מאפיה מאחורי תעודות הכשרות: "זה כמו להתמודד מול ארגון פשע"

עשרות עדויות המעלות חשדות חמורים לעבירות פליליות ולעבירות מס: בעלי מסעדות ובתי קפה, מנהלי מלונות ואנשים נוספים בתחום, מספרים על ניסיונות סחיטה מצד משגיחים, על גיבוי שמקבלים המשגיחים העבריינים מהממונים עליהם, ועל מנגנון שנגוע כולו בשחיתות ובהעלמות מִסים בקנה מידה עצום.

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

קראו עוד בערוץ היהדות :  

• "אין חינוך חילוני בישראל": ההורים החילונים יוצאים למאבק
• יהורם גאון ועובדיה חממה מתפללים עליכם
• המפץ הקדוש: כך נוסדה היהדות בת זמננו
  

בסגנון העולם התחתון

סיפורים דומים שמענו גם מבעלי עסקים אחרים נוספים בירושלים. "חוץ מהעניין של הסחיטה, תחשוב על העניין הכלכלי: זו הונאת מס לכל דבר", אומר אחד מהם. "המדינה מפסידה כאן עשרות ומאות מיליוני שקלים בשנה, של כסף שחור שמועבר לאנשים שהמדינה מחייבת אותנו לקחת. זה אבסורד. למשגיחים גם יש לגיטימציה לסחוט אותנו ולדרוש סכומים גבוהים, לעיתים בחסות הרבנות, והעלויות האלה מגולגלות ללקוח כי אין ברירה".

המשגיח קובע את שכרו

לפני שבועות ספורים התייצב משגיח הכשרות באטליז "תמרה" ברמלה, ובפיו הודעה: מעתה, שכרו החודשי עולה מ־500 שקלים ל־750. אין טעם להתווכח. מוטי סוליימנב, מנהל האיטליז, נדהם. "זה ממש לא צודק, ואני לא מתכוון לשלם את הסכום הזה", הוא אומר השבוע. "גם ככה המשגיח מגיע אלינו רק מפעם לפעם, יושב שתי דקות והולך. הוא לא עושה כלום!"

נפוטיזם ושוק פרוע

הבעיה מתחילה כשמשגיחי הכשרות ממונים ומפוקחים בידי הרבנות הראשית והמועצות הדתיות המקומיות, אבל שכרם – 37 שקלים לשעה, על פי החוק – משולם ישירות בידי העסקים. מעבר לניגוד העניינים המובנה – המשגיח מועסק בידי המושגח – והשיטה מייצרת כר פורה לניסיונות סחיטה מצד המשגיחים, שיכולים לקבוע את מספר שעות העבודה החודשיות שלהם, וכתוצאה מכך גם את שכרם החודשי. לבעלי העסקים אין מה לעשות בנדון.

שיימינג לעסק שהתלונן

חוסר האחידות מתבטא גם בכללי הכשרות. לפני כשנתיים וחצי, לקראת פסח, הגיע המשגיח לביקורת בעסק ותיק בנתניה, והודיע לבעלים כי כעת - לאחר 38 שנים ובעקבות כניסתו לתפקיד של רב חדש - השתנו הנהלים. על מנת שיאושר כ"כשר לפסח" הוא אינו יכול להסתפק בניקוי יסודי של תנור האפייה, אלא חייב לרכוש תנור חדש בעלות של כ־20 אלף שקלים. למה? שאלה טובה.

בלית ברירה, נאלץ הבעלים לוותר על תעודת הכשרות של הרבנות, ולפנות לכשרות אלטרנטיבית.

"רשות העושה ככל העולה על רוחה"

בזיכרון יעקב נכנסה לאחרונה לתפקידה חברת מועצה דתית, שנדהמה לגלות את התנהלות המועצה מאחורי הקלעים. במכתב ששלחה למשרד לשירותי דת, כתבה: "המועצה הדתית מתנהלת כאחוזה פרטית, ללא שקיפות, ללא ועדות ותוך התעלמות מכוונת מבקשותיי הלגיטימיות לקבלת מידע כחברת מועצה דתית... פרוטוקולים נכתבים באופן מעוות, שקרי ושאינו משקף נאותה את ישיבת המועצה".

הרבנות: הקמנו ועדה לבדיקת מערך הכשרות

מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: בקרוב עומד להתקיים דיון נוסף בבית משפט העליון בסוגיית מתן הלגיטימציה לגורמים פרטיים ליתן תעודת הכשר או לבתי עסק להציג את עצמם ככשרים, ללא תעודת הכשר מטעם הרבנות המקומית המוסמכת. גורמים שונים מצאו לעצמם בעיתוי זה להעלות נושאים שהוצפו בעבר בתקשורת, עד שובעה, תוך ניסיון להשחיר ולקעקע את מעמדה של הרבנות הראשית והמקומית בכלל, ושל הכשרות הממלכתית בפרט.

"בימים אלה פועלת ועדה מיוחדת לבחינת מערך הכשרות בישראל, שהוקמה על ידי הרב הראשי לישראל רב דוד לאו. תפקידה - לבחון את מכלול הנושאים המתקשרים לסוגיית מתן שרות הכשרות, ובכלל זה הרצון לנתק את הזיקה שבין המשגיח למושגח ומניעת ניגודי עניינים, נהלי כשרות אחידים בין המועצות הדתיות השונות, הסדרת הסמכות למתן תעודות כשרות, חיזוק מערך מפקחי הכשרות ועוד, על מנת להמליץ בהתאם על התיקונים או השינויים הדרושים.

"הסוגיות העולות מן המכתב נדונות על ידי הוועדה בין יתר הנושאים. לישיבות הצוות הוזמנו... כל הגורמים הנוגעים לנושא, לרבות כל המוזכרים בכתבה. הצוות בוחן את העדויות על המציאות בשטח, וכן דרכים להפעלת מערך כשרות ברמת שירות אמינה. יוזכר גם שעל שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק הבאה לחייב את המועצות הדתיות לפעול בהתאם לסטנדרטים אחידים שנקבעו על ידי הרבנות הראשית.

"סוגיות אלו ורבות אחרות בתחום הכשרות הינן מורכבות ולא ניתן להבהרה לציבור הרחב בחטף, כך שנוכח מגבלות זמן התקשורת המעטה וחוסר הבהירות בתחום, הן מנוצלות לנגח את משגיחי הכשרות אשר חלקם הארי מוסרים את נפשם על מנת שהציבור יקבל מזון כשר כדת וכדין".