כל מה שרציתם לדעת על שביל החלב

שביל החלב, גלקסיה - מצבור עצום של כוכבים, וביניהם עננים של גז ואבק בין-כוכבי - הנראית בשמי כדור הארץ כפס אור בהיר הנמתח מאופק אל אופק. השמש שלנו משתייכת לגלקסיה זו.

הפרקים הקודמים

כדור הארץ

הירח

צדק 

פלוטו

מערכת השמש

שביל החלב שייך למשפחת הגלקסיות החלזוניות (ספירליות): ממרכזה המעובה של הגלקסיה יוצאות שתי זרועות של חומר כוכבי, המתעקלות סביב המרכז. בזרועות החלזוניות הללו, העשירות באבק בין-כוכבי, מתרחשת רוב היווצרות הכוכבים. מספרם הכולל של כוכבי הגלקסיה נאמד ב-100 עד 200 מיליארד, ונראה שבמרכזה מצוי חור שחור ענקי.

חקר שביל החלב אינו עניין פשוט, כיוון שכדור הארץ והשמש נמצאים בתוכו. גרגירי האבק הבין-כוכבי בולעים את הקרינה הנראית של הכוכבים והערפיליות ומפזרים אותה, ולכן התקבלו רוב ידיעותינו על מבנה שביל החלב מחקר קרינה בתחומי ספקטרום אחרים, כגון גלי רדיו.

בסוף שנות ה-40 התברר שאטומי מימן מקרינים באופן טבעי גלי רדיו באורך גל של 21 ס"מ, המסוגלים לעבור בלי הפרעה את התווך הבין-כוכבי. באמצעות תצפיות באורך גל זה אפשר למדוד את כמות המימן ואת מרחקו מאתנו, וכך לקבל "מפת רדיו" של התפלגות המימן בשביל החלב. תצפיות דומות אפשר לבצע בקווי רדיו אחרים, הנפלטים מפחמן חד-חמצני.

שביל החלב נוצר כנראה בדומה לשאר הגלקסיות, מהתכווצות עננת גז מסתובבת שצורתה כמעט כדורית. הכוכבים שנוצרו בעננה תוך כדי תהליך ההתכווצות נראים כיום ככוכבי הצבירים הכדוריים. מאוחר יותר בשלב ההתכווצות הצטבר הגז לדיסקה שטוחה שממנה נוצרו הכוכבים שבשביל החלב, הדומים ברובם לשמש. החומר הבראשיתי שנותר, ועמו חומר שנזרק מהכוכבים בתום חייהם, בצורת גז ואבק, הוא החומר הבין-כוכבי הנצפה היום.