שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תקדים מסוכן: בית הדין יבטל את הגט?
    הרב עובדיה היה ידוע בהשתדלותו למען שחרור עגונות. אבל בהחלטה חסרת תקדים הורה בנו - הרב הראשי יצחק יוסף - על כינוס חברי בית הדין, לצורך דיון בביטול גט שניתן לאישה שבעלה הוגדר כצמח. המסר הוא אחד: היום בית הדין אישר את הגט שלך, ומחר מישהו יוכל לערער עליו. עלינו הרבנים מוטלת החובה למחות, עד שסכנת ביטול הגט תסולק מעל ראשה

    "וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה": ההלכה רואה חשיבות רבה למצוות התרת עגונה. כבר העיד על עצמו הרב עובדיה יוסף: "אנוכי הולך בעקבי הצאן רבותינו הראשונים והאחרונים, שביקשו צדדים וצדי-צדדים בכל מאמצי כוחם להקל בעיגונא (של אישה)".

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    אבל בהחלטה חסרת תקדים, הורה בנו - הראשון לציון הרב יצחק יוסף, נשיא בית הדין הרבני הגדול - על כינוס כל חברי בית הדין, לצורך דיון בביטול גט שניתן בצפת לפני שנתיים וחצי, לאישה שבעלה הוגדר כצמח.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות  

     

    בית הדין הרבני בצפת בראשות הדיין המוערך, הרב אוריאל לביא, קבע בפסק דין מפורט ומנומק - על פני 93 עמודים - כי בית הדין יעניק לאישה גט במקומו של הבעל, בעזרת מנגנון המכונה "גט זיכוי" - והאישה תוכל להינשא בשנית. הרב לביא נהג בשקיפות ופרסם את פסק הדין, על אף שלא חלה על בתי הדין החובה הזו. הדבר הזה עלה לו במינוי לבית הדין הרבני הגדול.

     

    התקדים האמיתי - התערבותו של הרב הראשי

    יודגש כי השימוש ב"גט זיכוי" איננו תקדימי. אמנם בפסקי הדין של הדור האחרון יהיה קשה למצוא התרה בעזרת "גט זיכוי", אך ישנה מסורת בעל-פה מדיין אחד לחברו, שבמקרים קיצוניים - כאשר אין מוצא אחר להתיר אישה מכבלי עגינותה - ניתן להשתמש בגט זיכוי, וכך נוהגים למעשה, אבל בשקט.

     

     (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    (צילום: אלכס קולומויסקי)
     

     

    אם צריך הוכחה לאי-תקדימותו של הפסק, הרי שהרב הראשי הראשי הראשון של מדינת ישראל, יצחק הרצוג, כתב ששמע מפי הרב שלמה דוד כהנא (רבה של וורשה ולאחר מכן של ירושלים העתיקה), כי בוורשה "עשו מעשה" והתירו אישה על ידי "גט זיכוי".

     

    וכך, בסופו של יום, התקדים האמיתי איננו פסק דינו של הרב לביא - אלא דווקא התנהלותו של הראשון לציון והדיונים המתקיימים בימים אלה, מבלי שהוגש ערער על עצם ההחלטה.

     

    בית הדין הגדול לא התבקש לדון בפסק הדין עצמו, אלא רק בזכותו של אזרח שאין לו זיקה למקרה לערער עליו. ועדיין, הרב יוסף החליט להרחיב את בסיס הדיון, ולדון בפסק הדין לגופו, על אף שזה, כאמור, איננו נושא הערעור. וכיוון שהרב יוסף כבר פרסם את התנגדותו הנחרצת לפסק הדין של בית הדין של צפת, כוונותיו ברורות.

     

    התגרשת? לעולם אינך בטוחה

    מי יודע מה הסטטוס של אותה אישה אומללה היום? אולי התחתנה? אולי ילדה ילדים, ואולי היא בהריון? אילו אסונות אישיים מתכנן בית הדין הגדול לחולל על ראשה של אותה אישה מסכנה שכבר ספגה ייסורים בלתי נסבלים עם תאונת הדרכים שעבר בעלה, אבי בתה, ועגינותה שנמשכה 7 שנים?

     

    עכשיו רוצים להפוך אותה לנואפת? להצהיר שבניה ממזרים? מדוע חיכו שנתיים על מנת לדון בפסק - ואיך אפשר להעלות על הדעת לשנות את הסטטוס שלה בשלב זה? המסר שמעשה כזה משדר לכל המתגרשות הוא - לעולם אינכן בטוחות!

     

    היום בית הדין אישר את הגט שלך, ומחר מישהו יוכל לערער עליו, ובמקום לנזוף בו ברוח החרם של רבינו תם, שנידה כל אדם שערער על גט שכבר ניתן - בית הדין הגדול עלול לפסול את הגט!

     

    איך ייתכן שהרב הבכיר בישראל מעדיף לתת משקל לשיקולים צרים, ולעגן אישה לנצח, במקום לסמוך על עמיתו התלמיד החכם, אשר ניצל את כוחו היצירתי ואת סמכותו כדי לשחרר אותה לחיים חדשים?

     

    לא כמו אבא

    מספרים על הרב עובדיה יוסף, שאחרי מלחמת יום הכיפורים התיר עגונות רבות, אלמנות שגופות בעליהן לא נמצאו. עד שהגיעה אליו אישה מסכנה אחת שלא היו עדויות מספקות לגבי גורלו של בעלה. הרב עמל זמן רב כדי להתירה, והפתרון נמצא בשעת לילה מאוחרת. הוא התקשר מיד לאותה האישה כדי לבשר לה.

     

    כששאלו אותו בניו מה הייתה הדחיפות הרבה להדיע על כך בשעת לילה, הוא ענה: "האישה הזאת במתח נורא, היא לא יודעת מה יקרה מחר בבית הדין. אז כבר עכשיו מודיע לה מה פסק ההלכה, כך שתהיה רגועה ותוכל לישון". האם

     

    דור אחד חלף. האם הבן, הרב יצחק יוסף, יתקשר באופן אישי לאותה אישה אומללה בצפת כדי להודיע לה "גברת, את שוב עגונה"?

     

    ריבונו של עולם ציווה שכדי לבצע גירושין, על אדם לתת גט לאשתו, והעניק לרבנים כוח עצום לחדש ולהתאים את תורתו לנסיבות המשתנות, תפקידם הוא למצוא מוצא. כך עשו רבנים בכל דור, כדי להמציא היתרים לעגונות.

     

    הרב יוסף, פשוט שב ואל תעשה

    בכל יום שלישי שואלים היהודים "עד מתי תשפטו עוול?" עלינו לצפות ולדרוש צדק ורחמים מן הדיינים שלנו. עלינו הרבנים מוטלת החובה למחות, להתריע ולהתקומם עד שסכנת ביטול הגט מצפת תסולק מעל ראשה של האישה.

     

    מוטלת חובה מוסרית כבדה עלינו, על שרי הממשלה ובעיקר על שר הדתות, על היועץ המשפטי לממשלה ועל חברי הכנסת, לוודא שמערכת בתי הדין תנהג על פי המסורת עתיקת היומין ש"משום עיגונא הקילו רבנן" במקרה זה.

     

    הראשון לציון אינו מתבקש לעשות דבר - רק להפסיק לפעול, שכן ההנחיה "שב ואל תעשה, עדיף" - מתאימה למקרה הזה. יש הרבה מה ליזום ולשפר במערכת בתי הדין, ובמיוחד בתחום העגינות, והיוזמה נגד העגונה מצפת רק תחריף את המשבר.

     

    • הרב גרינברג הוא ממובילי הרבנים של האורתודוקסיה המודרנית בארה"ב, סופר ומחנך. הרב אייזנר הוא חבר בארגון רבני "בית הלל"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יאיר שגיא
    הרב יצחק יוסף
    צילום: יאיר שגיא
    צילום מתוך אלבום פרטי
    הרב גרינברג
    צילום מתוך אלבום פרטי
    צילום מתוך אלבום פרטי
    הרב אייזנר
    צילום מתוך אלבום פרטי
    מומלצים