נועה ירון-דיין: "אני מהגרת, וילדיי הם דור שני לתשובה"
"אני אמא למתבגרים, ואני מורדת בעצמי. הרי אני עשיתי להורים שלי את אותו הדבר - למרות שזה היה בכיוון ההפוך": נועה ירון דיין, בראיון גלוי לב על הזרות שבחזרה בתשובה, ההתמודדות עם ילדיה המתבגרים - וספרה החדש, "שירה גאולה"
"דור שני זה תמיד דור דפוק", קובעת נועה ירון-דיין (44). היא חוזרת בתשובה, מרצה, שחקנית וילדה בנשמה ("אני? בת 8") – וגם סופרת מוערכת שהוציאה לאחרונה את "שירה גאולה", ספר המדבר את קשיי הנעורים של "הדור השני" לתשובה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"שירה גאולה", גיבורת הסיפור, היא נערה חרדית בת לבעלי תשובה, שמוצאת את עצמה נזרקת ממסגרות החינוך, ובסופו של דבר גם מהבית - ומגיעה לרחוב. בראיון מיוחד ל"אישי נשי" ב-ynet ו"אורות" טלוויזיה יהודית, מודה ירון-דיין כי כתבה את הספר לילדיה: "הספר נולד משיחות שמעולם לא התקיימו ביני ובין ילדיי, מהרצון שלי לא להתנצל - אלא לתת להם את התמונה השלמה", היא אומרת.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "נגעת בלבי": קורין אלאל וליפא שמלצר בקליפ משותף
- "מוטה קרא לשומר הערבי לפתוח את המסגד. לקחתי את ספר התורה והשופר ונכנסנו"
- מחכים למשיח: הכירו את בית הספר לכהנים בירושלים
"אני חזרתי בתשובה, וזה מקסים, מדהים, פוטוגני, מלא אורות וכן הלאה... אבל בסופו של דבר, אני מהגרת, והילדים שלי הם 'דור שני' לתשובה. באיזשהו מקום אני גידלתי אותם במקום שהוא לא המקום הטבעי שלי. עשיתי המון טעויות בדרך, וכל כך רציתי לחלוק איתם את הרצונות הפנימיים שלי. לפעמים יש רצון פנימי טהור בתוך מעשה שהוא גס ומהוסס, ואולי-אולי זאת זאת הייתה השאיפה שלי".
"הרחוב נמצא בראש"
שבעת ילדיהם של נועה ובעלה יובל דיין גדלים בבית חם, אבל הרחוב – היא אומרת בכנות – נמצא בראש.
"אני לא חושבת שיש נער ונערה היום שאין להם פה את הרחוב", היא מצביעה על רקתה. את "אז במובן הזה אני אמא למתבגרים, ואני מורדת בעצמי. הרי אני עשיתי להורים שלי את אותו הדבר - למרות שזה היה בכיוון ההפוך".
את הספר הקדישה להוריה, אבל סיימה אותו בהזדהות מוחלטת דווקא עם הנערה המורדת. "גמרתי את הכתיבה כמעט זועמת. כאילו יודעת בידיעה פנימית שהקול של הנוער הזה, הוא קול שחייב להישמע. שהם אומרים לנו משהו שאנחנו מוכרחים לשמוע, למרות שזה לא נעים ולא מחמיא, ובעיקר מנג'ס".
ירון-דיין אומרת בקול את מה שחושבים כולם עמוק בפנים: "כולם רוצים שהילדים שלהם יילכו בתלם. לכולנו יש נטייה לראות בהם מנות על הבופה שלנו, ולרצות שזה ייראה מושלם, ולהגשים את עצמנו דרך הילדים שלנו - ובגלל זה הטלטלות שמביא את הגיל ההתבגרות להורים הן איומות".
ואני חושבת על הדי-אן-איי הזה של חוזרים בתשובה , של ה"כנגד". משהו באבולוציה של התשובה האישית של כל אחד מתחיל ב"נגד", כי קודם כל הוא לא, ורק לאט-לאט הוא מתחיל לגלות מה הוא כן.
"בעיניי זאת הצעקה של הנוער הזה, ובגלל זה הוא נושר בכמויות. הם רוצים אהבה ללא תנאים, הם
רוצים קבלה... שירה גאולה כל הזמן בוכה על הזרות, ועל הצורך הדפוק בשייכות. על זה שאתה פה לא שייך, ופה לא שייך, ופה אתה כמעט, ופה מסתכלים עליך עקום. היא כל הזמן מחפשת להיות חלק, אבל קשה לה להיות חלק".
נכון, אבל חוזרים בתשובה נושאים אי שייכות בסיסית. הם עושים כאלה מאמצים להשתייך, והם מקווים שילדי התקנון סוף סוף ישתייכו לחברה.
"אנחנו השתמשנו בכל האנטי-נורמטיביות שלנו, אבל יצאו לנו ילדים נורמטיבים. למה? כי התפללנו על זה. את יודעת, זאת תכונה שיש מצד אחד אצל האנשים הכי תלושים, ומצד שני אצל המהפכנים הכי גדולים".
לפנייה לכתב/ת 
