שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    השיחדש החדש

    לא ברור מדוע בחר ה"ניו יורק טיימס" להתעלם מהמניעים הברורים של מבצעי הטבח בקליפורניה ולהימנע באופן מכוון מהמילה "דת" או "איסלאם", אולי אג'נדה אולי סתם פוליטיקלי קורקט. אך מעצם ההימנעות יוצר העיתון "שיחדש"

    היא, נשבעה אמונים למנהיג דאעש אבו בכר אל בגדדי יום לפני התקיפה והתגוררה באזור שנחשב לאזור גיוס עבור קבוצות איסלאם קיצוני בפקיסטן. הוא, היה בקשר עם גורמים בג'בהת א-נוסרה ובאל קאעידה ועבר הליך הקצנה כשביקר בסעודיה בשנת 2013 לרגל החאג'. הם, נפגשו לפני שנתיים בסעודיה, התחתנו, חזרו לארה"ב, אגרו רובים, אקדחים, 4,600 קליעים, 15 מטעני צינור ואפודים. יחדיו, הם יצאו למסע טבח ורצחו 14 אנשים.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    קריאה למפכ"ל החדש - עזור לנפגעים

    שכונות מגורים לכ-ו-ל-ם

    מורה מעולה עושה את כל ההבדל

    לחייב בחוק שילוב עובדים עם מוגבלות במשרדי ממשלה

    הטובים להוראה

     

    האמור גרם לניו-יורק טיימס, אולי העיתון החשוב בעולם, לעשות מעשה שלא עשה משנת 1920 - לפרסם מאמר מערכת בעמוד השער. מה היה כל כך חשוב לעיתון המכובד והיוקרתי לומר באשר לטבח בקליפורניה שהצדיק מאורע כל כך חריג? להעביר ביקורת על הקלות שבה ניתן לרכוש נשק בארה"ב. מה שלא תוכלו למצוא במאמר המערכת אלו המילים "איסלאם", "מוסלמים" או "דת".

     

    מאמר המערכת ב"ניו יורק טיימס" ()
    מאמר המערכת ב"ניו יורק טיימס"

     

    לעומת זאת, ציין העיתון כי "מניעים אינם חשובים למתים בקליפורניה". "השערורייה המוסרית" בעולמו של הניו-יורק טיימס אינה הקצנה דתית שהביאה פקח תברואה שחי את החלום האמריקני לבצע מעשי זוועה, אלא הקלות שבה ניתן לרכוש נשק בארה"ב. מה הפתרון? להפנות את תשומת הלב והכעס לעבר פוליטיקאים המצדדים בזכות למכור ולהחזיק נשק, כך הפציר העיתון במפורש.

     

    המאמר אף השווה בין מעשי טבח אחרים שנעשו בארה"ב על ידי נערים שטופי משחקי מחשב וסרטי קולנוע לבין אלו שנעשו על ידי איסלאמיסטים ומכנה את כל אלה "מעשי טרור". בכך מבלבל העיתון בין מניעים וזהויות, בין אלו שהוגדרו מבחינה משפטית לא שפויים ואלו שכן, ומקנן בכולנו את ההנחה שהבעיה הכי גדולה של הטרור האיסלמיסטי היא להשיג נשק. מי שקורא את המאמר עלול לחשוב שהטרור האיסלמיסטי אינו בעיה עולמית, אלא בעייתם של האמריקנים בלבד הנובעת מהזכות החוקתית להחזיק נשק.

     

    לא ברור מדוע בחר העיתון החשוב בעולם להתעלם מהמניעים הברורים של מבצעי הטבח ולהימנע באופן מכוון מהמילה "דת"
    או "איסלאם", אולי אג'נדה אולי סתם פוליטיקלי קורקט. אך מעצם ההימנעות יוצר העיתון "שיחדש", אותה שפה ששימשה את השלטון הטוטליטרי בספרו של ג'ורג' אורוול "1984".

     

    אם בעולמו של אורוול, מטרתה של השיחדש להגביל את יכולת החשיבה של האזרחים ולצמצם את אוצר המילים תוך סילוק מונחים כמו "חופש" או "מלחמה", כך שייעשה שימוש רק במילים בעלות אופי פוליטי התואם את השקפת השלטון - אז בעולמו של הניו-יורק טיימס, אלו המילים "דת" או "איסלאם" שאינן נחוצות להשקפה הפוליטית של העיתון.

     

    רוצה לומר, הטוטליטריות מוצאת דרכה לחיינו בשבילים עקלקלים.

     

    נועם מהגר, עורך דין, חובב פילוסופיה

     

    למאמר המערכת של ה"ניו יורק טיימס"

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים