שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר: צופים בהצגות, נופשים בחו"ל - החרדים יוצאים מהגטו
    "משגיחת כשרות" בתיאטרון גדול ונסיעות לחו"ל רק כדי לבלות, מבשרות על המהפך בחברה החרדית, שעד לפני כעשור הצטמצמה בבילויים ייעודיים ומוגדרים. אבל מחקר חדש ak "המכון החרדי למחקרי מדיניות", שבחן את הרגלי הפנאי וצריכת התרבות של החרדים, מגלה כי קיים עדיין פער אדיר בין המגזר לשאר, בכל הקשור לתרבות הבילוי והנופש
    רק 45% מהחרדים יצאו לנופש מחוץ לבית בארץ, ורק 13% בילו בחו"ל. אחוזים בודדים בלבד משתתפים באירועי תרבות, ורק ל-40% מהמגזר רשיון נהיגה (לעומת 80% מכלל האוכלוסייה הבוגרת הישראלית המחזיקה ברשיון). ועם זאת - מדובר בלא פחות ממהפך בחברה החרדית, שעד לפני כעשור לא התקרבה לתיאטראות והצטמצמה במקומות בילוי קבועים ויעודיים. כך עולה ממחקר חדש על הרגלי הפנאי וצריכת התרבות של החרדים, שביצע "המכון החרדי למחקרי מדיניות", על פי נתוני הלמ"ס.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >> 

     

    ה"חתם סופר" - אחד ממעצבי ההשקפה היהודית-אורתודוקסית - כתב בצוואתו מ-1839 "ומנעו רגליכם מתיאטראות חלילה וחלילה, אני אוסרכם באיסור חמור". אלא שבמהלך המחקר התברר כי הגדר נפרצה, ואחד התיאטראות הגדולים בארץ, מעסיק כיום אישה חרדית שתפקידה להשיב לפניות של חרדים שרוצים לבקר בהצגה. היא מזהירה אם יש בהופעה קטעים "לא צנועים", ביטויים בוטים, או אם ההצגה "נקייה".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    "הציבור החרדי עבר שינוי משמעותי", מסביר ד"ר נרי הורוביץ, מרצה למדע המדינה מהאוניברסיטה העברית, ומי שעומד מאחורי הצד המעשי של המחקר. "השלב הראשון היה שלב המניעה: הכל היה אסור. חרדי אפילו לא יכול היה לשהות במקום כמו תיאטרון, גם אם מדובר היה בהצגה כשרה למהדרין.

     

     

    "השלב הבא היה 'סור מרע': התאמה של מקומות בילוי, כדי שיתאימו גם לחרדים. הכוונה היא גם למלונות ולאתרי נופש, וגם למקומות כמו מוזיאון ישראל, בית התפוצות ומוזיאון המדע, שהתאימו את עצמם למבקרים החרדים.

     

    "השלב השלישי והנוכחי הוא הסתגלות למרחב הציבורי ופשרה. אם בעבר היו נוסעים לחו"ל רק לצורכי שידוך או פרנסה, כפי שדורשת ההלכה, או כדי לבקר אצל הרבי - כיום יש כבר טיולים מאורגנים של חרדים לחו"ל, למטרות בילוי בלבד".

     

    הפער עדיין גדול

    הורוביץ חקר ופילח את נתוני הלמ"ס, לדבריו "במטרה לסייע לקובעי המדיניות בניסיון לייצר אירועי תרבות ופעילויות פנאי שלהם זכאי הציבור החרדי". זאת לבקשת "המכון החרדי למחקרי מדיניות", מייסודו של אליהו פלאי (המו"ל המגזין החרדי "משפחה").

     

     

    "בשנים האחרונות חל מפנה היסטורי בחברה החרדית בכל הקשור לתרבות הפנאי, הנופש והצריכה", ד"ר הורוביץ מדגיש. "חרדים יוצאים לטיולים בחו"ל, מבלים בבתי מלון ואתרי נופש בארץ, ואפילו הולכים להצגות. האמת היא שהמגזר הפרטי התאים את עצמו לביקוש, אבל הגיע הזמן שגם המדינה ובמיוחד משרד התרבות יכירו בצרכים של החרדים ויתאימו את עצמם".

     

    ולמרות השינוי, מצביע המחקר החדש על פער עצום בהרגלי הנופש והפנאי של החברה החרדית לזו החילונית. 45% מהחרדים שהשיבו על השאלון שהציגו החוקרים, השיבו כי בשנה האחרונה הם יצאו לנופש או טיול בארץ שכלל לינה מחוץ לבית, בהשוואה ל-62% מהיהודים הלא-חרדים.

     

    רוב החברים - מהישיבה

    בכל הקשור לטיסות לחו"ל, הפער גדול עוד יותר - רק 13% מהחרדים יצאו לנופש או טיול בחו"ל בשנה האחרונה, לעומת 42% מהיהודים הלא-חרדים.

     

     

    על השאלה האם ביליתם עם חברים יותר מעשר פעמים בחודש ביציאה למסעדה או לפארק, השיבו 23% מהחרדים בחיוב, מול 52% מהחילונים. לעומת זאת, בכל הקשור לבילוי עם המשפחה, התקבלה תוצאה כמעט זהה:72%-73% השיבו בחיוב, הן בקרב חילונים והן בקרב חרדים.

     

    ולמי שתהו למה חרדים יוצאים פחות לבלות, בהשוואה לחילונים - התשובה היא שלחלקם פשוט אין רשיון נהיגה. רק לכ-40% מהחרדים רישיון נהיגה (53% מהגברים ו-24% מהנשים). בקרב האוכלוסייה הבוגרת אצל שאינה חרדית, יש רשיון לכ-80% מהציבור (90% מהגברים ו-70% מהנשים).

     

    כך נופשים החרדים    (צילום ועריכה: אלי מנדלבאום)

    כך נופשים החרדים    (צילום ועריכה: אלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    המחקר החדש אבחן גם את הפערים בין גברים לנשים בתוך החברה החרדית. על השאלה האם בילית עם בני מינך בפארק, במסעדה או מרכז קניות, השיבו 63% מהנשים בחיוב, לעומת 54% מהגברים. מאידך גיסא, 22% אחוז מהגברים סיפרו שהם מבלים את זמנם במשחקים ביתיים (כגון שח-מט) עם חברים, לעומת 19% מהנשים.

     

    והיכן רוכשים חברים חדשים? 70% מהחרדים אימצו חברים בסביבת המגורים והקהילה, לעומת 57% בלבד מהיהודים הלא-חרדים. 55% אחוז מהחרדים והחרדיות רכשו חברים בתקופת הישיבה והסמינר, לעומת 55% מהלא-חרדים שעשו זאת בתקופת האוניברסיטה. כצפוי, מבין משיבי המחקר לא היו הרבה חרדים שסיפרו כי רכשו חברים בתקופת הצבא.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים