עם יד על הלב: אנחנו אוסף של מגזרים מתנשאים
בעקבות הסרטון האומלל של "באמונה", הגיע הזמן להכיר בבעיה: כאשר אדם מתרגל לחיות בקבוצה, ולהתבונן על העולם מתוך שיוך סקטוריאלי, הוא מאבד משהו בדרך. כך נוצרת חלוקה בזויה בין אחים. כאילו יש משמעות אם הנופל בקרב חבש כיפה סרוגה, וזה נכון לא רק ביחס לדתיים
אני מכיר את מנכ"ל "באמונה", ישראל זעירא,
שנים רבות. הלכנו יחד בעניינים ציבוריים, כמו בעניינים פרטיים. לי אין ספק שלא מדובר באדם הלוקה בגזענות. הרבה לא יודעים זאת, אבל זעירא עומד שנים בחזית המאבק להסרת מחיצות בעם ישראל, תוך שהוא מקדיש משאבים פרטיים וזמן יקר לטובת העניין. כך שמי שמבקש לחגוג ולהרוויח עוד דקת חשיפה, מוזמן לדלג הלאה.
אנחנו משרתים ב"חיל התורה". אולי נגייס אתכם?/ אברהם
דוב גרינבוים
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הסרטון האומלל והרע שנועד לקדם את פרויקט הבנייה של חברת "באמונה", הוסר תוך בקשת התנצלות - וטוב שכך. אבל הגיע הזמן להכיר במשהו עמוק יותר החבוי אצל רבים מאתנו בנקודה עמוקה עוד יותר: כאשר אדם מתרגל לחיות בקבוצה, ולהתבונן על העולם מתוך שיוך סקטוריאלי, הוא מאבד משהו בדרך.
עוד דעות בערוץ היהדות :
- אחוות הדתיים: הוטרדת? עדיף שתשתקי/
טלי פרקש
- אנחנו לא הזונות שלכם/
פרופ' רוחמה וייס
הרי התגובה האוטומטית של אנשים דתיים כאשר מישהו מהמגזר "שלהם" זכה באיזה פרס, או חלילה נפל בקרב גבורה - היא ש"הוא משלנו". מבלי משים, נוצרת חלוקה בזויה בין אחים. כאילו באמת יש משמעות אם הנופל בקרב חבש כיפה סרוגה, או שהסתובב בחייו גלוי ראש. זה כמובן לא נכון רק ביחס לדתיים. ראו את תוכניות הסאטירה בערוצים המרכזיים - איך מוצג החרדי הממוצע? המתנחל, או המזרחי?
מותן של האידאות הגדולות
תבניות החשיבה המגזריות יוצרות שפה פנימית; מערכת ערכית עדרית, ובשולי התודעה הולך ומתבצר מקום ל"אחר": זו יכולה להיות דמות מזרחית, חרדית או אפילו לא-יהודית, הזוכה לבוז אוטומטי רק מתוך הגדרת ההשתייכות הזו.
הריפוי לא יבוא ממצקצקי הלשון, מאלה הנושאים על גבם קופות שרצים עמוסות יותר. הרפואה תלויה במי שמוכנים לשינוי עומק.
מותן של האידאות הגדולות שמלכו כאן במשך כמה עשורים, ויצרו בידולים מובהקים עד כדי שנאה בין קבוצות שונות - מבשר, בין היתר, על רנסאנס רוחני. בשעה שזעקות רמות נגד הגזענות ממלאות שעות שידור, מתפתחות קבוצות שונות היודעות לגשר על הפערים שביניהן, ולחגוג את השונות. זה אמנם מצריך רמה אינטלקטואלית מסויימת, אבל מי שמחשיב עצמו כאדם נאור, יהיה חייב להתחיל לשאול את עצמו כיצד הוא מתמקם בתוך מגוון הזהויות הסובב אותו.
בתוכנית הרדיו הצנועה שלי ב"גלי ישראל", הזמנתי לשיחה קבועה אחת לשבועיים את ה"אחר" המוחלט שלי - אלעד צדיקוב: קצין בשייטת, חוזר בתשובה, מזרחי וחרדי. השיח המשותף ונקודות המבט המגוונות מעשירות אותי, כמו גם מאזינים רבים ממקומות לא צפויים.
קבל עם ומיקרופון אמרנו שאין לנו עניין ב"אחדות" ולא ב"אהבת חינם", שטובות בעיקר לסיסמאות. אנחנו מדברים כמו אחים. אנחנו חולקים בחריפות על נושאים שונים, ומוכנים להודות באמת של השני, אם הטיעון שלו טוב משלנו. יכולת השיחה הזו - הנכונות לחרוג מגבולות המגזר שלך - הן הערובה האמיתית לתיקון שורש של אפליות והתנשאות על אחרים.
לפנייה לכתב/ת 
ה"שכנים כמוני" - זו בעיה כלל ישראלית
הרב רוני אגל טל
צילום: אורות
מומלצים
