שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המפץ הקדוש: כך נוסדה היהדות בת זמננו

    התמוטטותה של ממלכת ישראל והתעצמות ממלכת יהודה, ביטול הקורבנות וחיזוק מעמדה של ירושלים - אחראים לשינוי פניה של הדת היהודית כפי שאנחנו מכירים אותה היום. וברקע: דרמות היסטוריות, פוליטיקות וספר מסתורי אחד

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    סודה של הממלכה: סיפור הקמתה והתעצמותה של ממלכת יהודה שינה לעד את היהדות. כמו בכל הסיפורים הטובים, מעורבים בו הזדמנות היסטורית, מלך עם שאיפות פוליטיות וספר מסתורי אחד שנמצא (או הומצא) בבית המקדש, בירושלים.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    ד"ר ישראל פינקלשטיין וד"ר מיכה גודמן חושפים את המהפכה הדתית שמאחורי ממלכת יהודה, ואת עלייתה של ירושלים על בימת ההיסטוריה היהודית, במסגרת הסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" שתשודר הערב (א') בערוץ הראשון – ומספרים ל-ynet על מקומו של התנ"ך בהבנת החוקרים את התקופה וקורותיה.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות  

    "משבר בוכריס" שלי: לא רוצה להשתייך לציבור הדתי / שלומצי דאר

     

    ישראל של תקופת ממלכת יהודה נוסדה בתקופת הברזל השלישית - אחת מתוך שלוש ממלכות שהיו אז בארץ ישראל. הראשונה, האחות הגדולה והחזקה: ממלכת ישראל ששלטה מצפון. במערב: ממלכת פלישתים, שרוב תיאורי ספר שופטים מוקדשים להתמודדות עימה. אז איך הפכה הממלכה החלשה והפרימיטיבית משלושתם - ממלכה יהודה - לדומיננטית במרחב כולו?

     

    לדברי מומחים, המלך יאשיהו אחראי באופן ישיר ליהדות הנוכחית שלנו באמצעות רפורמות דתיות מרחיקות לכת שביצע. הארכיאולוג פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, מומחה לתקופת הברונזה והברזל, טוען כי השחזור ההיסטורי מתבסס על שלושה מקורות: "ממצאים ארכיאולוגיים, המקרא ותעודות מהמזרח התיכון הקדום.

     

    "למקרא יש חשיבות רבה, אבל אין לקרוא בו בצורה שאיננה ביקורתית. במקרים רבים הטקסטים התנ"כיים נכתבו מאות שנים אחרי המאורעות המתוארים בהם. המקרא גם איננו ספר היסטוריה במובן המקובל בעולם המודרני, אלא אוסף של חיבורים שמקדמים את האידיאולוגיה והתיאולוגיה שבהן תמכו מחבריו.

     

    "מחברים אלה ייצגו, ככל הנראה, את מיעוט העם בישראל הקדומה. במקרה שלנו ישנם טקסטים שנכתבו מנקודת המבט של יהודה ושל ירושלים לאחר חורבן ישראל, ולכן אין הם מייצגים את עולמה של ממלכת ישראל".

     

    לאנץ' עם אלוהים

    אז מה אנחנו מפספסים בפער שבין הטקסט, להתרחשויות בפועל? ד"ר מיכה גודמן טוען שלא מעט. "בעולם העתיק, כמו היום, אנשים חיפשו מגע עם אלוהים. אבל שלא כמו היום, הדרך למגע עמו עברה באמצעות קורבנות. הדרך למגע אינטימי עם האל הייתה לאכול אתו ארוחת צהריים. את רוצה לאכול כעת בשר, אז את מעלה חלק ממנו כקורבן לאלוהים. הוא כביכול מקבל מה ששלו ואת מה ששלך. היום הרבה אנשים מברכים לפני שאוכלים, אז הם פשוט חלקו אתו את האוכל עצמו". 

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לדברי גודמן, הפער הזה שבין ההקרבה לברכה, המיוחס לחורבן המקדש ולביטול ריטואל הקורבנות – הוא מעשה ידיו של חזקיהו וממשיך דרכו, יאשיהו, שקידשו את המקדש וירושלים.

     

    הם שריכזו את כל הקורבנות במקום אחד. "כשאומרים שמקריבים קורבנות רק במקום שה' יבחר, לא מגבילים רק את המרחב שבו אפשרי להקריב קורבנות, אלא גם את הזמן. כך למעשה מרוקנים את החיים היהודיים היומיומיים מקורבנות, ותחת זה יוצרים יהדות שהרבה יותר דומה להיום. המונופול הגדול על הקורבנות יצר פרדוקס, רוקן את המרחב היהודי מהם והגביל אותו".

     

    כך הושמד המקדש בבית אל

    ד"ר פינקלשטיין טוען כי המהפכה הדתית הייתה בכלל פוליטית, ונועדה לשמר ולחזק את שלטונה של ממלכת יהודה. "בתקופה זו אין עדיין יהדות במובן המקובל עלינו היום, אם כי שורשיה של היהדות נמצאים בימיה המאוחרים של ממלכת יהודה. לכן עדיף לתאר את האנשים כ'יהודאים' ואת הרפורמות כ'יהודאיות'.

     

     (צילום: מתוך "והארץ הייתה תוהו ובוהו") (צילום: מתוך
    (צילום: מתוך "והארץ הייתה תוהו ובוהו")

     

    "קשה לדעת למה מתכוון הטקסט המקראי בתיאורים אלה, אך גם אותם אין לקרוא בתמימות. ניתן להניח שמדובר בתהליכים שאינם דווקא פולחניים. למשל, רפורמות שנועדו לרכז את הפולחן בירושלים וחיזקו, מטבע הדברים, את המלך והמקדש - מול כוחות בערי השדה של יהודה".

     

    לרעיון הזה יש גיבוי בשטח: הארכיאולוגים חושפים מקדשים ומזבחות מנותצים ללא צלם או אליל בממלכת יהודה עצמה - ואף טומאו באמצעות שריפת עצמות אדם עליהם, על מנת למנוע באופן מוחלט שימוש בהם לטובת הקרבת קורבנות לאלוהים.

     

    לדברי ד"ר גודמן, הריסת שני המקדשים של הממלכה החזקה ישראל - בגבול הצפוני (דן) ובגבול הדרומי (בית אל) - שימרו את המרכז הדתי והפוליטי בבירת ממלכת יהודה - ירושלים.

     

    איך בוצע "המהפך", וכיצד הגיבו אליו תושבי ממלכות יהודה וישראל - נותר רק לשער: "ממלכת ישראל הייתה חלשה אחרי הכיבוש האשורי", אומר ד"ר גודמן. "יש תאוריה שיאשיהו נתן לכל הכוהנים במקדשים החלופיים תפקיד במקדש בירושלים, או במילים אחריות - לוויים. כלוי בעצמי, זו תאוריה מרתקת שסוברת שלוויים הם כהנים סוג-ב' שרצו לתת להם תפקיד, אז נתנו להם את תפקיד הלוויים המתלווים, הנספחים ל'דבר האמיתי' במקדש היחיד שנותר".

     

    "התורה משתנה תוך כדי תנועה"

    אך זה לא הסיפור כולו. המקרא עצמו מסביר, לדברי גודמן וחבריו, את המהפך הדתי דרך התגלותו של ספר מסתורי, תוך כדי בדק הבית במקדש: "לקראת סוף ספר מלכים מתוארים שיפוצים בבית המקדש, שבמהלכם מוצאים ספר. לוקחים את זה לסופר, שקורא ואומר 'אנחנו לא מכירים את הספר הזה'. זה נשמע שזה ספר דברים, או חלקים ממנו.  

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "לוקחים את הספר למלך יאשיהו, שאומר 'אנחנו לא חיים לפי הספר הזה'. כלומר, יש פער בין אורח החיים שלנו - לבין דרישות הספר. יאשיהו קורע את בגדיו, ומנסה לסגור את הפער, וכך בעצם מתואר ההסבר למהפכה שהוא עושה".

     

    לדברי גודמן, ההשערה שמדובר בספר דברים אינה מקרית: "כל רעיון הרפורמה שתיארתי, מובאת בספר דברים: הרעיון שעובדים את אלוהים רק במקום אחד, והמשמעות היוצאת מזה שלא עובדים אותו בשאר המקומות, מופיע לראשונה בדברים. מאחר והרעיון שניתן לעבוד את אלוהים במקומות אחרים נוכח בכל ארבעת הספרים האחרים, הרב שספר דברים, במובן זה, הוא תפנית בטח ביחס לספר ויקרא, למשל. מדהים להבין את זה, כי זה מראה איך התורה בעצם משתנה תוך כדי תנועה".

     

    "כאן צריך להבחין בין מה שמקובל באקדמיה, לבין העובדות המסורתיות. בהנחה שהספר שנמצא הוא אכן דברים, כמתואר בכתובים, הרי שהוא הנאום האחרון של משה רבינו. דמייני מצב שבו רגע לפני שמשה הולך לדרכו האחרונה, והעם נכנס לארץ - הוא נושא נאום גדוש, מהפכני, שהועלה על הכתב והלך לאיבוד. ואז, כעבור 400-500 שנה זה נמצא במהלך שיפוצים. הם בעצם מקבלים מסר ממשה באיחור של 500 שנה, ופועלים לפיו".

     

    "קשה לדעת למה מתכוון הטקסט המקראי בתיאורים אלה, אך גם אותם אין לקרוא בתמימות". פרופ' פינקלשטיין (צילום: מתוך "והארץ הייתה תוהו ובוהו") (צילום: מתוך
    "קשה לדעת למה מתכוון הטקסט המקראי בתיאורים אלה, אך גם אותם אין לקרוא בתמימות". פרופ' פינקלשטיין(צילום: מתוך "והארץ הייתה תוהו ובוהו")

     

    אבל לדברי גודמן, "הקריאה המחקרית הספקנית יותר אומרת משהו אחר. זה לא נאום שנאמר, נכתב ואז אבד, אלא ספר שהומצא באותה התקופה, ממניעים שונים דתיים ופוליטיים. הקרדיט למשה נועד להקנות לספר תוקף. בעולם העתיק, אם היו רוצים לתת משקל לספר מסוים - אמרו שמישהו אחר כתב אותו. בספרים החיצוניים אנחנו מכירים את זה למשל מ'ספר חנוך' מתקופת הבית השני שיוחס אל חנוך, זה נמשך גם לתוך ימי הביניים".

     

    "בכל מקרה, התוצאה היא, שהשינוי לא מתקבל כשינוי ולא מוצג כשינוי, אלא להפך. בעולם העתיק הדרך לעשות שינוי הייתה להגיד שהוא בכלל הדבר הכי קדום, הכי עתיק והכי ראשוני שיש. עד היום יש חברות שעושות את זה, למשל החברה החרדית".

     

    ספר דברים: מקורבנות - לדיבורים

    ספר דברים מכיל עוד מהפכה: פוליטית", אומר גודמן ומסביר כי החוקרים מזהים קשר מובהק, כמעט מילה במילה, בין טקס ההשתעבדות למלך ארם - האימפריה של אותה התקופה - לבין טקס האמונה שבין אלוהים לעם, כפי שמופיע בספר דברים.

     

    "טקס ההשתעבדות הוא ברית שבמהלכה מגיש מלך העם הקטן, כתב שעבוד שמהווה כניעה מוחלטת למלך האימפריה, שבתמורה מבטיח להגן עליו. התורה לוקחת את רעיון הברית, מרוקנת אותו ממשמעות פוליטית - וממלאת אותו במשמעות דתית. אנחנו לא כורתים ברית עם מלך האימפריה, אלא עם הקדוש ברוך-הוא.

     

    "יש כאן שימוש ברטוריקה פוליטית מקובלת באותם הימים, לצרכי מטרה דתית, ויש גם כמובן משהו מאוד רדיקלי מבחינה פוליטית, כי אנחנו לא משתעבדים לאף מלך אלא רק לאלוהים".

     

    גודמן מוסיף כי המלך יאשיהו מעביר את העם מיהדות של קרבנות – ליהדות של אינטלקטואליות, ערכים, ודיבורים. "מי שמבטא את הקול הזה של ספר דברים, זה הנביא ירמיהו, שקורא לסדר עדיפויות חדש. הוא אומר: תקריבו קורבנות, אבל תדעו שיש דברים יותר חשובים מזה, למשל חיים מוסריים. רגע לידת המתח הזה בין השמרנים לליבראלים, שמלווה אותנו עד היום דרך הרמב"ם והוגים רבים, נמצא פה. בנקודה הזו בהיסטוריה".

     

    • הפרק החמישי בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" שודר אמש (יום א') בערוץ הראשון

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מתוך "והארץ הייתה תוהו ובוהו"
    ד"ר מיכה גודמן
    צילום: מתוך "והארץ הייתה תוהו ובוהו"
    מומלצים