שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: איילת שי

    יהדות המזרח (הרחוק): הונג-קונג

    רפורמים וחרדים, ישראלים וותיקים, עם מספר לא מועט של בתי כנסת; בית ספר דתי, בית ספר של יום א' - וכזה שלומדים בו גם ילדים ממשפחות מעורבות; חנויות כשרות, מקווה ואפילו מוהל: 5,000 יהודים בלבד מתגוררים בהונג-קונג, אבל הם מתנהלים כמו מדינה עצמאית

     

    כחמשת-אלפים איש ואישה מונה הקהילה היהודית של הונג-קונג. פחות מהגדרת המחקר שלי את הקהילות היהודיות הקטנות ביותר בעולם (מתחת לאלף חברים), אבל עדיין קטנה מאוד וותיקה יחסית. תמצאו אותם בהונג-קונג, קאולון ולנטאו, כשהם שומרים על המסורת היהודית ומפעילים מספר רב יחסית של בתי כנסת בנקודות שונות של העיר, נהנים ממסעדות כשרות ומשירותי דת כגון מוהל מקומי (לא דבר מובן מאליו בקהילות קטנות).

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    הקהילה היהודית בהונג-קונג החלה להתגבש בסביבות שנת 1850, שנים ספורות לאחר שהמדינה הפכה למושבת כתר בריטית. משפחות יהודיות של סוחרים ממקומות שונים ברחבי העולם היגרו להונג-קונג, ובנו בה את עתידם. אבל משפחות ששון וכדורי - שתי משפחות יהודיות עשירות ובעלות השפעה רבה - הצליחו להותיר חותם על ההיסטוריה היהודית במדינה.

     

    עוד מסעות:

     

    משפחת ששון הגיעה מעיראק להודו, ועסקה שם במשך שנים מספר במסחר תבלינים, עד שהחליטה להעביר את עסקיה ואת מקום מגוריה. עם חלוף השנים, לאחר שהתמסדה בהונג-קונג, החליטו בני ששון, יחד עם משפחת כדורי, למסד רשמית את הקהילה היהודית בהונג-קונג.

     

    מחמישה - ל-350 תלמידים

    בית הכנסת "אוהל לאה" ממוקם בבניין בן 110 שנים ברחוב רובינסון, תחת הנהגתו של הרב אשר עושר. את הבניין רכשה משפחת כדורי, שעשתה את ממונה בעסקי האופיום – ואת בית הכנסת הקימה על שמה של לאה כדורי, אם המשפחה.

     

    את הבניין רכשה משפחת כדורי, שעשתה את ממונה בעסקי האופיום – ואת בית הכנסת הקימה על שמה של לאה כדורי, אם המשפחה (איילת שי) (איילת שי)
    את הבניין רכשה משפחת כדורי, שעשתה את ממונה בעסקי האופיום – ואת בית הכנסת הקימה על שמה של לאה כדורי, אם המשפחה(איילת שי)

     

    לפני כשלושים שנה עלה ערך הנדל"ן באחוזים גבוהים, ומשפחת כדורי החליטה למכור חלק מהבניין - אך על בית הכנסת לא ויתרו, והותירו אותו על תילו. כיום שוכנים במתחם בשלום ואחווה יהודים וגויים גם יחד.

     

    היהודים נהנים ממכולת עם מוצרים כשרים שרובם מיובאים מהארץ, מסעדה כשרה (כולל משגיח כשרות צמוד), מקווה מפואר במיוחד שנראה ממש כמו ספא, ובית ספר המורכב משלושה קמפוסים, שכולם תחת מטרייה אחת של CARMEL ASSOC: גן ילדים בשם "גנינו" הנמצא ב-JCC, בית הספר היסודי "כרמל" – וחטיבת ביניים ותיכון "אלסה", המוגדר כ"בינלאומי" ופתוח ליהודים ושאינם יהודים, שנמצא בחלק המזרחי של האי,Sha Kei Wan.

     

    "בית הספר הזה הוא עמוד התווך של הקהילה", מספרת אביבה שבת, ישראלית המתגוררת בהונג-קונג כבר 24 שנים. בית ספר "כרמל" הוקם על ידי הרב אבצון וקבוצת הורים מהקהילה, שחינוך יהודי היה חשוב עבורם. בתחילה למדו בו חמישה תלמידים, בסך הכל. כיום מונה המוסד כ-350 תלמידים: אותודוכסים, רפורמים, חילונים ואפילו ישראלים שנישאו בנישואי תערובת. היהודים החיים במקום גאים לספר כי עובדה זו מאחדת בין הקהילות, ומביאה לקשרים הדוקים ביניהם.

     

    באים להתארח ונשארים שנה

    בכניסה לקומפלקס האבטחה כבדה במיוחד, ולאחר שהצלחתי לעבור תשאול מקיף, פגשתי במבנה באדם אחד בלבד: הרב חננאל סער. סער הוא הרב המחליף והמלמד של קהילת "שובה ישראל" בהונג-קונג, אך רצה הגורל ובאותו הערב הגיע דווקא ל"אוהל לאה" ללמוד תורה.

     

    המדרגות הועלות למקווה המפואר בבניין הקהילה (איילת שי) (איילת שי)
    המדרגות הועלות למקווה המפואר בבניין הקהילה(איילת שי)

     

    קהילתו, "שובה ישראל", הוקמה בשנת 1991 על ידי משפחת דרוויש. הרב דרוויש כבר אינו מתגורר בהונג-קונג, אך הקהילה ממשיכה לפעול ולפרוח, ומונה בעיקר ישראלים רבים העוסקים בהיי-טק ובסחר ביהלומים. הרב סער אומר כי הישראלים הרבים בוחרים להתפלל דווקא שם, מכיוון שהם מוצאים מעין פינה חמה המזכירה להם את הבית.

     

    גם ל"שובה ישראל" יש בית מדרש פעיל, מסעדה כשרה (עם משגיח כשרות צמוד) וחנות קטנטנה המספקת מזון המיובא מישראל. הרב סער הגיע בשליחות מטעם הרב דרוויש, והוא מספר כי הרב היה זה שיזם את רעיון ״אירוח למטיילים״ - יהודים המגיעים להונג קונג, ויכולים ליהנות ממגורים חינם כולל ארוחות, בתנאי שילמדו תורה מספר שעות ביום. לשירות זה אין הגבלה, ואפשר להישאר במקום אפילו שנה.

     

    הפרוייקט זוכה לפופולריות רבה מצד המטיילים הישראלים, והרב סער מספר שבאחת השבתות נכנס לבית הכנסת בחור ישראלי עם תרמיל וצמות ארוכות לראשו. הרב בירך אותו לשלום ואף הציע לו לשתות. לאחר הקידוש פנה אליו הבחור ואמר לו כי שמע על פרוייקט "אירוח למטיילים", והוא מעוניין לקחת בו חלק. הוא סיפר כי טייל כבר חודשים רבים במזרח, וגילה דברים רבים אודות דתות שונות ומגוונות, אך אין יודע דבר וחצי-דבר על יהדותו שלו.

     

    הרב סער הנרגש הציע לו ללמוד עמו - ומיד ביום ראשון הם החלו במרץ בלימודים, על אף הקושי והמורכבות. "הבחור הישראלי נהנה כל כך, עד שנשאר לבסוף שבועות ארוכים, ואפילו זכה למסיבת סיום מסכת. הוא לא חזר בתשובה, אבל כן חזר ארצה עם חוויה מיוחדת במינה".

     

    השחיטה - אסורה על פי חוק

    בהונג-קונג, כמו בכל מקום כמעט על פני הגלובוס, פועל גם בית חב"ד מאז 1985 על ידי הרב מרדכי אבצן. בית חב"ד נוסף נמצא במחוז קאולון, ומנוהל על ידי הרב איציק אייזנבך – ועוד אחד במחוז לנטאו, תחת ניהולו של הרב מנדי אייזנשמידט.

     

    בית הכנסת "אוהל לאה" (איילת שי) (איילת שי)
    בית הכנסת "אוהל לאה"(איילת שי)

     

    הקהילה הרפורמית במדינה פעילה וגדולה יחסית, ומתנהלת תחת פיקוחו של הרב סטנטון זימק. גם בית כנסת רפורמי (ה-UJC) ובית הקהילה ממוקמים ב-JCC, והקהילה מפעילה את בית הספר "שורשים" בימי ראשון, המיועד ללימוד עברית וחגים לילדים שאינם לומדים בבית הספר היהודי.

     

    במחוז קאולון פועל בית הכנסת "קהילת ציון" מאז שנת 1955, הידוע בשמו גם כבית הכנסת "היכל עזרא". הוא ממוקם באזור העסקים של קאולון, תחת ניהולו ופיקוחו של הרב מעודד. קהילה זו מושכת אליה מבקרים רבים בעיקר לאור העובדה כי בבעלותה מסעדת השף הכשרה "מול הים".

     

    ולמרות הכל, מאתגר להיות שומר כשרות בהונג-קונג: החוק במדינה אוסר על השחיטה, ולכן נאלצים אנשי הקהילה לייבא את הבשר הכשר מאוסטרליה, ארה"ב וארגנטינה. על אף העובדה שמותר לשחוט בסין, הקהילה מעדיפה שלא לייבא את הבשר הכשר מסין מסיבות שונות.

     

    "שגרירים למען ישראל"

    מביקוריי הרבים והשונים בקרב קהילות ברחבי העולם, אני שומעת לא פעם, אודות ניתוק עד כדי סלידה בין הקהילות השונות: המקומית והוותיקה – לישראלית. לא כן המצב בהונג-קונג, שבה קיים שיתוף פעולה יומיומי בין הקהילות, למען עתיד טוב יותר.  

     

    מבט על הונג-קונג

    מבט על הונג-קונג

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אביבה שבת מספרת על ארגון הנשים בשם JWA, שהוקם על ידי נשים יהודיות בקהילה לפני כ-60 שנה.

    ברבות השנים יותר ויותר ישראליות נוטלות בו חלק פעיל. ארגון זה פעיל ומארגן אירועים רבים ושונים במהלך כל השנה, אך אין כל ספק שאירוע הדגל שלו הוא "הבזאר" – שוק שמורכב מתרומות סחורה של אנשי הקהילה, וכל הכנסותיו קודש למען מדינת ישראל. שגרירים טובים קיימים בכל מקום.

     

    • הכותבת היא חוקרת קהילות יהודיות קטנות ברחבי העולם, ומחברת הספר "רילוקיישן דארלינג. רילוקיישן!"

     

    • מכירים קהילה יהודית קטנה וחושבים שהיא שווה ביקור? כתבו לנו ושכנעו את אילת מאמו שי למה קהילה זו צריכה להיות הבאה בתור: ayelet@benefitgibraltar.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    איילת שי
    בית הכנסת "אוהל לאה"
    איילת שי
    איילת שי
    מאז שנת 1901. השלט בבניין שברחוב רובינסון
    איילת שי
    צילום: אילת שי
    אילת מאמו שי
    צילום: אילת שי
    מומלצים