"החוק לא נותן מענה לאיחורי מסירת דירות"
"המחוקק עסוק בחוקים פופוליסטיים בשם ההגנה על הצרכן, אך לא מחיל אותם על עצמו. כשהמדינה מתעכבת במתן היתרי בנייה או בהשלמת פרויקטים היא אינה מוצאת לנכון לשלם פיצוי" - עו"ד חגי אדורם מסביר כיצד הבעייתיות בחוק המכר תורמת לטענתו להחרפת בעיית האיחורים במסירת דירות
בשיתוף קבוצת חברות הבנייה מנרב
"המחוקק מערים חוקים ותקנות ללא משנה סדורה על העוסקים בענף הבנייה. כוונתו אולי טובה - להגן על רוכשי הדירות - אך הוא אינו נותן מענה לבעיה האמיתית והעיקרית בענף הבנייה - איחורים ועיכובים במסירת דירות" - כך אומר ל-ynet עו"ד חגי אדורם.
מי אשם בכך שהדירה לא נמסרה בזמן?
חסרים עובדים בבניין, והדירות מתעכבות
לדבריו, "התיקון לחוק המכר 5א בשנת 2011 קובע כי על הקבלן לשלם פיצוי בגין האיחור במסירת הדירה לרוכש, אך למרות הדאגה לזכויותיו של הדייר, הדיירים והקבלנים כאחד מוצאים את עצמם חסרי מענה בשל חוסר בהירותו של החוק, מצב שמוביל לחיכוכים רבים".
"המחוקק צריך לקחת אחריות על הפרויקטים שהוא מוביל לפני שהוא מחוקק חוקים ומתקן תיקונים", מציין עו"ד אדורם, "הוא עסוק בלחוקק ולתקן חוקים פופוליסטיים בשם ההגנה על הצרכן אך הוא לא מחיל אותם על עצמו. למשל ניתן לראות שכאשר המדינה מתעכבת במתן היתרי בנייה או בהשלמת פרויקטים היא אינה מוצאת לנכון לשלם פיצוי לאף גורם הקשור לפרויקט או נפגע בשל כך".
עו"ד אדורם מונה את הבעיות העולות לטענתו מהחוק:
1. התיקון לחוק המכר 5א קובע שעל הקבלן לשלם את דמי הפיצוי בגין איחור במסירת דירה בסכום הדומה לדירה בגודל זהה ובשכונה דומה באותו אזור. מדובר בקביעה מעורפלת שמעוררת מחלוקות שמובילות את הדיירים והקבלנים ישירות לבתי המשפט. במקום להוביל להתקוטטות משפטית יש לקבוע פיצוי אחיד ומוסכם במקרים של איחור מסירת דירה.
2. חוק המכר אינו מגדיר בצורה מדויקת מה הם העיכובים המוצדקים במסירת דירה שנגרמים בשל אירועי "כוח עליון" שכוללים ימי סגר ומלחמה, מחסור בכוח אדם מיומן, פגעי מזג אויר, השבתות ועוד. מצב שבו עיכובים מוצדקים תחת הגדרת כוח עליון אינם מפורטים באופן מפורש, גורר חילוקי דעות בין הדיירים ליזמים באשר לאחריות היזם על כך. לכן יש לפעול להגדיר מפורשות סעיף זה בחוק.
3. שינויי דיירים - כיום הטרנד של רוב רוכשים הדירות החדשות הינו לדרוש שינויים ותוספות בנייה, כאשר השמים הם הגבול. כולם מודעים לכך שתוספות ושינויי בניה גם עולים כסף וגם אורכים זמן רב, בין היתר בשל ההכרח לבדוק את ההתאמה להיתרי הבנייה ולכל תקני הבנייה המחמירים.
גם שינויים שנחשבים בעין בלתי מקצועית מינוריים ולא משמעותיים, דורשים לעתים אישורים מיוחדים של מהנדסים ויועצים מקצועיים (יועצי חשמל, כיבוי אש וכדומה). לכן טוב שהמחוקק יוסיף לחוק המכר תוספת הקובעת את משך זמן העיכוב המוצדק במסירת דירה - בהתאמה לסעיפי שינויים ותוספות מוגדרים שלרוב מתבקשים על ידיד רוכשי הדירות.
4. החוק מטיל "מקלות"רבים על הקבלנים בגין איחור במסירת דירות, אך מצד שני אינו דואג לתמריצים עבור קבלנים שמוסרים דירות לפני הזמן למשל במתכונת פרס/קנס.
לסיכום, אומר עו"ד אדורם, "לצערי, אני מאמין שברגע שמדינה תצטרך לשלם מכיסה על איחורים במתן היתרי בנייה ובבנייה של פרויקטים שהיא מובילה, היא תידרש לתת פתרונות מעשיים, שכן הפקידות אדישה וסובלת ממחסור בכוח אדם מקצועי.
"חוק המכר הסדיר אומנם מטרייה נרחבת של הגנות על הצרכן, גם באספקט האחריות על טיב הביצוע ותיקון ליקויים וקלקולים אם נדרשים בדירות החדשות. טוב היה להסדיר במקביל נושא חיוני עבור הרוכשים היזמים והקבלנים כאחד -הגדרת הסיבות המוצדקות לעיכובים במסירת הדירות, ובפרט ולהסדיר את הנושא שהינו כרגע לקונה - בקשות של דיירים לביצוע שינויים, שדרוגים ותוספות בדירות החדשות.
מעבר לכך יש לתת מענה לשורת בעיות נוספת מהן סובל ענף הבנייה, ובראשן ההליך הביורוקרטי הארוך והמייגע לקבלת היתרי בנייה, מה שמאריך פי שניים את משך הבנייה של דירה ואף יותר. במקביל יש להפריט את רשות מקרקעי ישראל על מנת לאפשר שחרור מהיר ויעיל יותר של קרקעות לבנייה, ולהגדיל את היצע המגורים במדינה. באשר לוועדות התכנון, יש לשלש את כמות כוח האדם המקצועי בוועדות ולאפשר בכך מתן היתרי בנייה בדרך מהירה יותר".
לפנייה לכתב/ת 
