שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בג"ץ: המדינה תכיר בגיור הפרטי לצורך חוק השבות
    בהרכב מורחב של תשעה שופטים קבעה המדינה כי תכיר בגיורים פרטיים שנעשו בקהילות אורתודוכסיות מוכרות, לצורך חוק השבות: "המתנו לדברו של המחוקק. משבוששה הכרעתו לבוא – לא ראינו מנוס מהכרעה שיפוטית בעניין"

    בית המשפט העליון פסק כי לצורך "חוק השבות" תכיר המדינה גם בגיורים שבוצעו בקהילות אורתודוכסיות שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי. "המתנו לדברו של המחוקק. משבוששה הכרעתו של המחוקק לבוא – לא ראינו מנוס מהכרעה שיפוטית בעניין זה", קבעו.

     

    << כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. היכנסו >> 

     

    בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות נשיאת בית המשפט, מרים נאור, נקבע היום (ה') כי "אין המדובר בשאלה דתית, אלא אזרחית-ציבורית". עוד הוסיפו השופטים: "איננו קובעים דבר במסגרת הליכים אלה, בשאלת ההכרה בגיור שעברו העותרים בהקשרים אחרים".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    מדובר בפסק דין תקדימי הסודק את פני הקרקע - ובתנועות הליבראליות נטו לפרש אותו כמתן גושפנקה לגיורים שלהם, אף ששופטי בג"ץ מדגישים כי התייחסו לגיורים שנתנו בקהילה אורתודוכסית מוכרת ("גיורי קרליץ", על שם בית הדין של הרב החרדי ישעיהו קרליץ), וקבע כי העותרים "הם יהודים לעניין חוק השבות. זאת, לנוכח הליך הגיור שעברו העותרים בקהילה יהודית מוכרת בישראל".

     

    הדרישה: "קהילה יהודית מוכרת"

    "את המונח גיור בחוק השבות יש לפרש כגיור שנערך בקהילה יהודית

    מוכרת בהתאם לאמות המידה הקבועות בה", קבעו השופטים בפסק דין המשתרע על פני 70 עמודים. "על קהילה זו להיות בעלת זהות יהודית משותפת, מבוססת וקבועה".

     

    "על אף האמור, איני רואה מקום למנות, בנסיבות שלפנינו, את פרטיהן של כל אותן קהילות יהודיות אשר יש לראות בהן 'קהילה יהודית מוכרת'", הדגישה השופטת נאור. "אף איני נדרשת לשאלות בדבר מאפייני הסף של קהילה כזו, כגון מהו מספר החברים המזערי בה. לענייננו די בכך שאקבע כי הקהילות האורתודוכסיות בהן התגיירו העותרים שלפנינו, בבני ברק ובירושלים, עונות על הגדרת קהילות מוכרות בהיותן קהילות מבוססות ובעלות זהות יהודית משותפת וידועה".

     

    השופט אליקים רובינשטיין סבר בדעת מיעוט, שיש להמתין 18 חודש עם ביצוע ההחלטה כדי לאפשר למדינה לחוקק חוק שיסדיר את ההכרה במתגיירים ובמגיירים - אך דעתו לא התקבלה.

     

    "איני רואה כל הצדקה לפרש את חוק השבות באופן המביא להפליה בין מי שהתגייר בארץ, לבין מי שהתגייר בחו"ל", אמרה השופטת נאור. "גם מטעם זה, יש להעדיף את הפרשנות לפיה גיור לעניין חוק השבות, הוא גיור שנערך בקהילה יהודית מוכרת על פי אמות המידה הנהוגות בה, בין שנערך בישראל ובין שנערך מחוצה לה".

     

    "ברית מילה חוזרת"

    את העתירה הגישו מספר מתגיירים, לאחר שהמדינה סירבה להכיר בגיורם, והצטרפו אליהם התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית. בין העותרים: אם ובנה הפעוט, לאחר

    שמשרד הפנים סירב להכיר ביהדותם - ודרש מהם לעבור גיור מלא, כולל מעין "ברית מילה חוזרת" ("הטפת דם מילה") לבן שהיה אז בן שנתיים, וטבילה לאישה בשנית במקווה טהרה לעיניי דיינים-גברים – כתנאי לרישומם כיהודים. זאת, על אף שהאישה התגיירה בעבר בבית דין חרדי, מהיוקרתיים בעולם, וכבר הוכרה כיהודייה על ידי הרבנות הראשית.

     

    כפי שפרסמנו כאן לפני כשנתיים, בשנת 2011 פנתה א' לבית הדין החרדי-ליטאי של הרב הבכיר נסים קרליץ בבני ברק, בשל "סחבת, סיבוכים בירוקראטיים ויחס לא הולם עד כדי השפלה" שלטענתה חוותה במערך הגיור הממלכתי. בתחילת 2011 השלימה שם את תהליך הגיור, כעבור כשנה הוכרה כיהודייה על ידי הרבנות בנתניה – ומכוח זה נישאה לאחר כחודשיים, כדת משה וישראל.

     

    בהסתמך על תעודת הנישואין מהרבנות, רשם משרד הפנים את בני הזוג כנשואים, אך אך סירב להכיר ב-א' כיהודייה, אף שאין חולק על תוקפו ההלכתי של הגיור שעברה. השאלה המרכזית שניצבה בפני בג"ץ היא האם להכיר בהם כיהודים לעניין חוק השבות, אף שלא התגיירו במסגרת מערך הגיור הממלכתי.

     

    "זה יום חג"

    הרב הראשי לישראל, יצחק יוסף, אמר בתגובה: "זו שערורייה, לא יעלה על הדעת שתעשיית הגיורים הפיראטיים שלא מפוקחים על ידי אף גורם ממשלתי יוכרו כרשמיים". 

     

    בזרמים הלא-אורתודוכסים, כאמור, מפרשים את פסק הדין כך שגם גיורים

    שרבניהם ביצעו יוכרו בישראל לעניין חוק בשבות, שהרי גם הקהילות שלהן מוכרות בארץ.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים