העליון: הרפורמים והקונסרבטיבים יגיירו במקוואות הציבוריים
המדינה דרשה לאסור את הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי במקוואות, בטענה כי מדובר בגיור פרטי - אבל בית המשפט העליון קבע כי יש לאפשר להם להטביל את המתגיירים מטעמם במקוואות הציבוריים, בנוכחות בית הדין שלהם. בתנועות הליבראליות חוגגים את הניצחון: "קביעה ברורה שאנחנו לא בנים חורגים במדינת ישראל"
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
התנועות טענו כי כניסתן לא מתאפשרת למקוואות בכל רחבי הארץ, למעט מקווה אחד בקיבוץ חנתון, וכי הן נאלצות לערוך את טקסי הגיור במקומות אחרים. למשל, בים התיכון. בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע דחה את העתירה, וקבע שיש לערוך הבדלה בין מערך הגיור הממלכתי ובין מערך הגיור הפרטי.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- אל תקראו להם שנוררים: מימון המונים - הגרסה היהודית
- אילנות היוחסין של גולי בבל: "זה הסיפור המשפחתי היהודי"
- מביטים מבחוץ: "שטיסל" פוגש את החרדים לשעבר
התנועות הגישו ערעור על פסק הדין, וטענו כי טבילה היא "שירות דתי", וכי האיסור על שימוש במקוואות הוא למעשה הפליה אסורה. המועצה הדתית בבאר שבע, שנגדה הוגשה העתירה, טענה כי היא מאפשרת לכל אדם לטבול במקווה - אולם היא לא מחויבת לספק שירות של טבילה לצורך גיורים פרטיים.
גם המדינה טענה כי מאחר והגיור הרפורמי והקונסרבטיבי איננו מוכר כ"ממלכתי", ונחשב לגיור פרטי – הרי שמותר למנוע את הטקס במקוואות הציבוריים, אלא שבית המשפט העליון חשב אחרת, וקבע כי רשויות המדינה "יאפשרו למתגיירים מטעם המערערות לטבול במקווה ציבורי בבאר שבע, לרבות נוכחות בית דין מטעמן במהלך הטבילה".
"הפתרון - מהותי"
המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, הוסיף כי מאחר ומדובר
בהליך עקרוני, הרי ש"העיקרון יפה כוחו למקומות אחרים שלמדינה ולרשויות ציבוריות יד בהם", ובכך הרחיב את ההוראה לכל המועצות שיש להן הסכם עם מערך הגיור, ולכל המקוואות בישראל שבהם מטבילים גרים.
השופט רובינשטיין קבע כי "השוויון משמעו – כך מחייב השכל הישר – יחס שווה לשווים. המאפיין המשותף לקבוצת השוויון אינו פורמאלי, אלא מהותי".
רובינשטיין קיבל את הערעור, ופסק כי המשרד לשירותי דת והמועצה הדתית בבאר שבע יאפשרו למתגיירים מטעם התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית לטבול במקווה המקומי, כולל נוכחות של בית הדין במהלך הטבילה. הוא קבע, כאמור, כי פתרון דומה צריך להיות גם ברשויות מקומיות אחרות. לפסק הדין הצטרפו גם השופטים סלים ג'ובראן ומרים נאור.
"זה יום בשורה למאות מתגיירים"
עו"ד אורלי ארז לחובסקי, מנהלת המחלקה המשפטית במרכז הרפורמי לדת ומדינה, שייצגה את התנועות הליברליות בעתירה, אמרה כי "בית המשפט העליון קיבל את טענותינו לפיהן המועצות הדתיות מחויבות לאפשר את טבילתם של גרי התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית במקוואות ציבוריים, וקבע שיש לתת יחס שוויוני למאות הגרים שמתגיירים במסגרת התנועות הלא אורתודוכסיות מדי שנה".
הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית, בירך על ההחלטה, וכינה אותה "יום בשורה למאות מתגיירים שבוחרים בהליכי גיור רפורמיים מדי שנה, להורים לתינוקות מאומצים המתגיירים בקהילותינו, ולכל אדם המאמין בזכות לחופש דת ומצפון". בישראל מתגיירים מדי שנה כשלוש-מאות אנשים דרך התנועות הלא-אורתודוכסיות, רובם קטינים.
הוא אמר כי "פסק הדין הוא צעד משמעותי נוסף בדרך להכרה מלאה של
היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל, ואנו נמשיך מאמץ להשלים את המסע בשנים הקרובות", והביע תקווה כי "גורמים אורתודוכסיים מתונים ואנשי הציונות הדתית יתמכו במאמץ הזה מתוך הבנה שהדבר רק יחזק את דמותה היהודית והדמוקרטית של החברה הישראלית".
עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית), אמר כי "פסיקת בית המשפט העליון מהדהדת מירושלים אל קצות הארץ, ותישמע היטב בכל רחבי העולם היהודי. לא עוד התגנבות משפילה למקוואות שאליהם הצלחנו להשיג מפתח בדרך לא דרך, אלא קביעה ברורה שהיהודים הקונסרבטיבים והרפורמים הם לא בנים חורגים במדינת ישראל". לדבריו, "זהו עוד צעד חשוב בהנכחת העובדה הבסיסית שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי".
לפנייה לכתב/ת 
