שתף קטע נבחר

התרופה שמחוללת מהפכה במדללי הדם

מחלת טרשת העורקים פוגעת בכל שנה בלמעלה מ-20 אלף איש שעוברים אירועי לב ובכ-15 אלף איש שעוברים אירוע מוחי. מחקר חדש שפורסם על תרופה חדשה יחסית מחולל מהפכה בתחום ומראה ירידה של עשרות אחוזים בתחלואה ובמקרי המוות ממנה

מחלות לב כליליות מחזיקות כבר עשורים רבים בתואר "המגיפה של הזמן המודרני", "הקטלן של העולם המערבי", "הרוצח השקט" – ולא בכדי: הן גורם המוות המוביל בעולם המערבי, לפי כל דירוג וקנה מידה.

 

מחלות לב כליליות, וביניהן התקף לב, שבץ מוחי, אי ספיקת לב, פקקת ורידים תסחיפית ועוד, משפיעות על 4% מאוכלוסיית העולם (כ-300 מיליון איש). 17.7 מיליון מקרי מוות בעולם נגרמים בכל שנה ממחלות אלה, ומהווים 31% מכלל גורמי המוות בכלל. חולים במחלות לב כליליות חיים בממוצע שבע שנים פחות מהאוכלוסייה הכללית הבריאה.

 

קראו עוד:

למיון תוך 3 שעות: איך מזהים שבץ מוחי – ומה עושים

סכנה: מה אסור לאכול עם תרופות לדילול דם?

נוגדי קרישה: התרופות שמצילות חיים - והסכנות

 

הגורם העיקרי להתפתחות מחלת לב כלילית חריפה הוא היווצרות של קריש דם בעורק או בווריד. כאשר קריש הדם ניתק מדופן כלי הדם ונע אל הלב, הריאות או המוח התוצאות יכולות להיות התקף לב, שבץ מוחי או תסחיף ריאתי, ולהסתיים בנכות או במוות.

 

בקרב חולים עם מחלה טרשתית של כלי-הדם, הסיכון לאחד מהאירועים שהזכרתי מעלה מגיע ל-5-10 אחוזים, וזאת למרות טיפול מונע עכשווי ומיטבי.

 

כדי להבין את היקף התחלואה הנובעת מטרשת העורקים ניתן לציין כי רק בישראל נגרמים בשל מחלה טרשתית של כלי הדם כ-20,000 אירועי לב בשנה, מבוצעים מעל 30,000 צנתורים כליליים (מחציתם התערבותיים וכוללים התערבות באמצעות בלון וסטנט), בין 10,000-15,000 אירועי מוח ואלפי התערבויות פולשניות בכלי הדם הפריפריים, בעיקר ברגליים.

 

מדללי דם. תופעות לוואי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מדללי דם. תופעות לוואי(צילום: shutterstock)

 

תרופות יעילות יותר

עד לאחרונה היה מקובל לטפל בחולים עם מחלה עורקים טרשתית בנוגדי טסיות בלבד ובעיקר באספירין, המפחית במידה מתונה בלבד את הסיכון לאירוע קרדיו-וסקולרי או תמותה בעקבות זאת. מקובל כי טיפול קבוע באספירין מפחית את הסיכון לאירוע לב או מוח בכ-20% בלבד.

 

ניסיונות שנעשו בעבר לשדרג את הטיפול בחולים אלו על-ידי תוספת נוגדי קרישה (מדללי דם) דוגמת קומדין או ניסיון להחליף את האספירין בתרופות חדישות יותר דוגמת פלביקס או טיקגרלור, גרמו לעלייה ניכרת בשיעור הדימומים או שנמצאו לא יעילים יותר מאספירין במניעת חסימות עורקים ואירועים כהתקפי-לב או אירועים מוחיים.

 

בשנים האחרונות עבודות רבות הראו כי בהשוואה לקומדין, מדלל הדם הוותיק, מדללי הדם החדשים דוגמת קסרלטו יעילים יותר וגם בטוחים יותר, בעיקר בהפחתת דימומים מוחיים, שהינם תופעת הלוואי המסוכנת ביותר של שימוש במדללי דם.

 

היעילות והבטיחות הגבוהים יותר של מדללי הדם החדשים הוכחו בחולים עם פרפור עליות במניעת אירועים מוחיים ובחולים עם תסחיף ריאתי. למרות שגם ההתקדמות של מחלת טרשת העורקים וגם סיבוכיה ובכלל זה התקפי – לב, אירועים מוחיים או חסימות חריפות של כלי הדם ברגליים נגרמים למעשה מיצירת קרישי דם בתוך כלי הדם החולים, הידע הקיים לגבי יעילותם של מדללי הדם החדשים במניעת אירועים אלו הינו מצומצם מאד.

 

הרמז היחידי ליעילותם היה מחקר גדול שפורסם לפני כחצי עשור והראה, כי מתן קסרלטו במינון נמוך יחסית מיד אחרי התקפי לב ולפרק זמן קצוב (שנתיים) הפחית את שיעור האירועים החוזרים וגם את התמותה בשיעורים גבוהים.

 

מהפכה בטיפול - ירידה משמעתית בתמותה

בכנס של החברה האירופאית לקרדיולוגיה בברצלונה, שהתקיים בשבוע שעבר הוצגו לראשונה תוצאות מחקר ה-CPMPASS שעשויות להוות מהפכה בטיפול במיליוני החולים בעולם הסובלים ממחלת עורקים טרשתית.

 

במחקר נכללו מעל 27,000 חולים הסובלים ממחלת כלי הדם של הלב, שהיו לאחר התקף לב או התערבות כלילית (צנתור ניתוח מעקפים) או עם מחלת כלי דם פריפרית הגורמת לצליעה לסירוגין (כאבי רגלים) בהליכה. המחקר התקיים ב-33 מדינות שונות, כולל בישראל.

 

החולים חולקו אקראית לאחת משלוש אפשרויות טיפוליות: טיפול כמקובל היום באספירין בלבד, טיפול בשילוב של אספירין ומינון נמוך של נוגד הקרישה (מדלל הדם) ריברוקסבאן (קסרלטו) או טיפול בקסרלטו בלבד.

 

כבר במעקב של כשנתיים, תוספת קסרלטו לטיפול באספירין לעומת טיפול באספירין בלבד כמקובל כיום, גרמה לירידה של כ- 25% בשיעור של אירועים חוזרים כולל התקפי לב, אירועים מוחיים, או תמותה על רקע מחלת כלי הדם. הירידה בסיכון לאירוע מוחי הייתה גבוהה במיוחד והגיעה לכדי 40%. תוספת טיפול בתרופה לוותה גם בירידה של 70% בצורך בקטיעת רגליים בקרב החולים עם מחלת כלי דם היקפית.

 

תוספת הטיפול בתרופה גרמה אמנם לעלייה משמעותית בנטייה לדימומים, אך לא לעלייה בשיעור הדימומים מסכני חיים או מסכני איבר, ורובם היו הפיכים. בהתאם לכך, הממצא העיקרי והבולט ביותר של העבודה היה כי טיפול באספירין וקסרלטו בהשוואה לטיפול באספירין בלבד גרם לירידה משמעותית בשיעור כ-20% בתמותה הכוללת מכל סיבה.

 

ממצאי העבודה הינם משמעותיים ובולטים בעקר נוכח הכישלונות החוזרים של מחקרים שונים במרוצת שני העשורים האחרונים, שבדקו גישות טיפוליות שונות של טיפולים במספר נוגדי קרישה בניסיון להפחית את שיעור האירועים הקליניים הקשורים במחלת כלי דם ואת התמותה הגבוה הקשורה במחלת כלי דם.

 

המחקר הנוכחי הינו חדשני ופורץ דרך מאחר שהוא עשוי לשנות את מהלך מחלת טרשת העורקים על-ידי מניעה של אירועים קרישתיים דוגמת התקפי לב, אירועים מוחיים או הצורך בקטעית איברים בחולים רבים בהם התפתחה המחלה הטרשתית וע"י כך לשנות למעשה את מהלכה.

 

בנוסף, הטיפול בקסרלטו במינון נמוך בנוסף לאספירין, כפי שנבדק במחקר זה, עשוי להפחית את התמותה בקרב החולים, שהינה למעשה המטרה הטיפולית הראשונה במעלה עבור כל מי שעוסק ברפואה בכלל ורפואת כלי דם בפרט הקשורה באירועים הדרמטיים ביותר והקשים ביותר המוכרים ברפואה המודרנית.

 

פרופ' שלומי מטצקי הוא מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בבית חולים שיבא

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
ירידה בתחלואה בזכות התרופה
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים