה קשורה בסיכון נמוך יותר ליצירת אבני בכליה. הסידן קושר אליו את האוקסלאט במעי ובדרך זו מונע ממנו להיספג לדם ולהגיע לשתן .

     

    מחקרים הראו כי אנשים שהקפידו לצרוך כ- 1200-1000 מ"ג סידן ליום היו בסיכון נמוך יותר לפתח אבני כליה לעומת אלה שצרכו כמות נמוכה יותר של סידן ליום.

     

    סידן ניתן לצרוך מחלב ומוצריו, טחינה, ברוקולי, סרדינים, שקדים וכרוב. רק לצורך השוואה, בכוס חלב של 200 מ"ל יש כ- 200 מ"ג סידן ליום ואילו בחלב מועשר בסידן כמות הסידן תהיה כפולה, כ 400 מ"ג לכוס.

     

    בנוגע לתוספי סידן - חשוב לציין כי בניגוד לצריכת סידן מהתזונה, נטילת תוסף סידן לא נמצאה כיעילה בהפחתת הסיכון לאבני כליה, ובקרב נשים מבוגרות אף נמצא שהתוסף הביא לעלייה בסיכון לאבנים.

     

    5. צריכה מוגזמת של חלבון מן החי

    נושא זה שנוי במחלקות, אך לא ניתן שלא להתייחס אליו. ישנם מספר מועט של עדויות המראות כי צריכה מוגברת של חלבון מן החי בתזונה, כגון- בשר, עוף או דגים העלתה את הסיכון להיווצרות אבני כליה.

     

    נתון מעניין זה עולה בקנה אחד יחד עם העובדה כי צריכת חלבון מן החי עלולה להביא לעלייה בחומציות השתן ולעליה בהפרשתם של סידן וחומצה אורית, אשר מהווים גורמי סיכון בפני עצמם.

     

    הקרן האמריקנית למחלות כליה אמצא ממצאים אילו וממליצה להגביל את צריכת הבשר בדיאטה כחלק מההנחיות התזונתיות למניעת יצירתן של אבני כליה. כאן המקום לציין כי לא מעט דיאטות לירידה במשקל מאופיינות גדולה של חלבון ולכן הן עלולות לעלות את הסיכון לאבני כליה.

     

    6. נטילת תוסף ויטמין C

    על אף חשיבותו בדיאטה, נמצא שנטילת תוסף ויטמין C במינון של 1000 מ"ג ומעלה הביא לעלייה בסיכון ליצירת אבני כליה בקרב גברים, בהשוואה לגברים שצרכו ויטמין C על פי הקצובה המומלצת (90 מ"ג ליום).

     

    הדרך הנכונה והמאוזנת לצריכת ויטמין C היא על ידי צריכת מזונות העשירים בו כגון; עגבנייה, קיווי, פלפל ופירות הדר.

     

    כאן המקום לציין ששתיית מיץ לימון טרי נמצאה כבעלת יכולת להוריד את הסיכון להיווצרות אבני כליה, כיוון שבלימון יש מרכיב בשם ציטראט המעכב את התגבשות האבנים ומעלה את רמת ה PH של השתן (גורם לשצן להיות פחות חומצי).

     

    הכותב הוא דרור בן נח, דיאטן קליני, הרצה בכנס השנתי של עמותת עתיד- עמותת הדיאטנים בישראל




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מומלצים