ערבי בהתנחלות, אתאיסט בבית כנסת: מחברים קצוות
מתנחל, חרדי וערבי יושבים בבית כנסת: זו לא התחלה של בדיחה, אלא של מסע מרגש. במשך כמה חודשים חיו דתיים וחילונים, יהודים וערבים, אלה בבתי אלה - והתערו בקהילות השונות. המטרה: לחבר בין הקצוות של החברה הישראלית. איתן אלחדז היה שם כדי לתעד
אתאיסטית שעושה שבת אצל משפחה חרדית, דרוזית שמלמדת את בני הכפר לשיר "שלום עליכם", מתנחל שמארח בביתו צעירה מוסלמית - ומושבניקית שהולכת לגור בדירת שיכון במרכז קליטה לקהילה האתיופית: כל אלה הם רק חלק מהמפגשים שמאפשר פרוייקט "אחי ישראלי", יוזמה חברתית חדשה שמפגישה צעירים ממגוון רב-תרבותי, שחיים יחד בקהילות שונות בישראל.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
כששמעתי לראשונה על הפרוייקט, הבנתי שיש פה משהו אחר, שונה מהותית מכל מפגשי הדו-קיום שהורגלנו אליהם. המיזם החברתי נולד קצת לפני פחות משנה, כאשר אדם מילובאר (23), ילד טוב רמת אביב, החליט שלפני שהוא אוכל אסאדו בדרום אמריקה או פוגש נזירים בהודו - כדאי שגם יכיר את הקהילות השונות שמרכיבות את החברה הישראלית.
עוד תרבות בערוץ היהדות:
- מופע: דניאל זמיר "אומר תהילים כדי להיות בן אדם "
- מוזיאון: החוקרים מתלבטים: מי הרג את גוליית
?
- קליפ: מרימות את הידיים גבוה לשמים: חרדיות בטראנס
- אלבום: הדיווה הדתייה הראשונה: עדי ארד פורצת דרך
- אופנה: מלכת הכוורת: הכי יפה בבית הכנסת
- ספר: מחזירים את הכבוד לחכמי המזרח
- סטנדאפ: "אני כמו המראה המגדילה באמבטיה": סטנדאפ מהחי
כך החליט ליצור פרוייקט חברתי מקורי בעל ערך אנושי, שנוגע לכל מי שחי בכברת הארץ הלא פשוטה הזאת. הוא חבר לירון קנר (48) בעבר עיתונאי וכיום עו"ד ומנהל מרכז הינם לסובלנות חברתית, ויחד הם פיתחו את הרעיון. בהמשך הפך אדם למנהל הפרוייקטים בארגון שהקים קנר.
במשך יותר משלושה חודשים הצטרפתי כצלם ומרצה על טקסים למחזור ב' של הפרויקט, שמהווה קומונה נודדת של חבורת צעירים בגילאי העשרים שמורכבת ממתנחלים, חילונים, דתיים, ערבים ועולים חדשים. יחד הם חיים במשך מספר שבועות בכל אחת מארבע קהילות מגוונות: באזור החרדי בצפת, בכפר דיר אל-אסד, בהתנחלות עפרה ולבסוף במרכז הקליטה של הקהילה האתיופית ברחובות.
כשבילאל פצח בשירת פיוטים
בקבלת השבת החגיגית של מרכז "אסנט" החב"די בצפת הייתי עד לקידוש רב-תרבותי: נאסרין עבו אסלי (21), דרוזית מבית ג'אן, סיפקה דבר תורה על פרשת השבוע - וסיפרה לנו כיצד אהבה את השיר "שלום עליכם" עד כדי כך, שתירגמה אותו לערבית ולימדה את ילדי הכפר לשיר אותו.
אבל לא רק נאסרין: גם בילאל מדיר אל אסד פצח בשירת פיוטים. כך קורה שחיבורים (לכאורה) בלתי אפשריים מתקיימים בפרוייקט, שמטרתו היא לא רק להכיר את "האחר", אלא לחיות בביתו, ללמוד את אורחות חייו, לאכול את מאכליו ולהבין את הטקסים, המִנהגים והשקפת עולמו.
גם ביקורים בעמונה השנויה במחלוקת, או להבדיל הרצאה של פעיל בתנועה האסלאמית הצפונית בדיר אל אסד - לא הצליחו לזעזע את החבורה שיודעת לשאול שאלות קשות, אך גם לחזור לשגרת היום-יום שכללה עוד שיחות והרצאות של אורחים מקומיים, וגם ניהול משותף של הארוחות ומשחקי פנאי.
"היה לי קשה להאמין היכן אני נמצאת"
כדי להבין עד כמה מפגשים מסוג זה עושים שינוי, צריך כנראה לקרוא את מה שכתבה נועה דרור, צעירה אתאיסטית שהתארחה בשבת אצל משפחה חרדית בצפת: "הייתה שבת אדירה. ישנו ואכלנו והיינו עם הילדות הקטנות, וראינו אלבומים משפחתיים של עשרה ילדים, ושוב ישנו ואכלנו", היא מספרת.
כשהם מתארחים במתנ"ס המקומי של דיר אל אסד, משתתפת החבורה ולוקחת חלק בהכנת ארוחת חתונות ערבית, וכך כולם מערבבים את התבלינים כשברקע יללות שמחה והסברים מצד היפה אל אסאדי, מי שהקימה את מועצת הנשים המקומית כדי לקדם נשים מוחלשות בכפר.
החבורה מתארחת שם במהלך צום הרמאדן, ובסופו מצטרפים כולם לצעדה המסורתית של לאפז אסאדי, רכז הנוער ביישוב שמנהיג במקום צעדת תופים לאורך השבילים התלולים. "מעטים מאוד הרגעים בחיים שלי שבהם הסתכלתי סביב, והיה לי קשה להאמין היכן אני נמצאת", סיפרה מאוחר יותר חן קיסו, משתתפת בפרויקט שהגיעה מאשקלון.
"המחשבות הללו החזירו אותי לחששות של תחילת הפרוייקט, אבל מיד הציפה אותי תחושת הביחד, ורק אני הילדים של הכפר וקולות התופים, נהנים כאילו שאין בעיות ואין קונפליקט. הלוואי שאוכל לשמר בקופסה את התחושה הזאת כלפי חבריי הערבים בכל פעם שהמצב חוזר להיות מסובך".
באו ללמוד. לא לריב
בהתנחלות עפרה הם יושבים ביחד, מקשיבים ברוב קשב לסיפור עלייתו לקרקע של אחד מיישובי הדגל של המתנחלים. המארח הוא אחד ממייסדי היישוב, שאוחז בתנ"ך ומספר בלהט על היום שבו הכל התחיל. לאחר מכן יוצאים כולם לסיור בשילה ובמאחז סמוך, לחזות בשריד למזבח ישן. ההסברים לא מוציאים את בילאל או אסמא אסאדי - מוסלמית עטויה ברעלה - משלוותם. נראה כי הם באו ללמוד ופחות לריב.
ברחובות אנחנו מתארחים בערב בטקס "בונה" מסורתי, ובו מכינה לנו חנה המארחת קפה אתני עם תערובת ריחנית, והסברים על משמעותו החברתית. במטבח היא מכינה בעזרת שניים ממשתפי הפרוייקט את האינג'ירה המסורתי. בבוקר יושבים המשתתפים באולפן הסמוך, ומלמדים שם את הנשים אנגלית - וכך הופכת החבורה לחלק מהנוף המקומי, שומעת הרצאות על קשיי הקליטה והמסורת של יהודי אתיופיה - וגם תורמת מעצמה.
- בימים אלה מוצגת בבית הנשיא תערוכת תמונות של איתן אלחדז בשיתוף חברי הקבוצה, במסגרת כנס "תקווה ישראלית בחינוך". לאתר של מרכז הינם לסובלנות
.
- איתן אלחדז הוא פעיל חברתי שעוסק בתיעוד טקסים . לאתר הטקסים של ישראל
.
לפנייה לכתב/ת 
