שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "גאליס קונקט": מהמסך הקטן לבינוני
    סדרת הטלוויזיה המצליחה לנוער "גאליס" חוזרת לקולנוע, אחרי הצלחתו הקופתית הגדולה של הסרט הראשון מ-2014. הבמאי אסף קורמן ניסה ליצור עולם עתידני, עשיר וצבעוני - דמוי "משחקי הרעב". אלא שמה שנראה טוב בהפקה של עשרות מיליוני דולרים, מרגיש קצת עלוב בתקציב ישראלי צנוע

    האם יש טעם לכתוב ולקרוא ביקורת על "גאליס: קונקט", סרט ההמשך לגרסה הקולנועית של סדרת הטלוויזיה המצליחה מערוץ הילדים? התשובה היא חד משמעית לא. קהל היעד של הסרט ממילא אינו מתעכב על טקסט שמתייחס להיבטים זניחים כסיפור ועשייה, וההורים הם במקרה הטוב בני ערובה בידיהם של מי שעדיין נזקקים לשירותי הליווי שלהם. פסח, אלא מה?

     

    עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:

      

    "גאליס קונקט" - הטריילר

    "גאליס קונקט" - הטריילר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "גאליס: המסע לאסטרה" שיצא לאקרנים ב-2014 הביא אל האולמות כ-220 אלף צופים. היה זה מוצר בעל איכויות לא מרשימות במיוחד שהתרחש בעולם פוסט-אפוקליפטי שכמו עוצב בהפקת טלוויזיה זולה, חישבו על "מושיקו הזועם" במקום מקס. הוא הציג לראווה חבורה של שחקנים צעירים וחינניים שכישוריהם מוגבלים אמנם, אך הם היו, ועודם, גיבורי-העל שלנו וכוכבי טלוויזיה בלתי מעורערים.

     

    שנתיים מאוחר יותר, וללא כל קשר לסרט ההוא, "גאליס: קונקט" נדמה כמו גרסה מקומית של "משחקי הרעב". לזכות הסרט, שכתבה שירלי מושיוף ("איש חשוב מאוד") וביים אסף קורמן ("את לי לילה", אחד הסרטים הישראליים המעולים של השנים האחרונות), ייאמר שהוא לפחות מנסה להיות על משהו - ביקורת באריזה ססגונית על בני נוער שהמירו את העולם האמיתי בסמארטפון ואת הרגש באפליקציה. לא משהו שלא הייתם חותמים עליו.

     

     (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    (צילום: אוהד רומנו)

    עלילת "גאליס: קונקט" (והשם רק מעיד על האספירציות ההוליוודיות של יוצרי הסרט) מוצאת את יונתן (תובל שפיר), הלוא הוא "המיועד", כשהוא מואס בתפקיד מציל העולם שנכפה עליו. הזדמנות לשינוי נקרית בפניו כאשר הוא מגיע לעולם מקביל בשם "פאנטרטיקה" (אהבתי את השם, שמתכתב עם פאנם מ"משחקי הרעב"), שבו בני האדם מבלים כל היום במשחקי מחשב, הורדת אפליקציות ובילויים - הכל בזכות צ'יפ שמתחבר לצווארם.

     

    כמו בסרט הקודם, גם פה הוא פוגש את חבריו הישנים (אליאנה תדהר, נוה צור, שירן סנדל ודניאל מורשת) בזהות חדשה, הפעם בשירותו של הרודן לארק (עפר שכטר).

     

    אליאנה תדהר, תובל שפיר ועפר שכטר ב"גאליס קונקט" (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    אליאנה תדהר, תובל שפיר ועפר שכטר ב"גאליס קונקט"(צילום: אוהד רומנו)

    בינתיים חושפת חברתו מהעולם האמיתי, דני (תדהר) - היחידה בעלת זהות כפולה של טובה/רעה בסרט - את האמת שמאחורי העולם האלטרנטיבי והססגוני שבראשו עומד לארק הנעזר בתוכנת הפעלה זדונית בשם "אליס" (רותם סלע במחווה לסרט "היא"): השתלטות על מחשבותיהם וכוח רצונם של נתיניו לטובת תאגיד-העל "קונקט". יחד עם חבורה של מורדים (בראשותם של דניאל גד ואפרת אביב), יוצאים יונתן ודני למוטט את התאגיד ולהציל את הצעירים המנוונים החיים בפאנטרטיקה.

     

    באופן מפתיע, "גאליס: קונקט" מגיע ממקום הגון. גם אם קשה שלא לזהות שמץ ציניות בסרט שהצלחתו מבוססת על התמכרותם של ילדים ובני נוער לסדרת טלוויזיה, בעוד הוא עצמו מבקר השתעבדות לג'אנק ואסקפיזם. פרנסה בצד, קשה לחשוד במושיוף וקורמן (שגם מופיע בתפקיד אחד הנבלים), שהם התייחסו אל הפרויקט כאל חלטורה המיועדת לקהל יעד שבוי.

     

    גם רותם סלע פה - על תקן היא. "גאליס קונקט" (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    גם רותם סלע פה - על תקן היא. "גאליס קונקט"(צילום: אוהד רומנו)

    בעייתו העיקרית והמכרעת של הסרט - מעבר לעובדה שהוא עתיד לשעמם כל מי שחצה, לפחות מנטלית, את גיל 12 - נעוצה בערכי ההפקה שלו, שמשווים למתרחש מראה של פרק לא מושקע במיוחד בסדרה הטלוויזיונית. כסרט שמקור ההשראה האסתטי שלו הוא "משחקי הרעב", על התלבושות הססגוניות, התסרוקות המפונפנות והתפאורות המצועצעות – "גאליס: קונקט" פשוט אינו מספק את הסחורה.

     

    בחירת הלוקיישנים, בהם המבנה החדש של מוזיאון תל-אביב, אולי נכונה, אבל לא די באפקטים דיגיטליים זולים וכדורים צבעוניים כדי להפוך את המקום לסוג של קפיטול. גם צורת התקשורת הבינאישית בפאנטרטיקה שמתבצעת בעיקר באמצעות סמסים שמלווים את הדמויות - לא ממש נראית טוב על המסך הרחב.

     

    כמו הוליווד, בלי תקציב. "גאליס קונקט" (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
    כמו הוליווד, בלי תקציב. "גאליס קונקט"(צילום: אוהד רומנו)

     

    במילים אחרות, "גאליס: קונקט" מנסה לשחק במגרש האפקטים הדיגיטליים של הגדולים, הוליווד, אבל התוצאה נחתמת בתבוסה. יש משהו רשלני בסצינות שמיועדות להיות המוניות, וכאשר לארק נואם בפני מי שצריכים להיות מגויסים חדשים לפאנטרטיקה, קשה שלא לגחך נוכח השורות הראשונות באיזה אולם קולנוע שמאוכלסות בעיקר משני צדי המעבר - במה שאמור לייצג כנס רב משתתפים.

     

    מאידך, גם לא מדובר בסרט שמזלזל בצופיו הצעירים, וניכר שיוצריו השתדלו למצות את מירב ההנאה והשעשוע מהעולם המוגזם שמתואר בו. "גאליס: קונקט" אמנם טוב מקודמו, אבל טוב במקרה הזה הוא מושג יחסי.

     

    "גאליס קונקט" (ישראל) - במאי: אסף קורמן. שחקנים ראשיים: תובל שפיר, אליאנה תדהר, נוה צור, שירן סנדל, דניאל מורשת, דניאל גד, אפרת אביב, עפר שכטר ורותם סלע. אורך הסרט: 98 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוהד רומנו
    תובל שפיר ונוה צור ב"גאליס קונקט"
    צילום: אוהד רומנו
    7 לילות
    מומלצים