שתף קטע נבחר

אני אהיה עוד רב (חובל): מהשייטת - לישיבה

הוא שירת בשייטת 13, השתתף במבצעים ובמלחמות, וניהל קריירה של סמנכ"ל בחברה גדולה. אבל אז נטש אלעד צדיקוב הכל, יצא ל"טיול של אחרי הצבא" באמצע החיים – ומצא את אלוהים במקום הכי רחוק והכי עמוק: "המלחמה גרמה לי לחשב מסלול מחדש"

 

 

הוא שירת בשייטת 13, השתתף במבצעים ובמלחמות, כיהן כסמנכ"ל בחברת "סקאל" ואף זכה בפרסים. אז מה גרם לאלעד צדיקוב (38) לנטוש הכל, לצאת ל"טיול של אחרי הצבא" באמצע החיים – ולמסע של החיים אחרי הטיול: עד לאמונה ולאלוהים?

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >> 

 

צדיקוב מצביע על מלחמת לבנון השנייה כתחילת הטריגר לשינוי שעוד יגיע. מניהול תערוכה בגני התערוכה, מצא עצמו 48 שעות מאוחר יותר כשהוא מנהל תרגיל לקראת כניסה ללבנון. "זה היה מקום מאוד מפחיד בפנימיות", הוא מספר ל-ynet ו"אורות" טלוויזיה יהודית". "בתוך שתי יממות מצאתי את עצמי בעומס אחר, של חיים ומוות, ואני מבין שאדם לא יודע מה יוליד יום. זהו, ואז המלחמה הזאת החזירה אותי חזרה למציאות, עם תובנה שאני רוצה לחשוב ולהתברר".

 

קראו עוד בערוץ היהדות  

 

ואז בא המסע. מסע ארוך לדרום-אמריקה, כשהספקות על חייו כבר נטועים בתוכו, אבל הוא עדיין לא מודע להם. בלימה שבפרו הוא מספר, הכין מאכל בשרי, "והחבר שלי שהגיע מהעבודה רצה שאני אכין רוטב חלבי. אמרתי לו, אנחנו לא מערבבים. ואז הוא מתחיל לרדת עלי. אומר לי: הרי אתה אינטיליגנט, שירת בשייטת, מה זה השטויות האלו?"

 

לצלול עם אלוהים

כמו משקע קטן וכמעט בלתי נראה, שקעו בצדיקוב עוד ועוד מקרים קטנים, התלבטויות וספקות. וכולן התנקזו לתוך

החלל שהותירו בו חמש שנות שירות בשייטת, ועוד כמה שנות לחימה. "בעצם נולד אצלי תהליך שמתחיל להתבשל", הוא משחזר.

 

"לילה אחד, בשעה 11, אני שומע דפיקות בדלת הגסטהאוס שבו אני נמצא. בפתח עומד עמית, חבר מהצבא, כולו רועד, ומספר לנו שיומיים קודם הוא עשה סיאנס – מהלך שאסור לחלוטין ביהדות". באותו הסינאנס הוא תקשר עם חבר מהכוח שנפל בפעולה, כשהשאלות סביב נותרו פתוחות.

 

למרבה התדהמה, סיפר החבר לצדיקוב את סיפור ההיתקלות לפרטיו. "והוא מספר, בין השאר, פרטים שמי יודע אותם? בוודאי שלא עמית, שלא היה שם בכלל. זה תפס אותי מאוד מאוד חזק".

 

לקח לצדיקוב עוד שנתיים של שוטטות בעולם כד להרגיש שהוא מתחבר למה שהוא מכנה "שורש הבריאה". "במעמקי הים אתה רואה את הבריאה מדברת אליך. אתה נוגע בשורש של הבריאה, זה פלא. המהלך הזה בעצם נטע בי הבנה שיש משהו הרבה יותר עמוק בעולם ממה שחשבתי עד היום".

 

ההתמודדות עם החברים לשייטת

בגיל 29 חזר צדיקוב ארצה - שונה ממה שיצא אותה כמה שנים קודם לכן. הוא חזר לעבודתו בעסקי האופנה, אבל התקשה לחזור לשגרה: "בין השאר, הייתי אחראי מותגי ספורט, והייתי נותן גם חסויות לתחרויות ספורט. ופתאום ראיתי שיש בתוכי ממש סתירה חזקה שאני לא מסוגל לתת חסות לתחרות בשבת".

 

שם הכל התחיל   (צילום: אורות) (צילום: אורות)
שם הכל התחיל (צילום: אורות)

 

צדיקוב שוב מתרחק – הפעם למזרח, "ודווקא שם שמרתי שבת בפעם הראשונה, בבית היהודי בהודו. הייתי בן 29".

 

"המקום שהיה לי הכי-הכי קשה, זה היה בשירות מילואים הראשון שלי. אתה מגיע עם זקן, אתה מגיע עם כיפה, וחושבים שהתחרפנת. מבטלים אותך, ואתה צריך למעשה להילחם על המקום שלך. זה היה מאוד קשה. לעשות מילואים זה בעל כורחי. השאירו אותי כל הזמן, חלק מאותו ציר חיים שלי".

 

צדיקוב, היום חבר במועצת העיר הרצליה, מספר כי סירב להתנתק לחלוטין מעברו, כפי שרואיםלא פעם אצל חוזרים בתשובה. "באיזשהו מקום בתחילת הדרך, כשראיתי שזה לוקח אותי להתנתקות מהחיים, עצרתי את זה", הוא מספר.

 

צדיקוב רואה בו ובחבריו החוזרים בתשובה מגזר עם שליחות וייחוד: "אנחנו בונים משהו חדש", הוא אומר. ומבהיר כי החרדים לא יכולים להבין את מה שעובר עליו בצבא, למשל. את ההתמודדויות שלו. "כאשר במבצע 'עמוד ענן' סימנו לאוטובוס שייסע ברחבי הבסיס בשביל משהו שלא באמת צריך, והיה עלי להילחם על העיקרון הזה. החרדי הממוצע לא מכיר את המלחמות האלה שלנו. אנחנו ציבור חדש, ואנחנו ציבור מחדש. אנחנו מחדשים את ההוויה שסביבנו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים