שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "אופס - בעצם אין לך סרטן": מה שצריך לדעת על אבחון שגוי
    מקרים שפורסמו לאחרונה על מפורסמים שאובחנו בטעות כחולים בסרטן, ומקרים הפוכים שבהם מחלת הסרטן לא אובחנה בזמן וגרמה לנזקים קשים שהיו יכולים להימנע, מעוררים שוב את הצורך להבין אילו כלים משפטיים עומדים לרשותכם במקרים של אבחונים שגויים, ומה התנאים ההכרחיים לקיומה של רשלנות רפואית. עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און באו לעשות לכם (חוק ו)סדר
    "נהרות של כימו ישר לתוך הווריד. גשם של שיער. בצקות בכל הגוף. מי זה שם במראה? הכי לא האיש החזק שהתרגלתי להיות. אני לא אני, אני כמעט מת. דקה לפני יום הולדת 40 אני מתחיל להיפרד מהעולם".

     

    במילים העצובות והמפחידות האלה ניסח המוזיקאי אמיר פרישר גוטמן את התחושות שליוו אותו כשרופאיו סיפרו לו שבגופו מקנן סרטן בשלב מתקדם (ביומן מסע שפרסם במוסף "שבעה ימים" של "ידיעות אחרונות" - 18.9.16).

     

     אחרי חודשים רבים ורוויי סבל של טיפולים כואבים ומתישים, פנה פרישר גוטמן לאבחנה שנייה, בה התברר לו כי האבחנה הראשונית שניתנה לו הייתה מוטעית, ולמעשה הוא איננו סובל מסרטן כלל, אלא ממחלה דלקתית שסימניה דומים לסימניו של סרטן מסוג לימפומה.

     

    קראו עוד:

    תביעה: אבחון שגוי הוביל לכריתת אשך של בן 22

    אבחון שגוי: מה לעשות כדי שלכם זה לא יקרה

    המקרה המדהים של אמיר פרישר גוטמן: איך זה קרה?

    הסיפור של פרישר גוטמן הוא סיפור נדיר, הוא באמת "האחד למיליון", כהגדרתו, אבל השאלות שהוא מעלה על האפשרות של אבחון רפואי שגוי עשויות להעסיק רבים.

     

    בעקבות העלייה למודעות הציבורית של מקרי אבחון שגוי שהסיפור של פרישר גוטמן עורר, דיברנו עם עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און, שמתמחים בתביעות רשלנות רפואית, על המקרים בהם כדאי לקבל חוות דעת שנייה ועל הכלים המשפטיים שעומדים לרשותנו במקרה של אבחון רפואי שגוי.

      

    מתי מומלץ לקבל חות דעת נוספת?

    "עם כל הכבוד לקריאה הגורפת לחולים לסמוך על הרופאים שלהם ולהימנע מ'ריצה' אחרי קבלת חוות דעת נוספות – מדובר בזכותו הבסיסית של כל חולה, ולעתים אף בחובתו כלפי עצמו וכלפי יקיריו", אומרים בר-און וכהן. "החולה מכיר את גופו וחשוב שלא יתעלם מתחושותיו הפנימיות. כך, אם יש חשש או צורך להתייעץ עם רופא/ה נוסף/ת, והדבר יתרום לשקט הנפשי שלכם בכל הנוגע לנכונות האבחון, כדאי ורצוי לפנות לקבלת חוות דעת שנייה".

     

    אלו המקרים בהם ממליצים כהן ובר-און לפנות לקבלת חוות דעת נוספת:

     

    1. כשהמטופל מתקשה להשלים עם האבחנה - לפעמים ל"תחושת בטן" יש כוח רב.

     

    2. אם מתעורר אצל המטופל ספק לעניין הרופא המטפל, מומחיותו או היקף ניסיונו.

     

    3. כשההמלצה הרפואית היא קבלת טיפולים דרסטיים, קשים, מסוכנים או בלתי הפיכים.

     

    4. אם כבר הוחל בטיפול רפואי בהתאם לאבחון שבוצע והטיפול הממושך אינו משיג את המטרות המקוות.

     

    5. במקרים בהם האבחנה הראשונית אינה ברורה וחד משמעית.

     

    6. כשתוצאות הבדיקות אינן עולות בקנה אחד עם החשד הראשוני.

     

    7. כשיש בנמצא מגוון אפשרויות טיפול מעבר לזה שנבחר על ידי הרופא.

     

    6. כשמדובר בסוג סרטן נדיר, לגביו לא נאסף מידע רפואי רב, או אם יש טיפולים מתקדמים / ניסיוניים לטיפול בסוג זה של סרטן - חוות דעת נוספת עשויה לשפוך אור על האבחון ו/או הטיפול המומלץ.

     

    זכותו של כל מטופל לפנות לקבלת חוות דעת שנייה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    זכותו של כל מטופל לפנות לקבלת חוות דעת שנייה(צילום: shutterstock)

     

    חשוב להבין: חוות דעת שנייה לא תמיד תסייע - "לאור ההתפתחות הטכנולוגית, המחקרית והרפואית האדירה בימינו, והאפשרות להעביר מידע באמצעות האינטרנט – הפכה קבלת חוות דעת נוספת וייעוץ רפואי ממומחים בעלי שם – משימה פשוטה יחסית", אומרים כהן ובר-און, "עם זאת, יש לזכור שלא תמיד חוות הדעת הנוספת תסייע. גם בעולם הרפואה יש חילוקי דעות, ואם רופאים שונים נסמכים על אסכולות רפואיות שונות, עשויה להיות שונות באבחון או בטיפול, לרבות לעניין מחלת הסרטן. במקרים מסוימים, בהם הספק לא נפתר באמצעות חוות הדעת השנייה, או במקרים בהם השוני בין חוות הדעת הוא קיצוני - יומלץ לפנות לקבלת חוות דעת שלישית.

     

    על מה חשוב להקפיד כשפונים לחוות דעת נוספת?

    1. לבחור את הרופא הנכון: "כדי לקבל תוצאות מיטביות, מומלץ לבחור רופא בעל שם מקצועי ואמין ובעל ניסיון בתחום, ושאינו קשור לרופא הראשון", אומרים כהן ובר-און.

     

    2. לאסוף את כל המסמכים הדרושים: "חובה להצטייד בכל הבדיקות הרלוונטיות, לרבות המשטחים / פרפרטים (סליידים) של הבדיקות הקודמות, וכן בתיק מסמכים מסודר, וכל המסמכים הרפואיים שנאספו".

     

    3. להצטייד מראש ברשימת שאלות: "מהי המחלה? מה חומרתה? מה הסיכויים להחלים ממנה? מהם הטיפולים האפשריים? מהם הסיכויים והסיכונים בכל אחד מהטיפולים האפשריים? מהו הטיפול המתאים ביותר? מהן תופעות הלוואי ודרך ההתמודדות איתן? מה עוד ניתן לעשות מעבר לטיפול? האם הטיפול דורש הכנה מיוחדת? האם יש לך הידע והניסיון המתאימים כדי לטפל בכך? לאחר מכן", מוסיפים כהן ובר-און, "רצוי לקבל את עמדתו של הרופא/ה לעניין האבחון וההמלצות הרפואיות שניתנו על ידי אחרים".

     

    האם כדאי לספר לרופא הראשון על הפנייה לקבלת חוות דעת נוספת?

     

    "כן. שקיפות מלאה עשויה לתרום לדיוק באבחון, שיתוף פעולה לטובת החולה, ושמירה על צלילות היחסים בין הרופא לחולה. אבל במקרים מסוימים", מזהירים כהן ובר-און, "הגילוי עלול לגרום לרופא הראשון להסיר מכתפיו אחריות, גם אם בצורה לא מודעת, פסיכולוגית ומנטלית, תוך הסתמכות על מה שקבע עמיתו, ויראה בעין הנוספת שבחנה את המקרה מעין 'תעודת ביטוח' לאבחנה שלו עצמו".

     

    ומה אם חוות הדעת הרפואית הנוספת מגלה שהאבחון הקודם שגוי ובעצם אין סרטן?

     

    "אחרי תחושות ההקלה והשמחה – יש לבדוק האם יש מקום לתביעה בגין רשלנות רפואית", אומרים כהן ובר-און. "לא כל אבחון שגוי נובע מרשלנות רפואית. לעתים הסימפטומים הקליניים מבלבלים, לעתים אמצעי ההדמיה מובילים לפענוח שגוי, לעתים למרות כל ההקפדה והזהירות – נוצרות טעויות שאינן כרוכות ברשלנות. הרפואה אינה מדע מדויק, ולא כל טעות היא רשלנות רפואית".

     

    אז איך קובעים אם הייתה או לא הייתה רשלנות?

     

    "הקביעה שמדובר ברשלנות אינה מוכרעת על יסוד 'חוכמה שלאחר מעשה', אלא על יסוד בחינת סטנדרט הטיפול הרפואי הסביר. אם כן היה מקרה של רשלנות באבחון או בטיפול, חוסר תשומת לב, חוסר ניסיון מקצועי, בדיקות לא מעמיקות, התעלמות מתמרורי אזהרה וכו', יש עילה לתביעה".

     

    ואיך מחליטים אם לתבוע או לא?

     

    "אם הטעות באבחון גרמה לפגיעה בלתי הפיכה, או לקבלת טיפול מיותר, או טיפול שגוי (ניתוח, כימותרפיה, הקרנות וכדומה), ובעקבות כך לסבל וכאב, נכות (פיזית או נפשית), וכל נזק נוסף – ניתן להגיש תביעה בגין הרשלנות הרפואית".

     

    מקרים לדוגמא: כריתת שד וטיפולי כימותרפיה ללא הצדקה

    "באחד המקרים בהם טיפל משרדנו, הוכח כי שד של צעירה נכרת בשל קביעה רשלנית שזיהתה גידול ממאיר. לאחר מכן התברר שהשד נכרת לחינם, שכן לא נמצא כל סימן לגידול סרטני והאבחנה הייתה רשלנית ופזיזה. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו, ופסק לטובת הצעירה פיצוי גבוה במיוחד.

     

    "במקרה אחר, נאלץ צעיר לעבור טיפול כימותרפי במשך מספר חודשים, ורק לאחר מכן התבשר כי אין הוא חולה כלל", מספרים כהן ובר-און. "הצעיר סבל לחינם את הטיפול הקשה, את תופעות הלוואי ואת האימה הנלווית לידיעה כי הוא חולה סרטן. התברר כי אבחונו כחולה סרטן נעשה ללא בחינת יתר האפשרויות וללא בחינה מקצועית של הנתונים. תביעת הצעיר לקבלת פיצויים – תלויה ועומדת בפני בית משפט".

     

    הנזק הפסיכולוגי לא פחות קשה: "גם במקרה בו האבחון השגוי לא גרר אחריו טיפולים, אלא 'רק' עזיבת מקום העבודה ופרידה מבת הזוג – פסק בית המשפט לטובת גבר שאובחן בטעות פיצוי בגין אומללותו והצורך בטיפולים פסיכולוגיים ממושכים", מוסיפים עורכי הדין.

     

    ומה אם חוות הדעת הרפואית הנוספת מגלה שהאבחון הקודם שגוי ולמעשה יש סרטן?

     

    "גורם הזמן באבחון הסרטן הוא קריטי. אבחון מוקדם יכול להציל חיים, והוא מגדיל עד לאין ערוך את סיכויי ההחלמה, ומונע החמרה מסכנת חיים", אומרים כהן ובר-און. "תביעות רבות מוגשות בטענת רשלנות רפואית במצבים בהם הרופאים לא אבחנו בזמן או טעו באבחון, ובעקבות הטעות גם טעו בסוג הטיפול.

     

     

    לפני שפונים לקבל חוות דעת נוספת, יש להקפיד על איסוף של כל המסמכים הרפואיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לפני שפונים לקבל חוות דעת נוספת, יש להקפיד על איסוף של כל המסמכים הרפואיים(צילום: shutterstock)

     

    "אם הטעות באבחון גרמה להיעדר טיפול או לטיפול לא מתאים, תוך החמצת ההזדמנות לטפל בסרטן כראוי ובמועד, או לסבל וכאב, נכות (פיזית או נפשית) או נזקים נוספים, מכל סוג – ניתן להגיש תביעה לקבלת פיצוי.

     

    "מדובר במקרה של חוסר סבירות בהתנהגותו של הרופא ביחס לסטנדרט הסביר הנדרש מרופאים בתחום עיסוקו", מסבירים עורכי הדין. "אי הסבירות יכול להתבטא בחוסר תשומת לב לבדיקה, אי הפניה לבדיקות נחוצות או לרופא מומחה, אי אבחון סימפטומים מדאיגים ומעוררי חשד, שגיאה בלתי סבירה בפענוח ממצאי בדיקות, חוסר תשומת לב לתלונותיו של המטופל, אי בחינת אבחנה מבדלת, ועוד ועוד נסיבות בהן התנהג הרופא לא כרופא סביר, ורשלנותו היא שהובילה לאיחור באבחון הסרטן.

     

    עוד מקרים של אבחון שגוי - שלילה של סרטן קיים

    "באחד המקרים בהם טיפל משרדנו –הייתה זו צעירה שעברה בדיקות לגילוי סרטן צוואר הרחם, ולמרות שהבדיקות הצביעו חד משמעית על קיומו של סרטן – חזר ואישר הרופא בפנייה ש'הכל בסדר' ו'אין סרטן'", מספרים כהן ובר-און. "בחלוף הזמן, כשסוף סוף התגלה הסרטן, היה זה בבחינת 'מאוחר מדי' עבור הצעירה. רחמה ושחלותיה נכרתו, אבדו סיכוייה לפרי בטן, היא עברה ניתוחים קשים, הקרנות וטיפולים כימותרפיים, סבלה מנזקי קרינה קשים ושלל בעיות רפואיות נלוות. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו, ופסק לצעירה פיצוי בסך מיליוני שקלים.

     

    "במקרה אחר קבעו רופאים כי גידול שהוצא מרגלו של צעיר הוא שפיר. שנים לאחר מכן הסתבר כי היה מדובר בגידול ממאיר, אותו ניתן וצריך היה לאבחן כבר בשלב הראשוני. הצעיר נאלץ לעבור ניתוחים קשים, קיבל מספר סדרות של כימותרפיה ונגרמה לו נכות לצמיתות ונזקים נלווים חמורים. בית המשפט פסק לטובת הצעיר פיצוי של כחצי מיליון שקלים".

     

    אז מה עושים ? טיפים לתביעות בגין רשלנות רפואית

    "תביעה בגין רשלנות רפואית הינה אחת התביעות הנפוצות ביותר בישראל. אם אתם שוקלים תביעה כזאת, כדאי שתבינו במה זה כרוך ותשקלו היטב את היתרונות והחסרונות".

     

    עורכי הדין רענן בר-און וורד כהן ()
    עורכי הדין רענן בר-און וורד כהן

     

    1. שקילת הסיכויים. "עליכם לוודא תחילה, כי אכן מדובר ברשלנות רפואית. לצורך כך יש לקחת בחשבון הוצאות ייעוץ רפואי ומשפטי מקדים – שתכליתן שקילת סיכויי התביעה והחלטה אם כדאי להגישה".

     

    2. על התובע לאסוף את כל המסמכים הרלבנטיים לתביעתו. "את החומר הרפואי ניתן להעתיק בארכיונים של המוסדות בהם טופל הניזוק (תיק קופת חולים, תיק מיון, תיק אשפוז, תיק מרפאות חוץ, מכון רנטגן, מרפאת צה"ל וכן הלאה). הוצאות ההעתקה האמורות הן סמליות יחסית".

     

    3. הגשת חוות דעת רפואית שתבסס את טענותיו של התובע. "בתביעה בגין רשלנות רפואית, שומה על התובע להגיש חוות דעת רפואית, אשר תבסס את טענותיו שברפואה. יש לשים לב כי להוצאות בגין קבלת חוות הדעת עצמה מתווספות גם הוצאות בגין טרחתו של המומחה בהתייצבו למתן עדות בשלב ההוכחות בפני בית המשפט".

     

    4. דרישה לחוות דעת של יותר ממומחה אחד. "פעמים רבות יידרש תובע להיעזר ביותר ממומחה רפואי אחד מטעמו, בהתאם לסוגי הפגיעה והנזק השונים. (למשל מומחה אורטופדי ומומחה לבבי). בנוסף, במקרים רבים תידרש חוות דעת של מומחה תעסוקתי ו/או שיקומי, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של התובע. 

     

    שימו לב: ללא חוות דעת רפואית אין אפשרות לנהל או להצליח במרבית התביעות בגין רשלנות רפואית.

     

    "מחלת הסרטן גורמת נזקים קשים, לגוף ולנפש כאחד. לתביעות מעין אלה יש פוטנציאל רב להשגת פיצוי גבוה. על מנת למקסם את הסיכוי לזכות בתביעה מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עו"ד העוסק בתחום תביעות רשלנות רפואית, ובעל ניסיון נרחב בתחום".

     

    צפו: הרגעים הקשים של אמיר פיי גוטמן שאובחן בטעות כחולה בסרטן 

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:






     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    עד כמה ניתן לסמוך על הרופאים?
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים