שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מתחת לאדמה: הקבורה התת-קרקעית יוצאת לדרך
    הפרויקט התקדימי יכלול מנהרות ל־22 אלף קברים, שייחפרו מתחת לפני הקרקע במתחם בית הקברות בהר המנוחות בירושלים. הגישה תתאפשר במעליות מיוחדות
    מנהרות הקבורה של ירושלים הופכות למציאות: בעיות התכנון והבנייה בעיר אינן נעצרות רק בנושא של היעדר זמינות קרקע לבנייה למגורים. ואם חשבתם שקשה לגור בעיר, כדאי לכם לדעת שבערוב יומכם גם מציאת חלקת קבר ראויה אינה עניין של מה בכך.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >> 

     

    הצרכים של עיר בסדר גודל של ירושלים עומדים על כ־4,400 מקומות קבורה בשנה. מֵיזמי הקבורה בקומות מסייעים בשוליים, אך אין בהם תשובה מספקת לסדרי הגודל הנדרשים. הפתרון התקדימי, שבנייתו החלה ממש לאחרונה, הוא מִנהור הר המנוחות בגבעת שאול. בשלב ראשון נועד הפרויקט הגרנדיוזי ליצור עוד כ־22 אלף מקומות קבורה, בלי להזדקק כמעט להקצאת משאבי קרקע.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

    לייק: אחותו של מייסד פייסבוק רוצה שתתנתקו בשבת

     

    מִנהור הר המנוחות הוא פרויקט שיוזמת החברת קדישא "קהילת ירושלים", שנחשבת לאחד הגופים המרכזיים בתחום בעיר, ודרכה מטפלים בכ־50% מהנקברים הירושלמים. שטח התוכנית עומד על 578 דונם, והצפיפות של מקומות הקבורה תגיע עד 1,250 קברים לדונם, לעומת צפיפות של כ־320 קברים לדונם בלבד בשיטה המקובלת כיום.

     

    כך תיראה הכניסה (הדמיה: קומט אדריכלים) (הדמיה: קומט אדריכלים)
    כך תיראה הכניסה(הדמיה: קומט אדריכלים)

     

    הגישה לקברים התת־קרקעיים תהיה כמובן גם בעזרת מעליות, ויהיו חמש כניסות מרכזיות. ארבע מתוכן יהיו היקפיות מכל צד, ואילו הכניסה החמישית תהיה ממרכז הר המנוחות באמצעות פיר אנכי. את התוכניות הכין האדריכל צפריר גנני ממשרד "פלג אדריכלים", ולצורך התמקצעות בנושא המִנהור גויס מהנדס מנהרות מיוחד שיעניק ליווי מקצועי לכל המיזם.

     

    חוזרים לימי המקדש

    הקבורה במנהרות הייתה מקובלת בעבר הרחוק. בימי בית שני היא הייתה שיטה מקובלת מאוד בעיקר בקרב משפחות עשירות, שיכלו להרשות לעצמן לשלם על כך. גם כיום העלות הכלכלית של קבורה במנהרות גבוהה מזו של קבורה בשטח פתוח.

     

    בשנים האחרונות, לנוכח מצוקת הקרקעות לקבורה, התפתח נושא הקבורה במבנים רב־קומתיים כדי לנצל טוב יותר את שטחי הקבורה המצומצמים. הקמת מבנים העלתה מאוד את עלויות הקבורה, ובחיפוש שיטות ודרכים להוזלתן עלה הרעיון של קבורה תת־קרקעית. מבדיקות של היתכנות כלכלית שערכה החברה קדישא "קהילת ירושלים", עלה כי יש מקום ליישם כיום את הקבורה במנהרות לנוכח הפער בעלויות בין הקבורה במבנה רב־קומתי לבין הקבורה במנהרה.

     

    הקבורה במנהרות התבררה גם כפתרון בעל יתרונות במישור התכנוני, ונמצא כי הר המנוחות בגבעת שאול הוא שטח אידיאלי לצורך זה. כמו כן, תוכנית בניין העיר (תב"ע) הקיימת כיום מאפשרת ביצוע של מנהרות קבורה בהיתר בלבד, מה שמקל משמעותית על ההליך התכנוני וחוסך זמן ועלויות. מהנדס העיר שבחן את התוכנית הראשונית קבע כי מדובר בשיטה ראויה לנוכח המחסור הקיים בשטחי קבורה בעיר ויש הצדקה לקדם את המיזם. יתרון חשוב נוסף של הבנייה התת־קרקעית על המבנים הרב־קומתיים, הוא היעדר הפגיעה בנוף.

     

    יו"ר הוועדה המקומית, סגן ראש העירייה מאיר תורג'מן, שמקדם את המיזם, אמר השבוע כי הוא מאמין שהפרויקט קריטי להמשך פיתוח העיר: "המצוקה של שטחים עבור קברים מורכבת במיוחד, ומערכת התכנון בעירייה עוסקת בכך לא מעט. אין ספק כי יש חשיבות עליונה לקידום של פתרונות למצוקת הקברים בעיר, והפתרון של המִנהור עונה על לא מעט קריטריונים, תוך הקפדה על כבוד הנפטר וגם בהתאם להלכה".

     

    • הכתבה מתפרסמת במקומון "ידיעות ירושלים"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים