שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המספרים נחשפים: קבוצת ה"בראסרי" מתבקשת לשלם 3 מיליון שקלים

    אחרי שאושר בבג"ץ הליך גבייה רטרואקטיבי של היטל על העסקת מבקשי מקלט, נחשפים היום המספרים שייאלצו המסעדנים לשלם. בכיר בענף המסעדנות: "מסעדות יקרסו טוטאלית כי אין להן את הסכומים האלה. העסקנו מבקשי מקלט כי ישראלים לא מוכנים לבוא לעבודה בשישי בערב לשטוף שירותים ולהסיר שומנים"

    בכירים בענף המסעדנות מתריעים בחודשים האחרונים מפני קריסה קרבה של התחום, בעקבות החלטת בג"ץ לאשר גבייה רטרואקטיבית של היטל על העסקת מבקשי מקלט. לפי ההחלטה יאולצו המעסיקים לשלם על מבקשי המקלט תשלום רטרואקטיבי של חמש-שש שנים. במילה אחת - קטסטרופה, אבל מה זה אומר במספרים?

    הפגנה של מבקשי מקלט מול שגרירות רואנדה בהרצליה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    הפגנה של מבקשי מקלט מול שגרירות רואנדה בהרצליה(צילום: AFP)
    היום נחשפים כאן לראשונה המספרים, שיובילו, כך על פי מסעדנים ובכירים בענף, לקריסת תחום המסעדנות בארץ לאור הדרישה של האוצר. אז במה מדובר? בלא מעט: לקבוצת r2m ("בראסרי", "קופי בר" ואחרים) הגיעה שומה לתשלום של 3 מיליון שקלים; מסעדת "סזאר" ברחובות קיבלה שומה לתשלום של 300 אלף שקלים (על שלוש שנים בלבד), והצפי שהתשלום יגיע בסוף לכמעט למיליון שקלים; בית קפה בשדרות רוטשילד בתל אביב, שבעליו ביקשו שלא נזכיר את שמו, ייאלץ לשלם למעלה ממיליון וחצי שקלים; השומה של ביסטרו ותיק ומוכר בתל אביב עומדת על 4 מיליון שקלים; ואחת הרשתות המוכרות והפופולריות בארץ מתבקשת לשלם 8 מיליון שקלים.
    מבקשי מקלט: לא כוח עבודה זול (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    מבקשי מקלט: לא כוח עבודה זול(צילום: AFP)
    ענף המסעדות בישראל מונה כיום כ-15 אלף עסקים (קטנים ובינוניים, בהם ברים, מסעדות, בתי קפה ודוכני מזון מהיר) ומעסיק כ-186 אלף עובדים, מהם יותר מ-10,000 מבקשי מקלט.

     

    כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

    הקשיים של עולם המסעדנות

    איך לא מרוויחים שקל אחד על מנה שמחירה בתפריט 188 שקלים?

    אייל שני פותח מסעדה כשרה בתל אביב

     

    "איפה היו רשויות המס כל השנים?" שואל שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. "כשלא משלמים מיסים הרשויות דופקות לנו על הדלת ואחרי חודש כבר מעקלים לנו את החשבון, אז איפה הם היו? במשך שנים אף אחד לא דרש תשלום על מבקשי מקלט, ועכשיו רשות המיסים רוצה שנשלם את זה שש שנים אחורה".

    מבקשי מקלט במתקן "חולות" (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מבקשי מקלט במתקן "חולות"(צילום: מוטי קמחי)
      

    בכיר בענף המסעדנות אמר השבוע כי "השומות בעקבות פסק הדין התחילו לצאת, ורשות המיסים תנפיק אותן רטרואקטיבית, חמש-שש שנים אחורה. המשמעות הפרטנית לעובד אחד זה 20 אלף בשנה תוספת, וזה רק ההיטל, לא קשור לפיקדון. מסעדה קטנה-בינונית מעסיקה לפחות חמישה מבקשי מקלט כאלה, והמשמעות של זה היא 100 אלף שקלים בשנה. בית קפה או מסעדה קטנה שיצטרכו לשלם את זה עם ריבית וקנסות אחורה - ישלמו בסביבות 700 אלף שקלים, וזה גזר דין מוות לאותו עסק".

      

    אותו גורם בענף מסביר גם כי "לגבי הגופים הגדולים - רשתות ובתי מלון - זה כבר סיפור אחר. כאן מדובר על יותר מ-10 מיליון שקלים שיצטרכו לשלם רטרואקטיבית, וגם הם לא יוכלו לשלם את זה, ואני מדבר על גוף שמעסיק כ-50 מבקשי מקלט. הענף הזה הוא ענף שבו שיעורי הרווח, למעטים שמצליחים, הם קטנים. חייבים להבין שלא עושים מיליונים ממסעדות".

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בסופו של דבר העסקתם מבקשי מקלט כי הם כוח עבודה זול.

    "יש אשליה שאנחנו מעסיקים אותם כי הם עובדים זולים, אבל זה ממש לא נכון. עובד כזה עולה לנו 60 שקים לשעה, וזה הרבה כסף לעובד ניקיון. אני לא מכיר מגזר אחר שמשלם סכומים כאלה לעובדים בפוזיציות כאלה. אין לנו אלטרנטיבה לעובדים האלה בשוק העבודה הישראלי, ואין עובדים שיכולים להחליף אותם, גם לא בני מיעוטים. אף אחד לא רוצה לעבוד בעבודות כאלה".

     (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    (צילום: מוטי קמחי)

    "רק בשבועיים האחרונים נסגרו שני בתי עסק לידי, שכנים שלי כאן. כל כך קשה ויש כזאת מצוקה, ולא רק שלא עוזרים לך אלא גם מנצלים את המצוקה שלך", אומר המסעדן איתי יוגב, הבעלים של מסעדת "סזאר" ברחובות, המלין גם על שאר הקשיים בענף המסעדנות המובילים לסגירת מסעדות. "כשהתחלנו להעסיק מבקשי מקלט התייעצנו עם רואה החשבון שלנו בסוגיה, כי ידענו שיש היטל כזה על עובדים זרים, אבל רואה החשבון שלנו אמר שזה חל רק על עובדים מומחים ולא על עובדים כלליים. כמה שנים אחר כך החלפנו רואה חשבון, וגם רואה החשבון החדש אמר שההיטל לא חל על האריתריאים כי הם לא עובדים זרים אלא פליטים שבכלל אין להם אישור עבודה. קולגות שילמו את ההיטל רק על כאלה שהיה להם אישור עבודה, למשל על סושי-שף. היה לי עובד כזה עם אישור עבודה, ועליו שילמנו כל מה שצריך".

    ומי ידיח את הכלים? מסעדת "סזאר" ברחובות (צילום: לין לוי) (צילום: לין לוי)
    ומי ידיח את הכלים? מסעדת "סזאר" ברחובות(צילום: לין לוי)
     

    למה לא העסקתם ישראלים?

    "לא הייתה לנו ברירה כי הם עשו עבודות שישראלים לא מוכנים לעשות. השכר שלהם גבוה כי הם יודעים שאין להם חלופה, ובסופו של דבר הם מרוויחים יותר מישראלים. אתה מת להחליף אותם בישראלים, זה החלום של כל מסעדן. זה מאוד לא נוח לעבוד עם שוטפים זרים, גם ההתנהלות וגם השפה, אבל ישראלים לא מוכנים לבוא בשישי בערב לשטוף שירותים ולהסיר שומנים".

     

    ואז יום אחד קיבלתם שומה לתשלום?

    "יום אחד במהלך 2016 רשות המיסים שלחה לנו ביקורת שביררה אם אנחנו משלמים את ההיטל הזה. אני מעסיק את העובדים האלה משנת 2010 ואף פעם לא נערכה ביקורת, ופתאום עושים ביקורת ומבקשים 300 אלף שקלים לפני ריבית והצמדה. פתאום הם מוכנים שנשלם את זה בחמישה תשלומים, וזה הזוי כי מנסים לדחוף לך תשלומים של כמה שנים בעשרה חודשים. היה לי ברור שאין לי דרך לשלם את זה, זה לא משהו שאני יכול לעמוד בו. אני לא יכול עכשיו להוציא צ'קים על הסכום הזה. כשביקשנו לבחון אפשרות לפריסה סבירה יותר של תשלומים בשביל להתקדם עם זה הם אמרו, סבבה, אבל בתמורה אנחנו צריכים לוותר על כל זכות לבוררות משפטית ולעשות 'גילוי מרצון' של כל השנים עד היום, ואז זה יוצא בערך 800 אלף שקלים".

    "ישראלים לא מוכנים לנקות שירותים" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    "ישראלים לא מוכנים לנקות שירותים"(צילום: AFP)

    אתה נשמע מאוד מתוסכל.

    "תראי, מצד אחד אין לי עובדים, מצד שני המדינה לא מסייעת לי להביא עובדים. התחושה היא שבמקום שהמדינה תעזור לך ותהיה שותפה שלך כי אתה עסק קטן ואתה מנוע צריכה, היא פשוט מכשילה אותך. כשבעלי עסקים עושים עבירות, מעלימים מס, רומסים עובדים, מונעים זכויות סוציאליות, אתה אומר 'מגיע להם להיענש'. אבל כשאתה מעסיק עובדים בצורה מסודרת, זה מרגיש כמו התנכלות לבעלי עסקים. אנחנו עובדים כאן כל כך מסודר והכול מדווח, מקפידים על הכול וזו תחושה שהמדינה מתנהלת מולך כאחרון העסקנים".

    הפגנה בשדרות רוטשילד בתל אביב נגד גירוש מבקשי מקלט (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    הפגנה בשדרות רוטשילד בתל אביב נגד גירוש מבקשי מקלט(צילום: מוטי קמחי)
     

    רשות המיסים טענה שידעתם שאתם צריכים לשלם את המס הזה.

    "הטענה של רשות המיסים שהמסעדנים תמיד ידעו והתעלמו זו טענה חלולה, כי כל המסעדנים ידעו ושילמו על העובדים שהיה להם אישור עבודה. אף אחד, כולל רואי חשבון, לא חשב שצריך לשלם על כאלה שאין להם אישור עבודה. הם במפורש ייעצו לנו לא לשלם היטל על כאלה שאין להם אישור עבודה. אני מרגיש שהם חוגגים את הבעיה שלנו. זו סיטואציה קפקאית. אם הייתי יודע אז שאני צריך לשלם את הסכום הזה, אז או שהייתי מוכר את השניצל וההמבורגר במחיר אחר או שהייתי סוגר. לא תמחרתי את ההוצאה הזאת. לפני שלוש שנים הייתי במשא ומתן עם בעל הנכס על חידוש החוזה של המסעדה, ואם הייתי יודע שאני אמור לשלם את זה - לא הייתי מחדש את החוזה. כל השנים הם היו בשקט והיה סטטוס קוו והם לא גבו כלום ולא ביקשו כלום, ואז פתאום ביום בהיר אחד הם עושים לך חשבון שש שנים אחורה. אנחנו מסעדה חזקה, אבל איך ישרדו עסקים פחות יציבים?"

     

    אורן שנבל, ממנהלי קבוצת r2m המחזיקה בכמה מסעדות ובהן מסעדת "בראסרי" הוותיקה באבן גבירול בתל אביב, טוען כי העניין הוא לא אם מסעדות יכולות לשלם את הסכומים המבוקשים, אלא הם מסעדות בכלל צריכות לשלם זאת: "מה שקורה פה זה ספין אחד גדול, כי פשוט לא צריך לשלם את זה, זה לא שאי אפשר לשלם. הדיון הזה לא צריך להיות דיון של מסכנים שאין להם מאיפה לשלם, אלא דיון מהותי, כי מה שקורה כאן זה בלתי הגון, ואת הסכומים האלה לא היה צריך לגבות מלכתחילה. רשויות המס משתמשות עכשיו במונחים של 'גילוי מרצון' - ביטוי שבכלל שאול מעולמות של העלמת מס - מה הקשר? מדובר על שומה שהמדינה מעולם לא דרשה. לא שילמנו את זה כי לא היה צריך לשלם את זה, וזה לב הדיון".

    שומה של 3 מיליון שקלים לקבוצת r2m (צילום: עמית מגל) (צילום: עמית מגל)
    שומה של 3 מיליון שקלים לקבוצת r2m(צילום: עמית מגל)
      

    וכמה אתם מתבקשים לשלם?

    "אנחנו קיבלנו שומה של 3 מיליון שקלים. מישהו יכול לשלם את זה? זה גזר דין מוות".

     

    חלק מהמסעדנים כן שילמו את זה לאורך השנים. 

    "החלק ששילם קטן מאוד, וזה בעיקר עסקים קטנים שרואה החשבון שלהם החליט על זה. אנחנו חושבים שהמס הזה לא חוקי. עובד זר זה מישהו שנסעתי לחו"ל ובחרתי אותו ואני מחויב לספק לו דיור והוא עובד שלי לחמש שנים והמדינה לא רודפת אותו ושמה אותו במתקן כליאה. החקלאים מקבלים תאילנדים, הזקנים מקבלים פיליפינים, והמסעדות האסייתיות מקבלות תאילנדים. אני, כמסעדן, לא ביקשתי מהם לבוא לפה, לא הבאתי אותם לפה, הם דפקו לי על הדלת וביקשו עבודה. אנחנו משוכנעים שלא צריך להיכנע, צריך להמשיך להילחם".

     

    מרשות המסים נמסר בתגובה:

    "הטענה על גביה רטרואקטיבית של היטל עובדים זרים ממעסיקים של מסתננים מקוממת ואין לה מקום. עמדתה המקצועית של רשות המסים בנושא הייתה ידועה כבר שנים, ומעסיקים רבים אכן שילמו את ההיטל כחוק. לאור פסק דינו של בית המשפט העליון לפיו יש לחייב מעסיקי עובדים זרים שהם מסתננים בהיטל, גיבשה רשות המסים מתווה הקלות לבעלי עסקים החייבים בהיטל בגין שומות עבר הכוללות את ביטול מלוא הקנסות, ביטול 50% מהריבית שנצברה ופריסת החוב ל-36 תשלומים שווים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לתקופת הפריסה". 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    היטל רטרואקטיבי על העסקת עובדים זרים: 3 מיליון לקבוצת הבראסרי
    צילום: מוטי קמחי
    מומלצים