שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בלי פרוטה בכיס: המיליונים שגלגל הרב שטיינמן
    לצד האבל ברחוב החרדי וביטול מסיבות החנוכה במגזר בעקבות פטירת המנהיג הליטאי, בישיבות חושבים קדימה ומודאגים בעיקר מהפגיעה הכלכלית בעולם התורה, שהרב המנוח נודע כמגייס הכספים מספר-אחד שלו: "הוא היה נותן בראש לחרדים עשירים שלא תרמו מספיק, ולא עוזב אותם עד שרשמו צ'ק"
    "אין אווירה של חג": החרדים באבל    (צילום: אלי מנדלבאום)

    "אין אווירה של חג": החרדים באבל    (צילום: אלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מי שהגיע היום ב-11:59 אל בית המדרש המרכזי של ישיבת פוניבז', מצא "שטייגען" שגרתי למדיי, עסקים כרגיל. בעוד שמאות אלפים מכל רחבי הארץ ביטלו את תלמודם או לקחו לעצמם יום חופש מהעבודה כדי ללוות את הרב אהרן לייב שטיינמן למנוחת עולמים, בפוניבז' - כמו בפוניבז' - להטו הרוחות בעיקר סביב הסוגיה התורנית במסכת גטין. אפילו מודעות אבל לא נתלו שם, בספינת הדגל הליטאית, שלא להסיח את הדעת מהלימוד.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    רק כשהמחוגים הראו "שתים-עשרה אפס אפס" נסגרו הגמרות, ומאות התלמידים התפנו לקיים את מצוות "לוויית המת". הם ירדו מ"גבעת הישיבה" המפורסמת של בני ברק בואכה רחוב חזון אי"ש 5, כדי להיפרד מ"גדול הדור" - מזכירים זה לזה ש"כדי לצאת ידי חובה מספיק לצעוד ארבע אמות עם המיטה". רק לא לבטל עוד תורה. שעה קלה לאחר סתימת הגולל, עוד לא 14:00, ובית המדרש כבר סאן שוב. עם כל הכבוד להמולה שם בחוץ, להפסקת הצהריים, לחנוכה שבפתח - צריך להתקדם בסוגיה.

     

    עוד בנושא: 

     

    הבחירה הטבעית בתורה, גם ביום קשה שכזה, משקפת לא רק את רצונו של הרב שטיינמן המנוח, שבצוואתו הדגיש כי "יותר כדאי ללמוד כסדר" - אלא לא פחות מכך גם את הלך הרוח ברחוב החרדי כולו בעקבות פטירת "ראש הישיבה": אם במערכת הפוליטית יתעסקו בעקבותיה בעיקר בזהות הרבי הבא של מוישה גפני, בתקשורת ישתעשעו בניבוי ה"יורש", וילדי המגזר יתאבלו - מן הסתם - על ביטול מסיבות החנוכה, הרי שהדאגה העיקרית בציבור הרחב - מעבר לאובדן המנהיג ומורה הדרך, כמובן - היא לעתיד מוסדות התורה.

     

    תבע ממי שיש לו לתרום ללומדי התורה

    הרב שלמה ברילנט, מנכ"ל איגוד מנהלי הישיבות, הגדיר את הרב שטיינמן "ראש ישיבה כללי של כולנו, האבא והאמא של עולם הישיבות, ברוחניות ובגשמיות". לדבריו, הדבר התבטא במעורבות יוצאת דופן, לפרטי פרטים, מצד המנהיג הליטאי במה שקורה במוסדות, כולל החלטות כמו איזו מסכת תילמד בישיבה מסוימת, אבל לא פחות מכך – גם בגיוס תרומות כספיות בסכומי עתק להחזקתם.

     

     

    הרב שטיינמן, הספידו היום כל מכריו, חי בפשטות ובצניעות בדירת שני חדרים וברח מן הכבוד. המטרה היחידה שלשמה ניצל היטב את מעמדו הייתה, אפוא, לימוד תורה. ככלל, עיקר עיסוקו היה בענייני חינוך, והוא פתח את ביתו לכל אדם שביקש עצה בעניין זה, והקפיד לרדת עמו לפרטים הקטנים – מנער בן 15 ששואל אם כדאי לקנות אופניים ועד מנהל "חיידר" המתלבט אם לקבל ללימודים ילד המתקשה בגמרא.

     

    "הרב היה כמו מגנט שמושך אליו את ראשי הישיבות והתלמידים", אמר ברילנט. "הוא היה מאוד דומיננטי, ממש ניהל את העניינים". מעל הכול, כאמור, היה זה הכסף הגדול שהתרים מאנשי עסקים במגזר ל"החזקת תורה".

     

    "רב אהרן לייב היה מגיע בעצמו ל'גבירים' חרדים בארץ ובעולם, חסידים שלו, ופשוט נוזף בהם שאינם נותנים מספיק לישיבות", מתאר מנכ"ל איגוד המנהלים. "הוא היה דורש מהם, ממש תובע, מחייב, לתרום עוד ועוד. אם היה בא אליו לברכה אחד כזה שלדעתו לא מפריש מספיק לצדקה - הוא היה נותן לו בראש".

     

    הרב שטיינמן נהג לשאול את אותם עשירים מה יישאר מהכסף שלהם "אחרי המאה-ועשרים" (כלומר, לאחר המוות), וכמעט ציווה עליהם להשקיע אותו בנכס המניב ביותר מבחינתו - התורה. הבטחות מצד התורמים לבצע העברות בנקאיות עתידיות לא הרשימו אותו ונתפסו אצלו כהתחמקות. ברילנט מספר כי "הוא לא היה עוזב אותם עד שהיו רושמים לו צ'ק".

     

    העביר מיליונים - בלי לגעת בפרוטה

    באחד המקרים הגיע הרב בהפתעה לביתו של איש עסקים מוכר בערב יום כיפור, שעות אחדות לפני תחילת הצום, אמר "אני צריך מיליון דולר" - וקיבל במקום. "כל מנהל ישיבה מכיר את זה. מי שהיה נתקע בלי כסף לאחזקת הישיבה, להאכיל את התלמידים, לשלם את חשבונות החשמל והמשכורות – היה הולך לחזון איש 5 והרב אהרן לייב היה דואג לזה. עברו דרכו מיליונים-מיליונים של כספי צדקה שהיה מגייס ומחלק בעצמו. הוא פשוט הרגיש על כתפיו ועל הראש את האחריות הכלכלית של עולם התורה". לכיסו – מיותר לציין – לא לקח פרוטה, וגם כשנשא בתפקיד רשמי של ראש ישיבה סירב להשתכר מכך.

     

    ההמונים הגיעו לחלוק כבוד אחרון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    ההמונים הגיעו לחלוק כבוד אחרון(צילום: AFP)

     

    אז דאגת הרבנים והמנהלים לעתיד הכלכלי של עולם הישיבות מובנת ומדברת בעד עצמה, אבל נראה כי הסיפור שפרסם הבוקר העו"ד החרדי דובי וינרוט ברשתות החברתיות, מתאר בצורה המוחשית ביותר את היחס בין הממון לתורה אצל המנהיג הליטאי המנוח.

     

    "יהודי נכנס לרב שטיינמן זצוק״ל וסיפר שהוא מעוניין לקנות רכב חדש ויוקרתי, אך אשתו חוששת שהדבר יגרום לאנשים לקנאה ולעין הרע", כתב וינרוט. "הרב הביט ביהודי בפליאה ושאל: 'האם יש מסכת אחת בש"ס שאתה יודע על בוריה?' 'לא', השיב היהודי. 'אולי פרק אחד שאתה יודע על בוריו?' 'לא'. 'אולי סוגיה אחת שאתה שולט בה לפני ולפנים?' 'לא'. 'אם כך', השיב הרב, 'אני לא מצליח להבין למה אתה חושב שמישהו עשוי לקנא בך'".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: בעריש פילמר
    הרב שטיינמן ז"ל: חנוכה השנה ייראה אחרת ברחוב החרדי
    צילום: בעריש פילמר
    מומלצים