שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דרוש ביטחון כלכלי לעסקים בירושלים
    על המדינה להקים קרן שתפצה את העסקים הקטנים והבינוניים בעיקר, בתקופה ביטחונית מתוחה במיוחד שניתנת לזיהוי ותחימה, כמו עכשיו

    זה לא סוד שעקב המצב הביטחוני רבים הדירו רגליהם מירושלים. תיירי חוץ ותיירי פנים חוששים להגיע לבירה, ומרכז העיר הפך למקום בכוננות ספיגה. כך, באבחת סכין, התרוקנו עסקים רבים במרכז העיר וגם באזורים אחרים - בתי קפה, מסעדות, חנויות, מלונות, ועסקים נוספים. המרקם הכלכלי העדין של העסקים בירושלים, שרק החל להתאושש מהנזקים לאחר העבודות להתקנת הרכבת הקלה, נפגע שוב פגיעה קשה. מדובר אמנם בנזק עקיף כתוצאה מהמצב הביטחוני שאנו נתונים בו, אבל הקשר ביניהם ברור ומובהק; וכפי שהמדינה מתארגנת במהירות ונוקטת בצעדים ביטחוניים להבטחת שלומם של האזרחים למול המצב החדש, עליה לנקוט בצעדים שיבטיחו את ביטחונם הכלכלי של העסקים בירושלים, ובאזורי עימות בכלל.

     

    עוד דעות ב-ynet:

    מנוטרלים משלטון החוק

    לימודי שואה - לא בבית ספרנו?

    עיוות העובדות - זה מה ששקוף

    בנות המתגייסות לצבא בונות את המדינה

    על סימון מוצרים והטלאי הצהוב

     

    המצב האזורי והתמורות המהירות במדינות השכנות, מחייבים אותנו להסתגל לעולם מושגים חדש שאין בו חלוקה דיכוטומית בין מצב מלחמה לבין המצב בימים רגילים. כיוון ששקט לא נראה באופק, והפגיעה בעורף הפכה לצערנו לעניין יומיומי כמעט, עלינו להכניס ללקסיקון הכלכלי שלנו גם את המושגים של "אזורי עימות" "מצב חירום בטחוני" ו" גל טרור" גם כאשר המדינה אינה נמצאת במצב עימות מלחמתי ממשי מול מדינה כזו או אחרת.

     

    אין מנוס מלהכיר גם בנזקים שנגרמים גם למרקם הכלכלי במצבים כאלה. כפי שקיימת תוכנית מגירה ביטחונית כדי למנוע אובדן חיי אדם בעורף, צריכה להיות תוכנית מגירה כלכלית כדי למנוע גוויעה של עסקים באזורים הרלוונטיים. על המדינה לפעול להסדרת רשת ביטחון כלכלית באזורי עימות. למדינה יש עניין בפעילות עסקית שוטפת בימים רגועים, ולפיכך עליה לדאוג להמשך קיומם בימי עימות. ללא עסקים קטנים ובינוניים אין צמיחה, אין פרנסה לעובדים ולספקים ואין גם עניין לבוא ולבקר בה.

     

    אם נחזור לכאן ועכשיו, לעסקים בירושלים, כמו בכל מקום אחר, יש הוצאות קבועות שאינן תלויות מצב ביטחוני - שכר דירה, שכר עבודה לעובדים, ארנונה ועוד. בתקופה ביטחונית כגון זו - ההכנסות שואפות לאפס. עסקים קטנים ובינוניים בעיקר נמצאים בסכנת סגירה בשל המצוקה התזרימית שהם נקלעו אליה. לא ייתכן שהמדינה לא תיקח על כך אחריות ותיתן להם לגווע.

     

    הפתרון קיים

    המנגנון לפתרון כבר קיים, וכל שצריך לעשות הוא להעתיק אותו.

     

    עוד במהלך מבצע "צוק איתן" אושרה תקנות מס רכוש לפיצוי עסקים בגין נזק עקיף. עסקים בענפי התעשייה, המסחר, השירותים, החקלאות והתיירות היו זכאים להגיש תביעה לפיצוי על ירידה במחזור העסקי בשל המצב הביטחוני. הנוסחה לפיצוי כללה השוואת המחזור העסקי לעומת תקופה מקבילה אשתקד ופיצוי בהתאם. גם מפעלי אולמות אירועים ומלונאים קבלו מענה בשל ביטול הזמנות ואי ביצוע הזמנות חדשות, והם היו זכאים לתבוע פיצוי בשל נזק עקיף. הפיצוי היה תלוי אזור על פי הכרזת המדינה על הגבולות הגיאוגרפים של אזור העימות ב"צוק איתן".

     

    בהתאם, על המדינה להסדיר בחקיקה - לא רק בירושלים, אלא באופן כללי - הקמת קרן שתפצה את העסקים הקטנים והבינוניים בעיקר, בתקופה ביטחונית

    מתוחה במיוחד שניתנת לזיהוי ותחימה, כמו עכשיו. הקרן הזו תפצה את העסקים הרלוונטיים על בסיס השוואה למחזור העסקי המדווח בתקופה המקבילה אשתקד, בהתאם לאזור הנפגע שהוכרז עליו. חשוב מאוד ליצור מנגנון לפיצוי מהיר ללא ביורוקרטיה, כיוון שעסקים קטנים ובינוניים מתמוטטים מהר, וקשה מאוד לאושש אותם מאוחר יותר. הדבר אפשרי, ודוגמא לכך ראינו כבר במהלך ״צוק איתן״, עת ניתנה לעסקים האפשרות לבקש ולקבל מקדמות על חשבון הפיצוי הסופי.

     

    מדינת ישראל מקפידה להעניק לאזרחיה בטחון אישי ככל שניתן, הן בהגנה והן במניעת פגועים. עליה להכיר גם בנזקים הכלכליים שנגרמים במצב ביטחוני שכזה, ולהעניק ל"עסקיה" את הביטחון הכלכלי להמשיך ולהתקיים. יידע כל בעל עסק ישראלי שהוא משקיע את כספו במדינה שיודעת לכבד את הסיכון שלקח.

     

    רו"ח משה ליאון, חבר הנהלת העיר ירושלים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים