שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    ביקורת סרט: "בחזרה לבורגונדי" - קליל וחסר ייחוד

    הוא אומנם דומה דמיון מטריד לסרט צרפתי נוסף שיצא לאחרונה, אך "בחזרה לבורגונדי" מהוקצע ומוצלח יותר. הוא עוקב אחר שנה בחייה של משפחה שמתמודדת עם ירושת יקב והטיפול בו לאחר מות האב, ועם דמויות סימפטיות ורעיון עלילתי מעניין - אפילו סופו הידוע מראש מתקבל בנינוחות

    רק לפני ארבעה חודשים זכינו לראות את הסרט הצרפתי הבינוני "בציר ראשון" של ז'רום לה מר. עלילתו עסקה בבן שחוזר ליקב המשפחתי שממנו נעדר במשך שנים, התהליך שהיקב עובר בעודו עומד מול קשיים כלכליים והאתגר של חילופי הדורות. כמובן שבתוך המהלך העלילתי שובצו לא מעט סצנות החושפות בפני הקהל המתעניין את תהליכי הייצור של היין.

     

    קשה שלא לחוש דה ז'ה וו מעיק עם תחילת הצפייה ב"בחזרה לבורגונדי", סרטו האחרון של סדריק קלאפיש, וההבנה כי תיאור העלילה של "בציר ראשון" תואם את הסרט הנוכחי ב-90%. "בורגונדי" מהוקצע יותר מבחינה טכנית, משלב טון יותר קומי, ומציג מערכת יחסים מפותחת יותר בין שני האחים והאחות שאמורים לרשת את הכרם המשפחתי, ולכן הוא קצת טוב יותר.

    ז'אן (פייר מארמי) חוזר לכרם המשפחתי לאחר עשור של היעדרות. הוא טייל ברחבי העולם עד שעצר באוסטרליה, שם נכנס לקשר זוגי רציני שממנו גם נולד לו ילד. זוהי חזרה טעונה. הוא ניתק את קשרו עם המשפחה לפני שנים ואף לא הגיע ללוויה של האם. כעת האב נמצא בבית החולים וברור כי הוא עומד למות תוך זמן קצר – מה שאכן מתרחש.

     

    האב אושפז זמן קצר לפני מועד תחילת הבציר, וכידוע הרגע בו מתחיל הבציר הוא קריטי לקביעת סוג היינות שיופקו. חייבת להיות הנהגה מקצועית לכרם ולא הבציר ייאבד. ז'אן עזב אך מי שנותרו הם אחותו הצעירה ז'ולייט (אנה ז'יררדו) ואחיו הצעיר עוד יותר ג'רמי (פרנסואה סיביל). ז'ולייט היא מי שטופחה על ידי אב המשפחה להיות היורשת. בין הפלאשבקים הרבים החוזרים לילדותם של הצאצאים מוצג גם תהליך ההכשרה שהעביר אותם האב (אריק קארוואקה – המופיע רק בפלשבקים). כבר בילדות ניכר הכישרון הטבעי של ז'ולייט, אך כבוגרת היא מהססת בלקיחת המושכות לידיה.

     

     

    עוד ביקורות קולנוע:

    "סוג של רצח": ככה הורגים ספר טוב

    "קינגסמן: מעגל הזהב": לא פרודיה על בונד, פנטזיה

    "פוקסטרוט" - צעד ענק לקולנוע הישראלי

    "מתנקש אמריקאי": הנקמה מוגשת אלימה

     

    ג'רמי התחתן עם אושיאן (יאמי קוטור), בת לאחד מיצרני היין הבולטים בבורגונדי. לזה, אנסלם (ז'אן-מרי ווינליג), אין הערכה מיוחדת לכישוריו של חותנו. אולם יש לו תוכניות מרחיקות לכת להתרחבות תיירותית, ואת ג'רמי הוא רוצה להזיז כפיון בהתאם לרצונותיו. ברור שיש דינאמיקה לא בריאה בנקודת החיכוך בין המשפחות – והדבר רק יתעצם כאשר אנסלם יציע לקנות חלק מהכרמים של משפחת החתן. ואם זה לא מספיק, מסתבר שיש הבדל גדול ובלתי ניתן לגישור בין שתי המשפחות: במשפחת הגיבורים כשטועמים יין נוהגים גם לשתות את מה שנכנס לחלל הפה, ובמשפחתו של אנסלם יורקים את היין שטועמים. כמה נחמד לעסוק בבעיות אמיתיות ולא בכל מיני הבלים של מתחים חברתיים, פוליטיים ודתיים בחברה הצרפתית.

    העלילה עוקבת אחר המתרחש בכרם במשך שנה – מהבציר הראשון שבו אבי המשפחה נעדר ועד הבציר הבא. ז'אן, שהקריינות בקולו מציבה אותו כגיבור של הסרט, פותח בזיכרון ילדות המלווה בדימוי: מראה הכרמים הנשקף מחלון חדר ילדותו מלמד אותו כי כל יום במהלך השנה המראה של הטבע משתנה. בהתאם לכך נקבעת המסגרת העלילתית של הסרט שצולם על פני ארבעת העונות ומציג את כל התהליך של השינוי המחזורי – בכרם, כמו גם בחיי הדמויות. 

    מחזוריות השנה בכרם ובחיי הדמויות ()
    מחזוריות השנה בכרם ובחיי הדמויות
     

    לרעיון הזה יש לא מעט חן, והשחקנים בסרט מגלמים דמויות סימפטיות שלכל אחת מהן יש את המסלול שהיא צריכה לעבור במהלך השנה. ז'אן צריך להחליט אם הוא נשאר בכרם המשפחתי או חוזר לאוסטרליה – ומה יעלה בגורל הקשר שלו עם אליסייה האוסטרלית (מרלה וולורדה); ג'רמי צריך להתמודד עם בעיית היחסים שלו עם האב הדומיננטי של אשתו; ועל ז'ולייט - הדמות המעניינת ביותר וזו שלרעת הסרט זוכה לפיתוח המועט ביותר - לגבש את זהותה המקצועית.

     

    חוויה סבירה אך רחוקה מלהיות ייחודית ()
    חוויה סבירה אך רחוקה מלהיות ייחודית

    מכיוון שאלו מסלולים כמעט נפרדים, צריכה להיות בעיה שאיתה כל הצאצאים יצטרכו להתמודד במשותף - הם נדרשים לשלם מס ירושה של חצי מיליון יורו - תביעה המעמידה את עתידו של היקב במתכונתו הנוכחית בסכנה. קיימת גם האופציה למכור את היקב כולו בעבור סכום של שישה מיליון, אך בגלל ששמו הצרפתי של הסרט ניתן לתרגום כ"מה שמחבר בינינו", די ברור לאן הסרט חותר. בעיית מס הירושה זוכה לסוג של פיתרון אגבי בסוף הסרט באופן המדגיש את היותה לא יותר ממכשיר תסריטאי. זו אחת מנקודות התורפה הבולטות של הסרט.

     

    סדריק קלאפיש הוא במאי ותיק המוכר בעיקר בזכות ההצלחות של טרילוגיית סרטי "ארסמוס" (תוכנית חילופי הסטודנטים הבין-אירופאית) "פודינג אירופאי" (2002), "בובות רוסיות" (2005) ו"פריז פינת ניו יורק" (2013). הוא יודע ליצור בידור מהוקצע מבחינה טכנית, על הצמתים בחייהם של אנשים צעירים. "בחזרה לבורגונדי" אינו רחוק מטריטוריה זו ומספק חוויה סבירה אם כי רחוקה מלהיות ייחודית.

     


    פורסם לראשונה 07/10/2017 21:15

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "בחזרה לבורגונדי". להתעסק בבעיות האמיתיות של החיים
    לאתר ההטבות
    מומלצים