תוכנית הדיור של גלנט לעולי אתיופיה

תוכנית חומש חדשה שמקדם שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, נועדה לספק הקלות בדיור לקהילה האתיופית. ל-ynet הגיעה הצעת החלטה המבקשת לגבש מדיניות ממשלתית לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, זאת באמצעות הלוואות מסובסדות לחסרי דירה ועל ידי תוכניות התחדשות עירונית באזורים שבהם משתכנת הקהילה ואין בהם התיכנות כלכלית.

עולה מאתיופיה התחתן ואיבד את זכותו לדירה

במסגרת ההצעה, מבקש שר השיכון לשפר את תנאי ההלוואות לדיור הניתנות מטעם המדינה לקהילה האתיופית, כסיוע לצורך רכישת דירה ראשונה, באופן שבו יוכלו לפרוע את ההלוואה רק לאחר 20 שנה. יוצא אתיופיה יהיה זכאי להלוואה שאינה צמודה למדד וללא ריבית בגובה של 360 אלף שקל, אשר תעמוד לפירעון רק 20 שנה לאחר נטילתה. סכום זה יהווה עבור נוטל הלוואה "הון עצמי", אם אין ביכולתו לגייס אותו בעצמו.

צפו: עיקרי התוכנית למתן הקלות בדיור ליוצאי אתיופיה 

הלוואה נוספת בגובה של 290 אלף שקל תינתן במסגרת של משכנתא עם החזר חודשי לתקופה של 20 שנה. עוד קובעת ההצעה כי בניגוד לנהוג כיום, תוכנית ההקלה בדיור תחול על זוגות שרק אחד מהם יוצא אתיופיה, וזאת ללא הגבלת גיל ביחס למי מבני הזוג. כיום ניתנות הלוואות בדיור רק לזוגות ששניהם יוצאי אתיופיה. בנוסף, ההלוואה תינתן לחברי הקהילה האתיופית בכלל היישובים בישראל ולא על יישובים ספציפיים, כפי שנהוג כיום.

בסך הכל מדובר בתוכנית בהיקף של כ-40 מיליון שקל, שתספק הלוואה בגובה כולל של 650 אלף שקל לכ-200 משקי בית שיממשו אותה מדי שנה. "במטרה לאפשר למשפחות צעירות לרכוש דירה ראשונה ביישובים ובשכונות בעלי חתך סוציו-אקונומי גבוה יחסית, ובכך להגדיל את סיכויי השתלבותם בחברה, יינתנו, בכל אחת מ-5 שנות התוכנית, הלוואות ברמת סיוע מרבית... ליוצאי אתיופיה שהם חסרי דירה", נכתב בהצעת ההחלטה.

אילוסטרציה(צילום: גיל לרנר)

ההצעה מבוססת על בדיקה שנערכה על ידי צוות שמונה לכך במשרד, שהעלתה כי בין השנים 2009-2013 מימשו את ההקלות בדיור רק 3 משפחות מהקהילה האתיופית. ב-2013 הוגדל סכום ההלוואות ל-500 אלף שקל, כשמדי שנה הופחת הסכום כדי לעודד את המשפחות לנצל את הסיוע המוגדל מוקדם ככל האפשר, מה שהביא לגידול במספר הרוכשים, ואולם במהלך 3 השנים האחרונות 148 משפחות רכשו דירות בסיוע הלוואות אלה. ההצעה מבקשת לספק הלוואות ל-1,000 משפחות ב-5 שנים.

מהבדיקה עלה עוד כי אין בידי משפחות יוצאי אתיופיה אפשרות לסייע לילדיהם ברכישה, ועל כן מתקשים מאוד בגיוס הון עצמי בגובה 25% ממחיר הדירה, כנדרש על פי הנחיות הפיקוח על הבנקים. עוד נמצא כי קיים קושי לקבל הלוואות משלימות מהבנקים, אשר ייתכן כי נובע, בין היתר, מסטריאוטיפים מוטעים לגבי יוצאי העדה האתיופית. בנוסף, קיים פער גדול ברמת ההכנסה של יוצאי אתיופיה לעומת כלל משקי הבית בישראל, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

לפיכך, על פי ההצעה של שר הבינוי והשיכון, אם זוג מבקש לקנות דירה במיליון שקל, למשל, הוא יכול לפעול כך: לגייס הון עצמי בגובה 50 אלף שקל; לקבל הלוואה מהמדינה בגובה 650 אלף שקל (360 אלף שקל ללא ריבית והצמדה בפירעון בעוד 20 שנה ועוד 290 אלף שקל בהחזר חודשי); וליטול משכנתא מהבנק בגובה 300 אלף שקל שתצריך גם היא החזר חודשי. מדובר בהחזר חודשי ממוצע של כ-3,100 שקל בחודש, לעומת 5,000-6,000 שקל בחודש עד היום.

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט(צילום: מרק ישראל סלם)

התחדשות עירונית ברחובות, ראשל"צ ונתניה

תוכנית נוספת שמקדם שר הבינוי והשיכון מתייחסת לתחום ההתחדשות העירונית ביישובים שבהם משתכנים יוצאי אתיופיה ואולם אין בהם כיום היתכנות כלכלית לביצוע פרויקטים מסוג זה. ההצעה מפרטת את היישובים שבהם יתמוך המשרד בקידום הליכי התחדשות עירונית, ובהם שכונת קריית משה ברחובות, שכונת רמת אליהו בראשון לציון והשכונות דורה, נאות שקד וקריית נורדאו בנתניה, "אשר בהן קיים שיעור ניכר של יוצאי אתיופיה", כך לפי ההצעה.

על פי בדיקה שערך משרד הבינוי והשיכון, שיעור יוצאי אתיופיה בשכונת קריית משה ברחובות עומד על 54.8%, בשכונת רמת אליהו בראשון לציון על 49.1%, בשכונת קריית נורדאו בנתניה על 30.1%, בשכונת נאות שקד בנתניה על 38.3% ובשכונת דורה בנתניה על 22.3%.

במשרד מתכננים לפעול לעידוד בעלי הדירות בשכונות להוציא לפועל את תהליכי ההתחדשות העירונית, באמצעות הקמת מינהלות פרויקט בשכונות וליווי חברתי; סיוע במתן יעוץ משפטי והכוונה למיצוי זכויות בעלי הדירות; סיוע בהשלמת מימון במקומות בהם אין כדאיות כלכלית; וסיוע לבעלי הדירות לצורך הסתגלות למגורים בבניינים המחודשים או החדשים.

היקף התקציב ליישום התוכנית יעמוד על 120 מיליון שקל במשך כ-5 שנים עד 2020 (בסך הכל כ-24 מיליון שקל לשנה), מהם 60 מיליון שקל ממשרד הבינוי והשיכון (12 מיליון שקל בשנה) ועוד 60 מיליון שקל ממשרד האוצר (12 מיליון שקל בשנה). במקביל מבקשת ההצעה להבהיר בפני הממשלה כי כפועל יוצא מתוספת האוכלוסייה הצפויה בשכונות בעקבות הליכי ההתחדשות העירונית, תידרש הקמת מוסדות ציבור ופיתוח תשתיות תומכות.