שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    קנס של 750 אלף ש' לחברת טלמרקטינג שהטעתה קשישים

    הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הגיעה להסדר טיעון עם חברת סופרדיל פלוס, שעסקה בטלמרקטינג והטעתה צרכנים. המנכ"ל נקנס ב-250 אלף ש' או לחילופין ב-10 חודשי מאסר. מנהלת מחלקת המכירות נקנסה ב-150 אלף ש'. ביהמ"ש: "העבירות בוצעו מבצע כסף". הרשות: "פגיעה בציבור על ידי חברות טלמרקטינג: מכת מדינה"

    חברת טלמרקטינג הורשעה בהטעיית צרכנים, רבים מהם קשישים, בעקבות הסדר טיעון שנחתם בינה לבין המדינה. בית משפט השלום בפתח תקווה הרשיע את חברת סופרדיל בע"מ, חברת שיווק טלפוני, בעבירות רבות ושונות על הוראות חוק הגנת הצרכן, הנוגעות לעסקאות של מכר טלפוני, שנעשו בין השנים 2012-2014.

     

    החברה נקנסה ב-750 אלף שקל, וביהמ"ש הטיל אחריות אישית על מנכ"ל החברה ומנהלת מחלקת המכירות של החברה, שנקנסו ב-250 אלף שקל וב-150 אלף שקל בהתאמה.

     

    קרה לכם? כיתבו לנו >>

     

    עבודה באוזניים: הצקות ורמאות בשיווק טלפוני

    עבודה באוזניים: שירות תיקונים למוצרי חשמל

    עוקץ? "חדשי את ביטוח מוצרי החשמל שלך"

    על מה צרכנים קשישים מתלוננים?

     

    החברה הורשעה בין היתר בהטעיה, הטעיה במחיר, הצגת מצגי שווא וניצול מצוקה. הקנס שהוטל עליה ב-28 בנובמבר 2017, ישולם תוך 90 יום. מנכ"ל החברה יכול להחליף את הקנס הכספי שלו ב-10 חודשי מאסר. אם יבחר בקנס, הקנס ישולם ב-50 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ-10 בינואר 2018.

     

    מנהלת מחלקת המכירות יכולה להחליף את הקנס הכספי שלה ב-6 חודשי מאסר. אם תבחר בקנס, גם הוא ישולם ב-50 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ-10 בינואר 2018. שניהם הורשעו עקב הודאתם, אחרי שלא פיקחו ולא עשו כל שניתן כדי למנוע את ביצוע העבירות שנעשו על ידי החברה בתור נושאי משרה בתאגיד.

     

    התביעה הוגשה על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שיוצגה באמצעות עוה"ד אריאל דימנט ופליישמן. החברה והמנכ"ל שלה, שגיב יעקב פלייסיגר, יוצגו על ידי פרופ' דוד ליבאי, עו"ד מיטל אור-שלם ועו"ד רעות סרנת. מנהלת המכירות ויויאן ברוט יוצגה באמצעות עו"ד פנינה שפר-עמנואל ונטע שפיים.

    אתר האינטרנט של החברה ()
    אתר האינטרנט של החברה
     

    "קשרה קשישים בעסקאות תוך הטעיות וניצלה חולשה שכלית"

    מהרשות להגנת הצרכן נמסר בהודעה לעיתונות כי "במרכז פעילותה העסקית של חברת סופר דיל פלוס עמד מוקד מכירות טלפוני שעבדו בו נציגות מכירה אשר יזמו שיחות טלפון לצרכנים, באמצעותם נקשרו עסקאות 'מכר מרחוק' לשיווק מגוון מוצרים, וביניהם כלי בית, מכשירי חשמל, תכשיטים, תמרוקים ושוברים לפעילויות שונות".

     

    לפי הרשות, "במשך תקופה ארוכה נהגה החברה לקשור צרכנים, ביניהם קשישים, בעסקאות מכר מרחוק באמצעות הטלפון, תוך כדי הטעיות באמצעות שימוש בפרקטיקות מכירה של הצגת מצגי שווא של הנחות מבלי שניתנה הנחה, הענקת נקודות ותק והצגתן כבעלות משמעות או שווי מבלי שקיימת כזו וכן הצגת מוצרים כמתנות, בעוד שהלקוחות חויבו בגינן.

     

    "בנוסף, בשני מקרים קשרה החברה לקוח בעסקאות תוך ניצול חולשתו השכלית של הצרכן. כמו כן, החברה לא גילתה בניגוד לדין פרטים כנדרש בעסקאות של מכר טלפוני הן בחשבונית, והן בשיחה הטלפונית וביצעה הטעיות בתנאי ביטול העסקה".

     

    לפי בית המשפט, "חומרה יתרה יש בעבירות שנעברו כלפי קשישים. שיטות המכירה של החברה שללו כמעט לגמרי את האוטונומיה הפרטית ובוודאי במקרים שבהם נוצלה חולשה שכלית ואין להכביר מילים כי עבירות אלה פוגעות במרקם המסחרי, בהגינות ובתקינות חיי המסחר.

     

    "כמו כן האמור בעבירות שביצוען נמשך בתקופה לא קצרה ובהיקף נרחב. העבירות בוצעו מבצע כסף בלבד, היה קיים תכנון לביצוע העבירות ושיטתיות בביצוען".

     

    תיקון כתב האישום מלא ידעו ללא פיקחו על העסקאות

    למרות שבית המשפט קבע כי "נדרשת במקרה זה ענישה ממשית, מוחשית, מרתיעה ומציבת גבול, הן בהיבט של הנאשמים שבפני והן בהיבט של עוסקים אחרים בתחום זה", משום מה, כרגיל במקרים אלה, בית המשפט חתר להסכם גישור ולא להרשעה.

     

    הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו תוקן כתב האישום והנאשמים הודו והורשעו בכתב האישום המתוקן שכלל 13 פרשיות. התיקון העיקרי היה בכך שהתביעה מחקה את הטענה שהעבירות בוצעו בידיעת הנאשמים, והחליפה אותה בטענה שהנאשמים לא פיקחו במידה מספקת על מוכרות הטלמרקטינג.

     

    הסיבה לחתירה להסדר, שהושג בגישור, נומקה ב"חסכון בזמן ובמשאבים שיפוטיים ומערכתיים רבים בבירור כתב האישום, אשר כולל למעלה מ-40 עדי תביעה והיא מבטאת קבלת אחריות על המעשים מצידם של הנאשמים והיא מאפשרת הטלת עונד, קרוב ככל הניתן, למועד ביצוע המעשים".

     

    בית המשפט כאמור אימץ את הסדר הטיעון, והדגיש את החומרה הכרוכה במעשים שבכתב האישום את הפגיעה הממשית, המתמשכת והשיטתית (תוך תכנון מוקדם) באוטונומיה של הפרט, ברווחתו ובכספו. השופט ציין כי יש פער ביחסי הכוחות בין צרכן לעוסק, וכי נקבע לא פעם, שההנחה העומדת בבסיסו של חוק הגנת הצרכן הינה כי רק בהינתן מידע מלא והוגן הצרכן יכול לכלכל את צעדיו והתקשר בעסקה מיטבית.

     

    לגבי סכומי הקנסות הגבוהים יחסית למה שנקבע עד כה בגזרי דין דומים בית המשפט ציין כי הם "...מבטאים סכומים המסוכמים עליה, גם אם מתונה ומדורגת, בהיקפי הקנס אותם נהוג להטיל. החמרה זו הינה ראויה לנוכח חומרת המעשים ולנוכח האינטרסים החברתיים המוגנים".

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    הנאשמים: למה לא תבעו את 6 נציגות הטלמרקטינג?

    הנאשמים ניסו להתנער מאחריות וטענו כי העבירות בוצעו על ידי כשש נציגות מכירה, שנטען כי העדיפו את טובתן האישית (עמלות) ולא את טובת החברה. נציגות אלה לא הועמדו לדין ויש בכך אכיפה מפלה, כך לטענת הנאשמים. "...הנאשמים אינם העבריינים העיקריים. נציגות המכירה הן המבצעות העיקריות", כך נטען. עוד נטען ש"התביעה שתקה שכשנתנה חסינות לעברייניות העיקריות".

     

    לגבי המנכ"ל, אב לחמישה ילדים, נטען כי עסקו התמוטט והוא מרוויח 7,800 שקל לחודש. לפי באי כוחו, הוא ניהל במקביל שתי חברות נוספות, לכן לא היה נוכח ולא היה מעורב בחברה.

     

    ב-2009 הוא הקים מחלקת שירות לקוחות, שתפקידה לטפל בתלונות ולערוך סקרי שביעות רצון. החל מ-2012 הוא הורה למוכרות לקיים שיחות וידאו. לאחר העסקה, על המוכרות היה לערוך שיחה נוספת שתסכם את עסקת המכירה, ובה הטלפנית חוזרת באוזני הלקוח על פרטים משיחת העסקה. המטרה: למנוע אי הבנות ולהשלים את תיעוד העסקה.  כמו כן הורה על נוהל לאיסור אישור הזמנות ללקוח שגילו גבוה מ-79 ואיסור אישור הזמנות מעל 15 אלף שקל ללקוחות מעל גיל 65.

     

    לגבי מנהלת המכירות, נטען שמדובר ב-12 פרשות נקודתיות במהלך תקופה של שנתיים וחצי, בה היו לחברה עשרות אלפי לקוחות "שקיבלו שירות מצויין". היא נעדרת עבר פלילי, עברה ילדות במחסור ולאחר שהפרשה התפוצצה היא משתכרת 5,000 שקל לחודש. עקב נתונים אלה, בית המשפט אישר לשני הנאשמים לשלם את הקנס שהוטל עליהם בתשלומים.

     

    אניטה יצחק ראש אגף חקירות וסגנית הממונה על הרשות מסרה בתגובה: "החקירה בתיק הייתה חקירה מורכבת ומסועפת שבחלקה הייתה חקירה סמויה ובחלקה חקירה גלויה, הכללה בין היתר חיפוש במשרדי החברה ותפיסה של ראיות רבות מפלילות כמו גם בזירות נוספות, גבית עשרות עדויות מנפגעים חשודים ועוד.

     

    "פגיעה בציבור הצרכנים בדגש על אוכלוסייה מבוגרת, ע"י חברות טלמרקטינג הפכה להיות מכת מדינה. הרשות נחושה למגר תופעה זו. הרשות פעלה ופועלת במקביל לחקירה ומיצוי הדין מול שורה ארוכה של חברות בתחום בכל האמצעים העומדים לרשותה".

     

     


    פורסם לראשונה 04/12/2017 12:31

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים