שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כך יוצרים תרופה מונעת לדיכאון: חוסן נפשי

    דיכאון, חרדה, תחושות של חוסר מיצוי, בעיות בזוגיות או בעבודה - כל אלה ניתנים פעמים רבות למניעה באמצעות פיתוח חוסן נפשי כבר בגיל הילדות והנעורים. תוכניות שונות ל"חיסון נפשי" החלו להיות מיושמות בצבא ובבתי הספר - מה המודל המוצע ולמי הוא יכול לעזור?

    "חוסן נפשי" מוגדר כסט של כישורים, מיומנויות ואינטלגנציה חברתית. בשנים האחרונות הוכח כי פיתוחו של חוסן נפשי עשוי למנוע מצבים שונים התפתחות פתולוגיה. בצבא, למשל, התפתח ב-15 השנים האחרונות מודל של "מניעה ראשונית" - כלומר, יצירת חוסן נפשי מראש - עוד לפני שהחיילים ייתקלו בארועים טראומתיים .

     

    אפשר לראות את מתן הכלים וההכנה המנטלית במסגרות צבאיות כ"חיסון נפשי" שניתן במהלך ההכשרה של חיילים בשירות סדיר. הוכח כי חיסון כזה הצליח להפחית את ההשלכות הנפשיות של התפתחות PTSD (הפרעה פוסט טראומטית) כשהוא ניתן בטרם התרחשותם של ארועים טראומטוגנים.

     

    בשנים האחרונות החלו גם סנוניות ראשונות של "חיסון" ילדים בבתי הספר באמצעות תוכניות בהקניית כישורים חברתיים, שמפעילות יועצות חינוכיות כחלק מתכנית הלימודים הרגילה. ואכן, רוב הילדים מצליחים לרכוש חוסן נפשי ונהנים מפירות התוכנית.

     

    למנוע את הדיכאון בעזרת סט כישורים. חוסן נפשי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    למנוע את הדיכאון בעזרת סט כישורים. חוסן נפשי(צילום: shutterstock)
     

    לצערנו, לא כל הילדים מצליחים להסתייע בתוכנית מהסוג הזה. חלקם זקוקים לתרגול אינטנסיבי, אחרים זקוקים לתוכנית אישית או לעזרה מהוריהם על מנת לאפשר את השינוי.

     

    מחקרים רבים מצאו כי לימוד מיומנויות חברתיות מסייעים בהתמודדות עם דיכאון והפרעות חרדה. לצורך התמודדות עם דיכאון, או אפילו מניעה שלו, יש להתמודד עם תופעה רוווחת של הערכה עצמית נמוכה שהולכת יד ביד עם תחושה של חוסר מסוגלות וחשש להתנסות בדברים חדשים.

     

    ילדים רבים סובלים מביישנות או התנהגות בוטה ולכן נשארים בשולי החברה. לפעמים הם מרגישים שעליהם "לקנות" את החברות של הילדים האחרים בהשקעת יתר, אפילו אם הדבר נוגד את הרצון או האינטרס שלהם עצמם, ומנגד - הם מתקשים לדרוש את מה שמגיע להם.

     

    כדי ללמוד להיות מקובל בחברה בגיל הילדות, צריך לעשות זאת בתוך חברה, ויש חשיבות גדולה להנחיה יומיומית של ההורים. בשיטה ההתנהגותית-קוגנטיבית אפשר לתת הנחיות מדויקות שהילד יוכל לתרגל הן עם חבריו והן עם ההורים, עד שהמיומנויות הופכות לטבע בעבורו.

     

    היתרון של יצירת חוסן אצל ילדים ובני נוער הוא מתן אפשרות לפתרון קשיים בשלב מוקדם של החיים. בעיות כגון ביישנות, הערכה עצמית נמוכה וכיו"ב מתפתחות בגיל צעיר, אבל השלכותיהן, במידה שאינן מטופלות, עלולות להגיע גם לחיים הבוגרים בתחומי העבודה, הזוגיות ועוד.

     

    ההשלכות עלולות לבוא לביטוי כתחושת החמצה, תקיעות או חוסר מיצוי הפוטנציאל האישי בתחומי החיים השונים, ועל כן, את פיתוח החוסן הנפשי, שתלוי בעיקר במיומנויות אישיות ובין אישיות, מומלץ לעשות מוקדם ככל הניתן.  

     

    לא כל הילדים יודעים להסתדר בעצמם בחברה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    לא כל הילדים יודעים להסתדר בעצמם בחברה(צילום: shutterstock)

    אני-in: מודל לרכישת מיומנוית חברתיות עבור ילדים ובני נוער

    "אני in" היא שיטת טיפול חדשנית לילדים ונוער בגילאי 16-6. השיטה מאפשרת לרכוש כישורים והתנהגויות רלוונטיות בסיטואציות חברתיות. השיטה מתאימה לקשת רחבה של ילדים ובני נוער שסובלים מקשיים חברתיים למיניהם, בהם הערכה עצמית נמוכה, הצקות והתגרויות מצד חבריהם, דחייה חברתית, חרמות, בדידות, ביישנות, בעיות בוויסות הרגשי ועוד.

     

    רכישת הכישורים וההתנהגויות מיועדת לאלו שאינם מסוגלים "להסתדר בעצמם" בגלל קשיים שמפריעים להם או בגלל שאינם מסוגלים ללמוד בעצמם את המיומנויות בצורה טבעית.

     

    המודל: גמישות, זיהוי החוקים והשגת האינטרס שלי

    המודל הטיפולי של "אני – in" מבוסס על הגישה הקוגנטיבית-התנהגותית ומאפשר לילדים ובני נוער להתמודד טוב יותר עם דרישות חברתיות פשוטות ומורכבות, שעומדות בעצם בפני כולנו.

     

    כישורים חברתיים טובים מאפשרים להתנהג בסיטואציות הבין אישיות השונות בצורה שמשיגה את מה שנחוץ מהזולת. השגת המטרות מלווה בהסקה (או אי הסקתן) של מסקנות עצמיות המקדמות את ההתנהלות העתידית היעילה, על פי הצרכים האישיים. חשוב שהאחר יישאר עם טעם של עוד וישאף לעוד אינטרקציות בעתיד.

     

    האדם נע בחיי היומיום בין קבוצות שונות של אנשים. לכל קבוצה חוקים משלה: החוקים בבית שונים מהחוקים בבית הספר או בתנועת הנוער, ועל הפרט לזהות את החוקים ולהתנהג בהתאם אליהם.

     

    ההורים מסייעים גם הם בתהליך (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ההורים מסייעים גם הם בתהליך(צילום: shutterstock)
     

    התנהגות זו מצריכה גמישות בהבנת הזולת בקבוצה, כמו גם יכולת לימוד מהירה של התנהגויות ותגובות חלופיות יעילות המתאימות לכל קבוצה. ההתחברות אל החברה אמורה להיות על פי כללי הכישורים החברתיים הטובים, תוך שמירה על הזהות האישית (לא לבטל את עצמך ואת אמונותיך) ומבלי להתייחס לאנשי הקבוצה כנחותים, לא שווים, או כאלה שמשאביהם נועדו לניצול.

     

    העמקת הכישורים החברתיים הטובים מאפשרת התערות בקבוצה חדשה או בקבוצה שחוקיה השתנו, כך שגם הפרט וגם הקבוצה יצמחו וייצאו מורווחים מקיום יחסי הגומלין.

     

    שלב הלימוד הכללי לפי המודל של "אני – in" נולד לסייע לרוב הילדים ובני הנוער שישתתפו בקבוצות, ורובם יסתפקו בשיפור שינבע מהנושאים שילמדו בקבוצה.

     

    איך זה עובד?

    בשיטת אני-in מתכנסים בקבוצות קטנות עם שני מנחים. המשתתפים מתנסים באינטראקציות חברתיות ונהנים מיצירת קשרים חברתיים חדשים. הם מתנסים בזמן אמת ב"להגיד" או "לעשות" את "הדבר הנכון", לומדים לזהות את הקשיים של עצמם, לומדים מיומנויות חדשות להתמודדות ונהנים מיצירת קשרים חברתיים.

     

    בני המשפחה מוזמנים להשתתף במפגשי העמקה כדי שיוכלו לסייע לילדיהם להתנסות בין הפגישות. הבשורה היא שכישורים חברתיים ניתנים ללמידה בצורה מתודולוגית ומסודרת, ממש כמו כל מדע אחר.

     

    בין הכישורים הנלמדים נמצא הצטרפות נכונה לקבוצה, ניהול נכון של דו שיח, שימוש נכון בשפת גוף, יכולת להתנהג בצורה מותאמת למקום ולזמן, יכולת להתמודד עם היעלבויות והצקות, יכולת לפתור בעיות ביותר מדרך אחת, גמישות חברתית, כללי מארח ואורח וניהול ווויסות רגשות בצורה מותאמת (לדוגמה, כעס).

     

    לכל מפגש מוגדרות מטרות. בנוסף, יינתנו תרגולים לצורך המחשה של החומר הנלמד. חלק מהתרגולים יהיו סרטוני אנימציה שימחישו סיטואציות בעייתיות ואת פתרונן וחלק בעזרת משחקים חברתיים שפותחו במיוחד עבור המודל. הקבוצות יתקיימו אחת לשבוע למשך 21 שבועות ובמקביל ההורים יקבלו הדרכות (8 מפגשים) על מנת שיוכלו להמשיך את התרגול עם ילדיהם במהלך השבוע ובין הפגישות.

     

    לכל קבוצה שני מנחים שאחד מהם מומחה בפסיכותרפיה קוגנטיבית התנהגותית ובעבודה לפי המודל של "אני – in".

     

    תמי עישר, MSW, מנכ"לית מכון פסגות פסיכותרפיסטית מומחית בטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי. הכנס השנתי להתמודדות עם דיכאון  מתקיים היום, ה-25 באוקטובר, 2017 בסינמטק ת"א

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    להגמיש את הכישורים החברתיים בגיל צעיר
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים