שתף קטע נבחר

תיקון סופרת: נאוה סמל משלימה את התנ"ך

נעמי ממליצה לרות להישאר מואבייה, ושתי מבריחה את אסתר למעון לנשים מוכות - ובת פרעה מצטרפת כאם החמישית: התנ"ך ממש לא רק של הדתיים, ונאוה סמל כתבה את "מזמור לתנ"ך", מדרש חילוני מודרני: "אני לא פוליטיקלי-קורקט, כי גם התנ"ך הוא לא פוליטיקלי-קורקט, יש בו הכל"

 

 

נעמי ממליצה לרות להישאר מואבייה, ושתי מבריחה את אסתר למעון לנשים מוכות – ובת פרעה מצטרפת כאם החמישית: התנ"ך ממש לא רק של הדתיים, וגם הזכות לפרשנות לא של הרבנים בלבד. הסופרת נאוה סמל הלכה לספר-הספרים כדי לחפש משמעות לחיי היומיום שלנו.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

התוצאה: "מזמור לתנ"ך" (הוצאת "אבן חשן"), שירה חרוזה על סיפורי התנ"ך, שהיא סוג של "מדרש חילוני". "הלכתי בעקבות יוצר גדול, איציק מאנגער, משורר האידיש, שכתב את שירי החומש והמגילה שמאוד אהבתי בילדותי", מספרת סמל. "מאנגער לקח את זה למקום שלו, העיירה היהודית - ואני לוקחת את זה למקום שלי היום".

 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

 

"התנ"ך הוא סלון ריקודים עם הזמנה לטנגו. כל הזמן מצאתי מישהו שיזמין אותי לרקוד". היא מוסיפה. בין הגיבורים – גיבורות. או כמו שסמל מכנה אותן: "הנשים הנעדרות". כך נתנה קול לבת יפתח הנאלמת ולגיבורות מקראיות נוספות. קול חתרני, לא הלכתי.

 

מסר לשרה: מה עשית לנו?

"לקחתי חוט מהתנ"ך, ואמרתי: רגע, מה חסר פה? איפה הטנגו שלי? איפה אני יכולה לשים את צעדיי?"

מבלי לבחול בסוגיות נפיצות, היא טיפלה גם בסיפורים פוליטיים, לדבריה: "כולנו מכירים את המשפט הידוע שאומרת רות לנעמי: 'עמך עמי, ואלוהייך אלוהיי'. אני נתתי לנעמי תשובה מאוד קשה: עמך לא עמי, ואלוהייך לא אלוהיי. אל תבואי כי יקרוא לך זרה, גרה. לא יקבלו אותך.

 

"ושתי מזמינה את אסתר להימלט למעון לנשים מוכות, בת פרעה שאימצה את משה, בעיניי, היא האם האחרת. כי אמהות מאמצת איננה פחותה מאמהות ביולוגית. אצלי היא מצטרפת לעם היהודי ביציאת מצרים.

 

"אני מטפלת בנושאים פורבוקטיביים ושנויים במחלוקת, גזענות ואלימות. אני לא פוליטיקלי-קורקט, כי גם התנ"ך הוא לא פוליטיקלי-קורקט, וזה הדבר הכי מדליק כיף ומאוורר. יש בו הכל: אלימות, משפחות לא מתפקדות. תראה סיפור שרה והגר, ששני שירים בקבץ מוקדשים לאיבה ולעימות שבו. אני רוצה להיכנס לתוך ספר בראשית, ולנסות לחולל בו איזה נס. להגיד לשרה: למה את מגרשת אותה? תראי כמה סבל ואלימות הבאת עם הגירוש הזה".

 

סמל כתבה את ספרה במשך 12 שנים. "ספר שנכתב בטפטפות", היא מגדירה אותו. "התנ"ך שלי פתוח תמיד, כי אני מתייחסת אליו בהמון מיצירותיי".

 

אֲנִי רוֹצָה לְהִכָּנֵס לְסֵפֶר הַתנ"ך

נאוה סמל

 

אֲנִי רוֹצָה לְהִכָּנֵס לְסֵפֶר הַתנ"ך

לִקְרוֹא כָּל פָּסוּק יָשָׁר בִּמְהֻפָּךְ

לְגַלּוֹת אֶת מַה שֶּׁנִּגְזַר וְנֶחְתַּךְ,

לְאַתֵּר אֶת זֶה שֶׁסָרַח וְהֻדַּח

מִי שֶׁהַחֶבֶל סְבִיבוֹ כְּבָר נִכְרַךְ,

וְלוֹמַר לַפִּרְחָח, וְלַבִּלְתִּי יֻצְלַח,

כָּמוֹנִי – כָּמוֹךָ, אַתָּה לִי אָח.

 

הַמַּבּוּל הַקּוֹדֵם כְּבָר נִשְׁכַּח

עַל הַמְּעִידוֹת אֲדוֹנָי סָלַח,

תַּקְשִׁיב חָבֵר, לְקּוֹל הַמְּבַשֵּׂר

גַּלְגַּל הַחַיִּים לֹא הִשְׁתַּפֵּר

לְעִתִּים הוּא אַף גָּרוּעַ יוֹתֵר.

עוֹלָם יָשָׁן – עוֹלָם חָדָשׁ,

אָדָם לְאָדָם הוּא נָחָשׁ.

וְאַף כִּי גַּן עֵדֶן רָחוֹק, מִסְתַּתֵּר,

אוּלַי לֹא כְּדַאי לְוַתֵּר?

 

כִּי דָּוִד הַנּוֹאֵף – זֶה אֲנִי

כָּךְ לִילִית הַהוֹלֶלֶת,

וְהָגָר הַמְּנֻשֶּׁלֶת

מִיכַל הַמְּתֻסְכֶּלֶת

וַשְׁתִּי הַמְעֻרְטֶלֶת

פוֹטִיפַר שְׁמוּט אֵבָר,

עוֹבַדְיָה מְמֻרְמָר

וְיוֹסֵף הַנַּקְמָן

יַעֲקֹב הַתַּחְמָן,

וְעֵשָׂו הַבַּכְיָן

וְקֹהֶלֶת סַפְקָן,

כֻּלָּם זֶה אֲנִי –

שֶׁלִּי הַדְּיוֹקָן.

 

אֲנִי רוֹצָה לְהִכָּנֵס לְסֵפֶר הַתנ"ך

פְּנֵי עַצְמִי מִשְׁתַּקְּפוֹת שָׁם כָּךְ.

לְחַיֵּי הַחוֹטֵא, לְחַיֵּי הַנִּידָּח

כָּמוֹנִי – כָּמוֹךָ, אַתָּה לִי אָח

זֶה בִּשְׁבִילִי מִזְמוֹר לַתנ"ך.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים