שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "המזכרות": כנראה תשכחו את הסרט הזה
    הדרמה הצרפתית "המזכרות" אינה איכותית במיוחד, אך בוודאי שיש סרטים גרועים ממנה. הבעיה: מדובר ביצירה שמנסה לייצר עומק, אך מסריה נשכחים מייד. אולי היה כדאי להתמיד בכיוון הקומי המוצלח שצץ לפעמים

    "המזכרות" ("Les Souvenirs") שייך לאותו סוג סרטים קטנים ואנושיים, עם הומור שנובע מטיקים של אישיות שיש לכל אדם, גם אם אצל כל אחד הם קצת שונים. סרטים שבעודך צופה בהם באולם הקולנוע, נשמעים ברקע קולות צחוק של אנשים שמזהים את האמת האנושית הגדולה בתוך הסרט הקטן, אמת שלמרבה הצער חמקה ממני.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הסרט יצא להפצה מסחרית בצרפת בינואר 2015 וזכה להצלחה מינורית. מדוע רק עכשיו הוא מגיע למסכים בישראל? זו שאלה לגיטימית, אבל אפשר לתהות מדוע הוא כלל מגיע למסכים? הוא לא סרט נורא, חלילה. כמעט כל שבוע עולים בארץ סרטים גרועים ממנו. לכאורה הוא סרט איכות - עוסק בבעיות מהחיים, מבקש מהצופים להיות קשובים למשברים השונים בחייהן של שלושת הדמויות הראשיות, מוביל אותנו בתוך תהליך השינוי והצמיחה שבסופו כל דמות סיימה סוג של מהלך.

     

    ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע:

     

    הבעיה שהוא בינוני להפליא ונשכח באופן מיידי. במקומות שבהם הוא חורג מהנוסחה - כשיש בו דמויות שמופיעות לסצנה בודדת או התרחשויות החורגות מהשטאנץ שאליו הוא שייך - זה רק מדגיש עד כמה הסרט בכללותו לקוי. הוא מזכיר מוזיקת מעליות שאליה מתגנבים צלילים השוברים את ההרמוניות המפוקפקות. זה לא הופך את המוזיקה למעניינת או בעלת עומק, אך החריגות מזכירות את הבנליות של המבנה המרכזי.

     

    "המזכרות" הוא עיבוד לספרו של הסופר הצרפתי דויד פואנקינוס (ספרו "העדינות" כבר עובד בשנת 2012 לקולנוע והוקרן בישראל). הספר משנת 2011 יצא בישראל ב-2013, והתסריט נכתב על ידי במאי הסרט ז'אן-פול רוב, בשיתוף פעולה עם פואנקינוס עצמו.

     

    שלוש דמויות מרכזיות, שלושה דורות במשפחה אחת, שלושה צמתים בחיים שבהם כל דמות צריכה לנסות להגדיר את עצמה וחייה מחדש. רומיין (מתייה ספינוזי) הוא סטודנט בן 23, שעוד לא מצא את הכיוון שלו בחיים. סופר שעוד לא החליט לכתוב ספר, ומי שחסר את העיגון הנדרש במציאת בת הזוג שלה הוא מייחל. מישל (מישל בלאן), אביו של רומיין, פרש לפנסיה ומתכחש למשבר העמוק ששינוי זה מחולל בחייו. התנהגותו מטריפה ומייאשת את אשתו נטלי (שנטל לאובי) ומכרסמת, גם אם באופן מעודן וצרפתי, ביציבות של נישואיהם.

     

    הדמות השלישית, וזו שהמשבר בחייה מניע את העלילה, היא הסבתא מדלן (אנני קורדי). בתחילת הסרט הסבא נפטר, והסבתא מתעקשת להמשיך לגור לבדה ולא לעבור לדיון מוגן. לאחר אירוע בריאותי מינורי מחליט בנה הבכור מישל, בעצה אחת עם שני אחיו, להתעקש על העברתה למוסד. היא לכאורה נכנעת, אך בחוסר רצון ניכר. בתוך כל זאת מצויה נחמה בקשר הטהור והעמוק שיש בינה והנכד רומיין.

     

    למרות אורכו הקצר של הסרט נדמה כי הוא נע בעצלתיים בתוך מסגרת הנוסחה העלילתית. לווית הסבא משמשת כסוג של פרולוג שבו הדמויות מאופיינות. העצב של הסבתא, הרגישות הלוקה בחסר של האב (הנובעת מכוונות טובות), והאיחור של הנכד שלא הגיע לבית הקברות הנכון. לאחר מכן הסרט נחלק לשלוש מערכות שתופסות שליש סרט. החלק הראשון מציב את הבעיה בחיי כל הדמות, השני את האירוע המייצר טלטלה - היעלמותה של הסבתא מבית האבות, אירוע הקשור לנסיעה שאותה היא מבצעת לעיירת חוף ים באזור נורמנדי, המקום בו היא בילתה בילדותה. החלק השלישי מתרחש בזמן ההגעה של הנכד לעיירת החוף, מקום שבו הוא לא רק מתאחד עם סבתו האהובה, אלא גם מתחיל להתחולל שינוי משמעותי בחייו.

     

    בתוך המבנה הבסיסי הזה משלב הבמאי רוב סדרה של סצנות קטנות שנושאות טון קומי מובהק ובהן הוא משלב שחקנים שאמורים היו לקרוץ לקהל צרפתי צעיר. רוב עצמו הוא מנהל מלון המתחקר בישירות משעשעת את רומיין שמתחיל לעבוד אצלו, ומתגלה בהמשך כבוס מתחשב במיוחד. יש גם סוכנת נסיעות שמתמחה באיתור תיירים בעלי נטיות התאבדויות (בלאנש גרדין), מנהלת בית האבות של הסבתא שהיא קריקטורה המזכירה כמה מדמויותיו של מייק לי (אודרי לאמי), ובעיקר דמות משנה שזוכה לקו עלילתי תמוה משל עצמה - קארים (וויליאם לבגהיל) השותף לדירה של רומיין שמחפש גם הוא אהבה, אך מגלה חוסר בגרות בטקטיקות המפוקפקות שבהן הוא נוקט.

     

    קטעים אלו, בדרך כלל המוצלחים שבסרט, אינם הכרחיים למבנה העלילתי העיקרי. גם הטון שלהם שונה באופן מובהק. כל זה מעלה את השאלה, למה לא לבנות את הסרט מסביב לגישה ולדמויות מסוג זה, במקום המהלך העלילתי הלא מאוד מעניין או מקורי של תהליך הצמיחה אותו הסרט מציג.

     

    "המזכרות" (צרפת) - במאי: ז'אן פול רוב. שחקנים ראשיים: אנני קורדי, מתייה ספינוזי ומישל בלאן. אורך הסרט: 93 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים