שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חיים הכט מגיש: בייגלה של צדיקים
    סאנשיין, אני על התנור: כשהוא לא מחלק מדליות לבעלי מקצוע צדיקים, מפנה מגיש הטלוויזיה האיקוני, חיים הכט, את זמנו להגשמת חלום ילדות - חנות המתמחה באפיית בייגלה יהודי ופריך, בדיוק כמו בזיכרונות ילדותו המתקתקים. הכט: "האפייה מחליפה אצלי את הצורך בפסיכיאטר"
    באדיבות חוכמת הבייגלה

    באדיבות חוכמת הבייגלה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    צדיק וטוב לו: כשעדשת המצלמה לא מכוונת אליו, האיש והצדק, חיים הכט, מפנה את זמנו לעבודת כפיים - לא פחות מ-400 בייגלה טרי, הוא אופה בנמרצות במהלך משמרת ב"חוכמת הבייגלה", הדיינר החלבי שפתח לפני כשנה בבית גבריאל. את התחביב הוותיק, לאפות עבור הקהל שנהג לפקוד את מועדון הג'אז של רדיו "קול רגע", הוא החליט למסד על שפת הכינרת, והלקוחות מרוצים: 100% באמינות, מקצועיות ומחיר -  יצאת בייגלה.    

    "אני נשאר כאן בצפון. זה הבית שלי" (צילום: ליאור חורש) (צילום: ליאור חורש)
    "אני נשאר כאן בצפון. זה הבית שלי"(צילום: ליאור חורש)

     

    בחזרה למקורות

    אם תחייגו להכט בימי שישי בבוקר, ודאי תתפסו אותו בעיצומה של משמרת אפייה עמוסה ביותר. בזמן שרבים מאיתנו קונים חלות לשבת, מגיש הטלוויזיה המשופשף, שעובד בימים אלה גם על סרט דוקומנטרי, עולה על מדים ומשיב את הצדק למטבח היהודי-פולני. "אומנם גדלתי בחולון להורים פולנים ניצולי שואה, אבל התחושה הייתה כאילו גדלתי בוורשה קטנה", הוא מספר. אחד מזיכרונות הילדות המוקדמים של הכט, הוא הטעם והריח המתקתק של מאפה הבייגלה היהודי שנחרט אצלו עמוק בזיכרון: "אצלנו בשכונה, היה מישהו שאפה את בייגלה כמו במאפיות הקטנות בפולין. אני זוכר איך היינו קונים בייגלה טרי על מקל בסלסלה, זה למעשה לחם ילדותי".

    צדק למטבח הפולני: בייגלה מקורי וטרי (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    צדק למטבח הפולני: בייגלה מקורי וטרי(צילום: אביהו שפירא)

    אחרי התהילה הגלובלית והמסחור שעבר המאפה הנחשק, הגיעה העת להחזיר עטרה ליושנה. רבים לא יודעים שמקורו של הכעך המפורסם, שהפך למעדן ניו יורקי אסלי, הוא ברחובות השטעטל (עיירות יהודיות) במזרח אירופה. בתחילת המאה הקודמת. יחד עם גלי ההגירה הגדולים, הגיע הבייגלה אל שערי החוף המזרחי בארה"ב, ובמהרה זכה לפופולריות רבה. "ברחבי השטעטל, היו פזורות מאפיות של יהודים שהתמחו באפיית הבייגלה. כשהחלו הפוגרומים בפולין, כך גם נחרבה מורשתו של ה-Jewish Bread, הבייגלה מהמטבח היהודי-פולני. את התהילה קיבל הלחם הפריך עם גלי ההגירה הגדולים לארה"ב. בשנים בודדות, הפך ממאכל יהודי למאכל אמריקני לאומי", מספר הכט.

     

    הבייגל הוא עגול: מהשטעטל בפולין, לניו יורק ובחזרה לבית גבריאל (צילום: ליאור חורש) (צילום: ליאור חורש)
    הבייגל הוא עגול: מהשטעטל בפולין, לניו יורק ובחזרה לבית גבריאל(צילום: ליאור חורש)
     

    ובאמריקה כמו באמריקה, הפופולריות הגואה של הלחם היהודי, הולידה את ייצורו ההמוני ונטישת המתכון המקורי. בשנות ה-50 של המאה הקודמת, החל הייצור התעשייתי של המאפה, כך שמכונות ענק הגדילו את תפוצת הבייגל ברחבי היבשת, והפכו אותו לחלק בלתי נפרד מהתרבות האמריקאית, ולא פעם על חשבון טעמו הייחודי של המתכון המסורתי. "כיום, אני רואה שפותחים מאפיות בוטיק של בייגל בהונגריה ופולין. הם בטוחים שהם מביאים לפולנים משהו אמריקאי, מה שבעצם הם לא יודעים, זה שחזרנו אליהם בדמות אמריקאים", אומר הכט.

     

    מכונות החליפו ידיים: בייגל המוני נוסח אמריקה  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מכונות החליפו ידיים: בייגל המוני נוסח אמריקה (צילום: shutterstock)

     

    בייגל עושים באהבה או שלא עושים בכלל

    חלום הילדות של הכט התגשם לפני כשנה, כשפתח על שפת הכינרת, במשכן התרבות של בית גבריאל, את המאפייה הזאת. מקום נעים וצנוע עם נוף עוצר נשימה, כזה שמשאיר טעם לשוב. לדיינר החלבי, בבעלות רדיו "קול רגע" וניהולו של הכט, הוא בחר להעניק את השם "חוכמת הבייגלה", וכך בדיוק גם מורכב התפריט - לכל בייגל חכמו וטעמו - הרצל (אבוקדו) כטורזא (אריסה) דה וינצ'י (פסטו) וכמובן מנת הדגל- בייגל ולקס. אגב, אם תהיתם, את בירכתו החמה של הסופר אילן הייטנר הוא קיבל בשיחת טלפון. "בגלל שאני משחק ברומנטיקה, הלכתי עם החלום עד הסוף. טסתי ללמוד בארה"ב את רזי האפייה, והחלום שלי היה לשחזר את אופן ההכנה של הבייגל הפולני, כמו שהכרתי בילדותי", הוא אומר.

    הכט במשמרת אפייה: חלום הילדות שמתגשם (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    הכט במשמרת אפייה: חלום הילדות שמתגשם(צילום: אביהו שפירא)

     

    מנת הדגל הניו יורקית: בייגל & לקס (צילום: ליאור חורש) (צילום: ליאור חורש)
    מנת הדגל הניו יורקית: בייגל & לקס(צילום: ליאור חורש)

    פעמיים בשבוע, תמצאו את הכט צמוד לתנור האפייה, ונהנה מכל רגע במשמרת שאורכת כשמונה שעות. "אני מאמין גדול בעבודת כפיים, אני חושב שבני אדם נבראו למטרה זו. בשבילי, אין כמו לחזור הביתה מפורק ומותש מעייפות מיום עבודה פיזי. האפייה מחליפה אצלי את הצורך בפסיכיאטר ופיזיותרפיסט. הכיף הכי גדול שלי, הוא לקבל טלפון שצריכים אותי כי אחד האופים לא הגיע למשמרת. זו הנאה צרופה, אני חי בתוך חלום ", מספר הכט.

    בייגלה של צדיקים:"זו הנאה צרופה, אני חי בתוך חלום" (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    בייגלה של צדיקים:"זו הנאה צרופה, אני חי בתוך חלום"(צילום: אביהו שפירא)

     

    אין כמעט ישראלי שלא מזהה אותך, אני מניחה שיש תגובות כשרואים אותך מלוכלך בקמח?

    "אנחנו אופים את הבייגלה לעיניי הקהל הרחב שמגיע לדיינר שלנו, ויש לי ולצוות נוהל קבוע. לרוב, שואלים את עובדי הדלפק אם זה באמת אני, והם עונים שזה אחי התאום, למרות שאני בן יחיד", מתבדח הכט. "אבל כשאני פותח את הפה, מזהים מיד את קולי, ואז אני מברך את כולם", הוא אומר.

     

    המתכונן הסודי: יהודי כשר

    גם בצורת האפייה מקפיד הכט לשמר את המורשת היהודית הוותיקה. לעיני העוברים והשבים, נשלק הבצק במים רותחים שמעורבבים בקרמל וסילאן, בטמפרטורה של 360 מעלות הופך הבייגל לפריך מבפנים, קראנצ'י מבחוץ- ומוכן לאכילה. לדבריו, הסוד באפיית הבייגל, לאו דווקא טמון במתכון מסווג. "אין טריקים בהכנת הבייגלה, הכל פשוט ואמיתי. המתכון נישאר זהה כמו אצל אבותיי. החוכמה היא שיטת העבודה עם התנור, ולכן כשהחלטנו לפתוח את העסק, עשינו שיעורי בית מדוקדקים ולמדנו במשך חצי שנה איך לעבוד עם התנור", הוא מספר.

    מהשטעטל בפולין, אל תנור האפייה בבית גבריאל (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    מהשטעטל בפולין, אל תנור האפייה בבית גבריאל(צילום: אביהו שפירא)

    ההקפדה על הכשרות בחוכמת הבייגלה, איננה הנחיה או דרישה, היא חלק מתפיסת עולמו של הכט. לעניות דעתו, בייגלה יהודי לא יכול להיות לא כשר, אחרת זה בניגוד לאופיו היהודי. "כששואלים אותי למה העסק עובד, אני עונה במילה אחת שלפעמים מפתיעה אנשים: כשרות. אני אתן לך דוגמה, המשגיח שעובד אצלנו, הביא עוד בן תורה, שעובד אצלנו באפייה, שניהם כוכבי על - אנשים צריכים להבין, הכשרות היא נכס ולא נטל, כפי שלעתים מוצגת", אומר הכט.

    יהודי וכשר - זה אופיו ושורשיו של הבייגל   (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    יהודי וכשר - זה אופיו ושורשיו של הבייגל (צילום: אביהו שפירא)

    בדרכו הצנועה, הוא מנסה להנחיל את ערכי עבודת הכפיים אצל הדור הצעיר. חלק מעובדי הרדיו בניהולו, גויסו לעבודה בדיינר ובמקביל הם עורכים חדשות ואופים בייגלה. "הצוות שלנו עושה הכל יחד, מבניית תפריט ועד עריכת חדשות ברדיו. יש אצלנו ברדיו בחור צעיר, קיבוצניק בשם ירין, שהוא עורך חדשות מצוין. כשביקשנו ממנו לסייע בעבודת האפייה בדיינר, הוא התגייס מיד - וכיום הוא עושה משמרת אפייה בשבוע. זה בשביל הנשמה", מספר הכט.  על התגובות של הקהל הוא אומר: "ברוך השם יש לנו הרבה עבודה, ואנחנו מרוצים מאוד. כל שבוע מגיע ישראלי לשאול אותי על אופציה לזכיינות, ואני אומר - 'חבר'ה עזבו אותי, אני נשאר כאן בצפון, זה הבית שלי'", הוא מסכם בחיוך.  

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים