שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ארגון הבריאות העולמי דירג: 12 החיידקים העמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה

    דו"ח ראשון מסוגו שפרסם ארגון הבריאות העולמי מציג את רשימת כלל חיידקי העל העמידים לאנטיביוטיקה. בארגון מזהירים: השימוש הנרחב באנטיביוטיקה, מחסור בתקנים בבתי חולים וחוסר הקפדה על היגיינה רק יגבירו את הזיהומים בחיידקים העמידים

    החיידקים הקטלניים ביותר: ארגון הבריאות העולמי מפרסם היום (ב') דו"ח ראשון מסוגו ובו רשימת חיידקי העל העמידים לאנטיביוטיקה ברחבי העולם. בארגון מזהירים מפני התפשטות הזיהומים בחיידקי העל הגורמים למותם של אלפי בני אדם מדי שנה.

     

    קראו עוד:

    כשהחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה - איך מתגברים על זה

    מה הקשר בין חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה?
    איך תדעו אם אתם אלרגיים לאנטיביוטיקה? 10 מיתוסים

     

    את הרשימה הכין הארגון כחלק ממאמץ להפחית את שיעור הזיהומים בחיידקים עמידים. את רוב הרשימה מרכיבים חיידקים עמידים השייכים לקבוצת החיידקים הגרם שליליים, העמידים לכמה סוגי אנטיביוטיקות נרחבות.

     

    חיידקים אלה הצליחו בשנים האחרונות ליצור מוטציות העוקפות את מנגנוני הפעולה של האנטיביוטיקה, ובכך פולשות בקלות לרקמות בגוף ולזרם הדם, גורמות לקריסת מערכות ולשיעור תמותה גבוה.

     

    העמידות לאנטיביוטיקה מתפשטת בכל העולם", אמרה ד"ר מרי פאולה קיני, ראש המחלקה למערכות בריאות בארגון, "אפשרויות הטיפול האנטיביוטי נגדם הולכות ואוזלות, בעוד חברות התרופות אינן צפויות לפתח אנטיביוטיקות חדשות בעתיד".

     

    חלוקה לקבוצות על פי מידת האלימות

    דו"ח ארגון הבריאות העולמי מחלק את רשימת החיידקים העמידים לשלוש קבוצות עיקריות על פי מידת אלימותם והיכולת שלהם לגרום לתמותה מהירה.

     

    בראש הרשימה עומדים החיידקים האלימים ביותר הכוללים את החיידק אצינטובקטר, החיידק פסאודומונס וחיידקים מקבוצת האנטרובקטר הכוללים את החיידקים קלבסיאלה, סרציה ופרוטאוס. חיידקים אלה גורמים לדלקות ריאות וחודרים במהירות לזרם הדם, שם הם גורמים למצב של הלם ספטי ומוות.

     

     

    חיידקים אלה הפכו עמידים במיוחד לשורה ארוכה של אנטיביוטיקות רבות עוצמה ובהם אנטיביוטיקות מקבוצת ה"קרבפנמים" ומקבוצת ה"צפלוספורינים", שתי אנטיביוטיקות הנחשבות ליעילות ביותר לטיפול בחיידקים עמידים.

     

    בקבוצה השנייה והשלישית נמצאים חיידקים הגורמים למחלות העלולות להתפתח לקטלניות, וגם הם מגלים עמידויות גוברות לכל סוגי האנטיביוטיקה.

     

    בארגון מקווים כי הרשימה תוביל את ממשלות העולם לקדם מדיניות שתוביל לפיתוח דורות חדשים של טיפולים אנטיביוטיים נגד חיידקים עמידים, תביא לצמצום הטיפול האנטיביוטי שניתן כיום שלא לצורך ומוביל להתפתחות זנים עמידים, וכן להקפדה על מניעת העברת החיידקים בבתי החולים בין הצוותים הרפואיים לחולים.

     

    ואלה 12 החיידקים הקטלניים והעמידים ביותר:

    1. אצינטובקטר באומני

    חיידק מסוג "גרם שלילי" השכיח במיוחד בבתי חולים וביחידות לטיפול נמרץ ועמיד למרבית סוגי האנטיביוטיקה. החיידק גורם בעיקר לזיהומים בדם, לדלקות ריאות אצל חולים מונשמים, לזיהומים בצנתרים ובפצעי ניתוחים פתוחים. אצל כ-80% מהנדבקים החיידק קטלני.

     

    2. פסאודומונס אאורוגינוזה

    חיידק מסוג גרם שלילי החודר לגוף דרך דרכי האוויר, צנתרי שתן, פצעים וכוויות וגורם במהירות לזיהום בדם (ספסיס) ולשיעור תמותה גבוה. חיידק זה שכיח מאוד גם בקרב חולי סיסטיק פיברוזיס ופגים. דרכי ההעברה העיקריות שלו הן דרך ציוד רפואי מזוהם או אנשי צוות רפואי שאינם מחטאים ידיים.

     

    3. אנטרובקטר ESBL עמידי קרבפנם

    משפחת חיידקי מעיים בעלי אנזימים מסוג ESBL המגלים עמידויות כלפי אנטיביוטיקות רחבות טווח מסוג צפלוספורינים. בשנים האחרונות חיידקים אלה החלו לגלות עמידות גם לאנטיביוטיקה רבת עוצמה מסוג קרבפנם, כך שעולם הרפואה נותר כמעט חסר מענה נגד חיידקים אלה החודרים בקלות לזרם הדם וגורמים לקריסת מערכות ומוות.

     

    4. אנטרוקוק פאציום

    חיידק מעיים ממשפחת חיידקי גרם חיובי, הגורם לזיהומי מערכת העיכול, ועלול לחדור לזרם הדם שם לגרום לאלח דם (ספסיס) ותמותה.

     

    5. סטאפילוקוק אאוראוס

    חיידק זה שכן בעבר בדרך קבע על העור ובעיקר בנחיריים. אלא כשהוא חודר לגוף דרך חתך, פצע פתוח, קטטרים המוחדרים לכלי הדם או לדרכי השתן או שימוש במחטים מזוהמות, הוא גורם למחלה קשה ומסכנת חיים.

     

    בשנת 1990 התגלה זן אלים במיוחד של חיידק זה העמיד למרבית סוגי האנטיביוטיקה. הוא כונה MRSA, או בשמו המלא "סטאפילוקוק אאוראוס עמיד מתיצילין". אחת האנטיביוטיקות הבודדות שהצליחו לגבור עליו היא וונקומיצין, אנטיביוטיקה רבת עוצמה, אלא שלאחרונה החל החיידק לגלות עמידות גם אליה.

     

    6. הליקובקטר פילורי

    זהו אחד החיידקים השכיחים ביותר באוכלוסייה, שנמצא בשנת 1982 על ידי צמד מדענים אוסטרלים, שגם זכו בפרס נובל על תגליתם זו. השניים גילו כי החיידק גורם לכיב קיבה, והטיפול בו הוא פשוט יחסית. אלא שבשנים האחרונות החיידק החל לגלות עמידויות גם לאנטיביוטיקה. התוצאה היא כיבי קיבה מדממים.

     

    7. קמפילובקטר

    חיידק השכיח במערכת העיכול של בעלי חיים ומכאן גם במזון. הוא גורם לדלקות מעיים, כאבי בטן עזים וצואה דמית. דרכי ההדבקה העיקריות שלו הן באמצעות אכילת עוף ובשר שלא בושל היטב.

     

    8. סלמונלה

    חיידק צואתי עובר בעיקר דרך מים מזוהמים, צואה, ולעתים גם באמצעות מזון מזוהם. הוא גורם לחום גבוה, שלשול דמי רירי, כאבי בטן בחילות והקאות. במקרים קשים ונדירים מאוד, עלול החיידק לחדור לזרם הדם, לגרום לזיהום כללי (ספסי) או דלקת קרום המוח, עד למוות.

     

    צפו: כך חודר חיידק הסלמונלה אל הגוף

     

     

    9. נייסריה גונוריאה

    זיבה, או בשמה הרפואי גונוריאה, זיבה (Gonorrhea) היא אחת ממחלות המין הנפוצות ביותר. למרות שהמחלה מוכרת ויש לא מעט תרופות יעילות לטיפול בה, עדיין היא ממשיכה להכות במין האנושי במרץ רב.

     

    כ-60 מיליון איש, גברים ונשים ברחבי העולם, נדבקים מדי שנה בזיבה. רק בארצות הברית עומד שיעור ההדבקה על שלושה מיליון בני אדם בשנה.

     

    מחלת הזיבה נגרמת על ידי החיידק "נייסריה גונוריאה" מקבוצת החיידקים המכונה "גרם שליליים". השם גונוריאה מגיע מיוונית ומשמעותו "שטף זרעים", משום שביוון העתיקה סברו כי ההפרשה המוגלתית אצל החולים מכילה גם זרעונים. המחלה מתפשטת דרך מגע מיני או בזמן הלידה. החיידק גורם לכאבים באיברי המין, הפרשות, כאבי בטן וחום, או דלקות.

     

    מעבר להתפשטות הדלקת באיברי המין, שם הוא עלול לגרום לסיבוכים וצלקות במבנים שונים במערכת המין, עלול חיידק הגונוריאה לגרום לסיבוכים בלב, במפרקים ובמוח. אצל 1% מהאנשים הנגועים תתפתח דלקת מפרקים. במצב זה, השכיח יותר אצל נשים, יופיעו חום, צמרמורות, נגעים בעור ואודם במיפרקים שונים בגוף.

     

    10. סטרפטוקוק פנאומוניה

    חיידק הגורם לדלקות ריאות ולזיהומים בדם. מאז הכנסת החיסון נגד פנאומוקוק הניתן לילדים ולקשישים, פחת משמעותית שיעור הזיהומים בחיידק זה, אלא שנתונים של השנים האחרונות הראו כי גם הוא הלך ופיתח עמידויות לאנטיביוטיקות רבות עוצמה. 

     

    11. המופילוס אינפלואנזה

    חיידק הגורם לדלקת קרום המוח, דלקות ריאות וזיהומים בדם. החיידק קטלני במיוחד וגורם לפגיעה בלתי הפיכה במערכת העצבים שעלולה להוביל לחירשות, פיגור שכלי ופרכוסים ובמקרים קשים גם לתחלואה, במיוחד בילדים בגילאי 4-5. החיידק חודר לגוף לרוב דרך מערכת הנשימה בעת שיעול עיטוש או מגע עם הפרשות האף והליחה. מאז שניתן החיסון לילדים מגיל חודשיים, פחת משמעותית שיעור התחלואה והתמותה במחלה הקשה, אולם היא עדיין פוגמת במבוגרים אצלם ככל הנראה פגה השפעת החיסון.

     

    12. שיגלה

    החיידק הצואתי שיגלה שייך למשפחת החיידקים "גרם שליליים". הוא מדביק בעיקר בעיקר במזג אוויר לח או גשום. אף שמרבית מקרי ההדבקה מתרחשים דווקא במבוגרים, הרי שהחיידק גורם למחלה קשה במיוחד לפעוטות מתחת לגיל חמש. הדבקה בחצי השנה הראשונה לחיים היא נדירה, מסיבות שאינן ברורות.

     

    החיידק האלים הזה עובר לרוב דרך מזון ומים מזוהמים, אולם מרבית מקרי ההדבקה מתרחשים דווקא במגע בין בני אדם. זו הסיבה שהטיפול העיקרי הוא דווקא מניעתי באמצעות היגיינה מקסימלית לפני ארוחות ואחרי ביקור בשירותים.

     

    לאחר ההדבקה שוכן החיידק בתקופת דגירה שנעה בין 12 שעות למספר ימים, לפני שהוא נותן את אותותיו. סימני המחלה כוללים כאבי בטן, חום גבוה, הקאות, אובדן תיאבון, חולשה וכאבים בהטלת צואה. סימן ההיכר המרכזי של המחלה הוא שלשול מימי תחילה, שהופך לדמי-רירי.

     

    הסכנה המרכזית מהדבקה בחיידק היא פגיעה במערכת העצבים, שגורמת לכאבי ראש, עייפות, בילבול, קשיון עורפי (קושי בקירוב הסנטר לקדמת חזה), הזיות ופרכוסים. סיבוך נוסף שכיח הרבה יותר כתוצאה מהדבקה בחיידק הוא התייבשות.

     

    מאה אלף איש נדבקים בזיהומים כל שנה

    על פי נתוני משרד הבריאות, מאה אלף איש נדבקים מדי שנה מזיהום בבתי החולים. בשנת 2013 פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור שחשף גם הוא את שיעור הזיהומים הגבוה בבתי החולים. על פי המבקר, כ-5,000 מקרי מוות מדי שנה נובעים מהזיהומים, מהם ניתן למנוע בין רבע לשלושה רבעים של מקרי תמותה.

     

    המבקר פירט אז בדו"ח את הסיבות לשיעור הגבוה של הזיהומים, ביניהן צפיפות גבוהה במחלקות, שמירה לא מספקת על היגיינה של הצוות המטפל, חולים הסובלים מזיהום שאינם שוהים בחדרי בידוד, ציוד רפואי שאינו עובר חיטוי תקין וחוסר מודעות למניעת זיהומים של המבקרים בבתי החולים.

     

    מהדו"ח עולה גם כי בתי חולים מבצעים שימוש חוזר בציוד רפואי שאמור להיות חד פעמי. על פי הדו"ח בכל בתי החולים מתבצע מחזור של לפחות עשרה אביזרים רפואיים המוגדרים לשימוש חד פעמי בלבד על פי היצרן, ולדברי המבקר ייתכן שיש בהם מוקדים שעלולים לאכלס חיידקים, נגיפים ופטריות - המועברים לחולה הבא.

     

    סיבה עיקרית נוספת שמונה המבקר לשיעור הזיהומים הגבוה היא המחסור בכח אדם. על פי הדו"ח חסרים במערכת הבריאות כ-40 רופאים שעיקר עיסוקם בתחום מניעת זיהומים וכי כיום אין בישראל מסלול להתמחות במניעת זיהומים, כך שההכשרה נעשית תוך כדי עבודה.

     

    מחסור נוסף נרשם באחיות העוסקות בתחום. כיום מועסקת בתחום זה אחות אחת לכל 500 מיטות, במקום אחת ל-200 על פי חוזר משרד הבריאות. המבקר קובע גם כי נדרש רוקח שתפקידו לסייע בקביעת התרופות המתאימות לטיפול בחולים, אולם בבתי החולים אין כלל רוקחים קליניים. המבקר ציין עוד את השימוש הרב באנטיביוטיקה בקהילה, הגורר עמו התפתחות של חיידקים עמידים.

      

    כך תפחיתו את הסיכון להידבק:

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    חיידקים עמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים