שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ממדונה ועד ריצ'רד גיר: המקובל המסתורי שהקדים את זמנו
    מדונה הכירה לעולם את כתב היד המעגלי שלו, וריצ'רד גיר לימד את הטכניקות שלו בסרט "סוד המילים". המקובל רבי אברהם אבולעפיה האמין שהוא המשיח, והיה מנודה ומוקצה לפני 800 שנה: "בדיוק אותם הדברים שהפכו אותו לדחוי במאה ה-13, הופכים אותו למאוד פופולארי במאה ה-20"

    בקליפ - קעקוע של אחד משמותיו הסודיים של האל, לא"ו, על זרועה של מדונה ()
    בקליפ - קעקוע של אחד משמותיו הסודיים של האל, לא"ו, על זרועה של מדונה

     

    מה הקשר בין הקליפים של מדונה, לכתבים מיסטיים של מקובל חתרני בן המאה ה-13 שנשכח מלב – ואיך קשור ג'יימס בונד לאחד משמותיו הסודיים של האל? פרופ' בועז הוס מאוניברסיטת בן גוריון, מומחה לקבלה (וחובב מדונה), מספר כיצד מקובל שהקדים את זמנו בשמונה-מאות שנה, הצליח לחולל מהפכה ולהשפיע על הניו-אייג'יות בת זמננו.

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    את היום שבו "נפל לו האסימון" הוא זוכר מצוין: "צפיתי באחת ההופעות של מדונה, שם היא שרה את הלהיט המוכר Like A Prayer - כשברקע מעגלי מילים עבריות הלקוחים מכתביו של אברהם אבולעפיה", הוא מספר. לדבריו, מדובר ב"צירופי אותיות המרכיבים את אחד משמותיו הסודיים של האל, שם קדוש בן 72 אותיות שנוצר מצירוף של שלושה פסוקים מספר שמות. זהו שם קדום שמופיע גם בזוהר".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות  

     

    במסגרת ערב עיון מיוחד בסוף השבוע במוזיאון תל אביב לאמנות על "העידן החדש" - בין דאדא לקבלה - ניתח פרופ' הוס, מומחה לקבלה ורוחניות בת זמננו, את הקשר בין רבי אבולעפיה לתורת האותיות. ל-ynet הוא מספר כי "גם אבולעפיה עצמו הוא תגלית מדעית מודרנית למדי". לדברי הוס, כתביו של האיש מעולם לא נדפסו, והתגלו על ידי חוקר יהודי בשם היינריך מאייר לנדאואר במחצית מאה ה-19, בספרייה במינכן שבגרמניה.

     

    "לנדאואר מצא את הכתבים ומאוד התלהב", כך הוס. "הוא פגש שם טכניקות מדיטטיביות של תנועות, נשימות וחזרה על צירופי מילים שונים שמטרתם, על פי אבולעפיה, היא איחוד עם האל והשגת נבואה. מקובלים בני זמננו מכל חוגי הקבלה השונים מכירים את אבולעפיה בזכות האקדמיה".

     

    איך קרה שרבי אבולעפיה נותר "סוד" במשך כל כך הרבה שנים?

     

    "אברהם אבולעפיה היה מקובל יוצא דופן. למשל, הוא יצא נגד תורת הספירות, ולכן נדחה מהזרם המרכזי בקבלה. למעשה, אלמלא הוא עצמו קרא לשיטה שלו קבלה, לא הינו רואים אותו כחלק מהקבלה. הוא האמין שהוא נביא ושהוא המשיח, ואפילו ניסה להיפגש עם האפיפיור. הוא עורר התנגדות רבה והרשב"א (שלמה אברהם בן אדרת) קרא להחרים אותו. אבל מקובלים יהודים וגם נוצרים הכירו את כתביו והתעניינו בתורותיו, וכך הם נשמרו. זו הסיבה, ככל הנראה, שעל אף שכבר במאה ה-16 נדפסו כתבים קבליים רבים, כתביו של אבולעפיה לא הודפסו, עד לאחרונה".

     

    מקובל קבלי? גיבור תרבות עכשווי

    לדברי פרופ' הוס, "אבולעפיה עסק באותיות ושמות קודש שיש להם מקום חשוב ביהדות, אך הוא לא משתמש באותיות ובצירופי המילים כדי לשנות ולהשפיע על המציאות, אלא כמעין מנטרות; דרך לנתק את הגוף מהחומר והסביבה. כמו הרמב"ם, הוא ראה בשכל את היסוד האלוהי של האדם. הוא סבר שאם אדם יגיע לפעילות שכלית טהורה, הוא יתאחד עם השכל האלוהי.  

     

    השיר שלימד המונים את תורת המעגלים של אבולעפיה    (צילום: LIVE 8)

    השיר שלימד המונים את תורת המעגלים של אבולעפיה    (צילום: LIVE 8)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "אבולעפיה ראה את עצמו כתלמידו של הרמב"ם, ואף כתב פירוש משלו ל'מורה נבוכים', אם כי אני לא בטוח שהרמב"ם היה מברך על כך. ייתכן שההגות שלו הושפעה מסוּפיות מוסלמיות, אך כאמור אם היית שואלת לפני הגילוי של לנדאואר אם יש 'טכניקות' ומדיטציות לאיחוד עם האל ביהדות, אנשים היו אומרים לך שאין דבר כזה".

     

    העובדה שאבולעפיה "התגלה" מחדש רק בעת החדשה, לא רק שלא גרעה מהפופולאריות שלו, אלא אף סייעה לו לתפוס מקום מחדש כגיבור תרבות עכשווי: "בדיוק אותם הדברים שהפכו אותו לדחוי במאה ה-13, הופכים אותו למאוד פופולארי במאה ה-20. על פי קבלת האר"י, למשל, אתה לא יכול להיות מקובל בלי לשמור מצוות. זה לא שאבולעפיה אומר לא לקיים מצוות, הוא פשוט לא מציג את זה כדבר הכרחי. זה משתלב בקלות ברוחניות המודרנית. לכן גם אמנים מזרם הדאדא יכלו למצוא בו השראה".

     

    הוס איננו מופתע מהחיבור המתמשך בין אמנות ומוזיקה, להגות המיסטית בכלל ולאבולעפיה בפרט. "הרוחניות היא מזמן חלק מהתרבות סביבנו. מה זו מוזיקת טרנס? משמעות המילה 'טרנס' היא מעבר; יציאה מהעולם הזה למימד אחר. אם בעבר כניסה לטרנס התקשרה לטקסים דתיים, הרי שהיום היא נעשית במסגרת תרבות פופולרית. ההבדל בין דתיות לבין רוחניות עכשווית היא שרוחניות איננה רואה עצמה מחויבת למסגרת או לזרם אחד, ואיננה עורכת הבחנה ברורה בין התחום הדתי לתחום החילוני, אלא מאפשרת אקלקטיות רבה".

     

    טכניקות פופולאריות למדיטציה

    אין פלא שמחפשי הרוחניות המודרנית נצמדים למורשתו. "מדונה, למשל, היא ביטוי מצוין של רוחניות עכשווית ונֵאו-קבלה. מאז אמצע שנות ה-90 אז היא הצטרפה למרכז הקבלה של ברג, ומשלבת אלמנטים קבליים במוזיקה שלה. אני מתרשם מהשימוש היצירתי שלה בקבלה, אבל היא מייצגת תפיסה רוחנית אוניברסלית מודרנית.  

     

     

    "מדונה לא התגיירה ואיננה מגדירה עצמה כיהודייה. היא הצליחה לתווך רעיונות קבליים, ובהם את אבולעפיה, לקהל הרחב. אני לא חושב שיש כתב יד קבלי שזכה לחשיפה כה גדולה, כמו כתב היד של אבולעפיה בהופעה של מדונה. אבל חשוב לציין שהיא לא הייתה היחידה.למשל, אפשר לראות את ריצ'רד גיר ממלא תפקיד של מרצה לקבלה המלמד את הבת שלו את הטכניקות של אבולעפיה בסרט 'סוד המילים'. בתרבות כיום, אבולעפיה הוא חלק מרכזי של הקבלה, לצד האר"י והזוהר".

     

    אף שמדונה לומדת את תורת הקבלה של רבי יהודה אשלג, המבוססת על קבלת האר"י וספר הזוהר, היא "שותלת" בקליפים ובשירים שלה גם את הרעיונות של אבולעפיה.

     

    "אלמנטים מתורתו של הרב אשלג משולבים בקליפ שלה לסרט ג'יימס בונד, 'למות ביום אחר' (Die Another Day)", אומר הוס, "שבו נראית מדונה, לבושה לבן ומייצגת את הרצון האלוהי לתת - נלחמת במדונה הלבושה שחורים, ומייצגת את האגואיזם, הרצון לקבל, במושגים של הרב אשלג. אפשר לראות בקליפ קעקוע של אחד משמותיו הסודיים של האל, לא"ו, על זרועה של מדונה. הכוח של השם הזה, מסייע לה להתגבר על הרצון האגואיסטי לקבל, וכך היא ניצלת מהמוות. בסוף הקליפ, אנו רואים כיסא חשמלי ריק, ועליו חקוק השם 'לא"ו'".

     

    אז מדונה היא תלמידה מושבעת גם של אבולעפיה?

     

    "אני לא חושב שהיא למדה את השיטה שלו באופן יסודי, מעבר לשימוש בשרטוטים שלו בהופעה שלה. שרגא ברג, המורה של מדונה לקבלה, הזכיר את הקבלה של אבולעפיה, אבל היא לא ההגות העיקרית במרכז לקבלה. עם זאת, אבולעפיה מציג טכניקות שקל לעשות בהן שימוש, ולכן הוא זוכה לפופולאריות רבה בחוגים שונים בארצות הברית, אז למה לא מדונה?"

     

    • פרופ' בועז הוס הרצה ברב-שיח בנושא "בין דאדא לקבלה", בעקבות התערוכה "האלכימיה של המילים אברהם אבולעפיה, דאדא, לטריזים", במוזיאון תל אביב לאמנות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים