שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אילנות היוחסין של גולי בבל: "זה הסיפור המשפחתי היהודי"

    מתחדש הקשר למשפחה היהודית הקדומה: על אף הקשרים הטובים עם תושבי בבל, הקפידו היהודים שלא להתבולל, ושמרו על שמותיהם היהודיים. לראשונה חילצו חוקרים תיעוד משפחתי מהממצאים הארכיאולוגיים, והרכיבו אילנות יוחסין של גולי בבל עד חמישה דורות. הממצאים יוצגו במוזיאון ארצות המקרא: "אלה אבותיהם של מי שכתבו מאוחר יותר את התלמוד הבבלי"

    השושלת המשפחתית שלנו: לראשונה נחשפים נתונים אודות המשפחה הממוצעת של גולי יהודה, לבבל . בעבודת מחקר מאומצת הצליחו החוקרים לחלץ תיעוד משפחתי מהממצאים הארכיאולוגיים, ולהרכיב אילנות יוחסין של הגולים עד חמישה דורות אחורנית.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     

    15 שנים לאחר חורבן בית המקדש הראשון - לפני 2,500 שנה - הגיעו היהודים לבבל, ומאז ועד לפני כשנה לא נודע אודותיהם הרבה, למעט מה שעבר במסורות כתובות. ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ', האוצר הראשי במוזיאון ארצות המקרא, חקר את לוחות החימר של "אל יהודו", האזור הבבלי שם מוקמו משפחות הגולים מיהודה.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    מאז נחשפו מגילות החימר בשנה שעברה בקול רעש גדול - זכה נתח משמעותי מההיסטוריה היהודית, שהיה עד כה מושא להשערות היסטוריות בלבד – לגיבוי ארכיאולוגי. לוחות החימר שזכו לכינוי "מגילות קומרן הבבליות", בשל ערכן ההיסטורי הנדיר, ממשיכים להעניק מידע חדש על מציאות החיים היהודית בתקופת "על נהרות בבל", וחיי היום-יום של אנשיה.

     

     (צילום: אבי נועם) (צילום: אבי נועם)

    לצפייה בתמונה בגודל מלא - לחצו כאן (צילום: אבי נעם)

     

    "עד לפני שנה-שנתיים לא היה לנו מושג מה קרה ליהודים שגלו לבבל", אומר ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ'. "מי שתועד והונצח עד כה היו משפחות מיוחדות, משפחות ממלכתיות. אבל המשפחה הממוצעת, על חיי היום-יום שלה, פשוט לא הייתה מוכרת למחקר".

     

    לוחות החימר, לדבריו, הם ארכיון משפטי עתיק של יהודי התקופה, המתפרס על פני כמאה שנה, החל מ-15 שנים לאחר חורבן המקדש, ומהווה "חלון זמן היסטורי" לחיי המשפחה הממוצעים באותן שנים קדומות.

     

    "לכאורה מדובר בארכיון משעמם", ווקוסבוביץ' אומר. "אבל המידע 'היבש' הזה, חושף הרבה מאוד, ומאפשר לנו להרכיב משפחות, שחלקן התמקמו בערים נפרדות, על תיאור מצבן הכללי והחברתי".

     

    העולים מעירק בוכים

    ד"ר ווקוסבוביץ' מתאר כיצד "רואים היטב שמירה על הזהות היהודית גם חמישה דורות אחורנית, ורוב השמות הם שמות יהודיים. חשוב לציין שאלה לא סתם גולים, הם היו אבותיהם של מי שכתבו מאוחר יותר את התלמוד הבבלי - הספר אולי הכי מרכזי ביהדות. וזה מרגש מאוד לקבל הצצה לאבות שלהם".

     

     (צילום: אבי נועם) (צילום: אבי נועם)
    (צילום: אבי נועם)

     

    כך למשל, מציג ווקוסבוביץ' את השושלת שמסמכיהו - ועד לחימש שלו, טוביה, בנו של נריהו. במחקרו גילה

    כי לסמכיהו (בן הדור הראשון) היו שלושה בנים נוספים, לרפיהו (אף הוא בן הדור השני) היו שני בנים נוספים, וליהושע (בן הדור הרביעי) יש בן בשם טוביה. דרכם הוא גילה בני ובנות משפחה נוספים המרכיבים את השושלת הענפה, בין השנים 587-477 לפנה"ס - שמספרה כפול ממה ששוער.

     

    קשרי המשפחה הנחשפים דרך התעודות, מעידים כי לא תמיד התנהלו החיים על מי מנוחות. "בהחלט אפשר לראות גם ויכוחים וסכסוכים כלכליים בתוך המשפחה", אומר ד"ר ווקוסבוביץ'. "שום דבר לא באמת השתנה".

     

    "חשוב לי להבהיר שסיפור הזה איננו סיפור קדום מלפני 2,500 שנים בלבד", מדגיש ווקוסבוביץ'. "צאצאי המשפחות הללו חיות בינינו גם היום. זה הסיפור המשפחתי היהודי. בין הצאצאים של אותן משפחות שאני חושף קטע, לבין עולי עיראק שהגיעו לישראל בשנות החמישים - יש קשר ישיר. זה אולי הסבא או הסבתא שלהם, שרשומה שם".

     

    החוקר מוסיף כי "אני רואה אותם מגיעים למוזיאון ורואים את התעודות, וזה הרבה יותר מסתם ממצא ארכיאולוגי מעניין, זה מייצר תגובה רגשית חזקה. חלקם ממש בוכים כשהם רואים את השמות החקוקים על התעודות. בסופו של דבר, משפחה זה משפחה".

     

    "התבוללות" כלכלית, פוליטית ומנהלית

    לדבריו, מעמדם הכלכלי של היהודים הגולים לא היה אחיד. לצד תיאורים כלכליים של משפחות עשירות שניהלו קשרי מסחר ענפים, ישנם גם תיאורים עגומים יותר של עבדים יהודים שהחיים בגלות החדשה, אתגרו אותם כלכלית.

     

     (צילום: אבי נועם) (צילום: אבי נועם)
    (צילום: אבי נועם)

     

    ד"ר ווקוסבוביץ' מציין כי מלבד האיסור לחזור לישראל, יכלו הגולים, כפי שניתן ללמוד מהלוחות, להתנייד באופן חופשי במרחב החדש שאליו הוגלו. התעודות חושפות גם את הקשרים ההדוקים והקרובים שניהלו הגולים היהודים עם שאר גולי האימפריה הבבלית שחיו באזור, מאחר ועמים רבים מלבד בני יהודה, הוגלו לבבל בהתאם לצרכי האימפריה.

     

    "יחד עם היהודים חיו גם פיניקים, פלישתים, מצרים, סורים ועוד", הוא אמר. "יכולנו לראות 'התבוללות' כלכלית,
    פוליטית ומנהלית מלאה ביניהם. האינטרסים המשותפים שלהם לשרוד יחד במקום החדש, יצרו ביניהם קשרים חזקים. כך, מצאנו למשל תעודת נישואין של גבר בבלי לאישה פיניקית, כש'העדים' לטקס הנישואין היו בחלקם בכלל יהודים".

     

    תעודות החימר מלמדות אף על מעמדן של נשות התקופה: "מבחינת הזכויות שהקנה להן החוק, היה מעמדן טוב ביחס למדינות במזרח התיכון שלנו היום. אין המון נשים בתעודות החימר, אבל מי ששם, מוזכרת כמעורבת באופן ישיר בחיים הכלכליים של החברה. כלומר נשים הן בעלות רכוש. יש תיעוד של נשים שמשלמות מס עבור בני הזוג שלהן, ונשים ששימשו כערֵבות בעסקאות. במילים אחרות, היה להן מעמד כלכלי חזק ומשמעותי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי נועם
    תיעוד נדיר - הלוחות
    צילום: אבי נועם
    צילום: אבי נועם
    "שמרו על שמות יהודיים". ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ'
    צילום: אבי נועם
    מומלצים