שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר: נס פך השמן נעלם מספרי ההיסטוריה
    בגולה חגגו את נס פך השמן וראו במלכות חשמונאי כישלון היסטורי. עם שיבת ציון בחרו החלוצים להעצים את ניצחון המכבים, אבל נס פך השמן נעלם. מחקר בדק ומצא כי גם בחינוך הדתי יישרו קו, והנס הוצנע בספרי לימוד ההיסטוריה. המשמעות: אחד משני האתוסים שעליו מושתת חנוכה - הנס שהביא לנו את החנוכיות והסופגניות - עלול להיעלם

    לא נעים לי להפריע לכם באמצע סופגניית הצ'ייסר שלכם, אבל יש מצב שבקרוב תצטרכו להיפרד ממנה. הסיבה: ההצדקה הפופולרית לצריכת המאכלים המטוגנים בחנוכה, הלא היא נס פך השמן, עתידה להיעלם מהציבוריות הישראלית. כך, לפחות, מרמזת עבודת דוקטורט חדשה של יוסי בן-גל, איש חינוך ותיק שבחר לבדוק כיצד מספרים ספרי הלימוד של ילדינו את ההיסטוריה של עמנו, ובכלל כך את המאורעות העומדים בבסיס חג החנוכה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    כל מה שרציתם לדעת על חנוכה - בעמוד המיוחד שלנו. היכנסו

     

    לאלה מאתנו שנרדמו בשיעורי ההיסטוריה נזכיר ש"נס החנוכה" כולל למעשה שני ניסים במחיר אחד: הניצחון הצבאי של המכבים "רבים ביד מעטים" - ונס פך השמן, הלא הוא פך השמן הטהור היחיד שנמצא לאחר טיהור בית המקדש, שדלק במשך שמונה ימים למרות שהיה אמור להספיק ליום אחד.

     

    עוד חנוכה בערוץ היהדות:

     

    אותו פך קסום הוא התשובה שנותנים חז"ל בתלמוד הבבלי לשאלה "מאי חנוכה", ובזכות אותו פך אנחנו זוכים למלא את כרסנו בכולסטרול סופגניות זך במשך שמונה ימים. האם נס פך השמן המתנוסס בתלמוד הבבלי מתנוסס גם על ספרי הלימוד של ילדינו? מחקרו של יוסי בן-גל, לשעבר מנכ"ל "היכל שלמה" בירושלים וחוקר הוראת ההיסטוריה, התמקד אמנם בספרי לימוד שעיצבו את תודעת המורים של ימינו, וחלקם אינם נלמדים עוד, אך לדבריו, "התופעה נמשכת. כך, ספר הלימוד שמאושר ונלמד היום בחלק גדול ממוסדות החמ"ד, 'מדור לדור', אין בו שום אזכור לפך השמן".

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בספר, הנחשב למרכזי בהוראת "תולדות עם ישראל", מצוין רק כי "בכ"ה בכסלו, שנת 164 לפני הספירה, בדיוק שלוש שנים לאחר שהמזבח חולל לראשונה, חנך יהודה את המזבח החדש. שמונה ימים חגגו את חנוכת המזבח (במקור בגופן מודגש) ואת חידוש העבודה בבית המקדש". ספר נוסף לתלמידי בתי הספר הממ"ד יצא לאור באמצע שנות השמונים ביוזמת ובהפקת משרד החינוך בשיתוף 'מכון שון'. אף בו לא הוזכר 'נס פך השמן' כלל ומחברו הסתפק בציטוט הכתוב בספר מכבים א' בלא כל התייחסות נוספת.

     

    "זו דילמה עמוקה. זו תמה שלמה", מסביר בן גל. "יש בעיה בלימוד היסטוריה במקצועות הקודש. אחת ההתנגשויות הבולטות זה באירועי חנוכה, וזה אירוע שכן נלמד. רוב לימוד ההיסטוריה מתחיל אחרי שיבת ציון, כדי למנוע את הבעיות הללו בחמ"ד (החינוך הממלכתי-דתי). כך למשל, לא לומדים על תקופת התנ"ך, כי כאנשים דתיים אנחנו לא תופסים את התנ"ך כספר היסטוריה. אז יש פה דילמה עמוקה ואמיתית".

     

    נס פך השמן: אירוע היסטורי או אגדה?

    "אנשים נלחמים למען אמת היסטורית חד-משמעית שקובעת את גורלם, כאשר חלק משמעותי מאותה אמת היסטורית מבוסס על אמונות שנרכשו בשיעורי ההיסטוריה בבית הספר", אומר בן-גל שהקדיש שבע שנים למחקרו, שנערך במסגרת המחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן גוריון. "התמקדתי בדרכי הוראת ההיסטוריה בחינוך הציוני-דתי, בהנחה שזה יאפשר לי להבין כיצד בניתי אני את תמונת עולמי. בדרך חיכו לי כמה הפתעות".

     

    מה ציפית למצוא בספרי הלימוד של החינוך הממלכתי-דתי על חנוכה?

    "יש שתי גישות עקרוניות למהותו של הנס: זו שמדגישה את הניצחון הצבאי וזו שמדגישה את נס פך השמן. הגישות האלו נאבקות זו בזו מראשית הדרך ובעיקר מאז ראשית התנועה הציונית. סברתי שניתן יהיה לראות שתי גישות שונות בין המערכת הממלכתית, שתמעיט בערכו של נס פך השמן לזו של החינוך הממלכתי-דתי. הופתעתי".

     

    הניצחון הצבאי ייזכר. אזור חפירות מתקופת החשמונאים ( צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות) ( צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות)
    הניצחון הצבאי ייזכר. אזור חפירות מתקופת החשמונאים( צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות)

     

    לדברי בן-גל, "בספרי הלימוד הכלליים לא ניתנה כל משמעות היסטורית לנס פך השמן, שלעתים נעלם כליל ולעתים מוזכר תוך הבהרה שאירוע זה אינו מהווה חלק מרצף האירועים 'ההיסטוריים'. מן העבר השני, בספרים המיועדים לתלמידי מוסדות חינוך חרדיים, הנס מופיע כחלק אינטגרלי מהתיאור ההיסטורי".

     

    ואיפה בתווך הזה נכנס החינוך הממלכתי-דתי?

    בראשית שנות התשעים יצא לאור הספר 'מדור לדור: שיעורים בהיסטוריה לבית הספר הממלכתי דתי'. ספר זה נלמד במוסדות החמ"ד והוכן על ידי הצוות להיסטוריה לבית הספר הממ"ד על בסיס מהדורת ניסוי זו וזכה לתפוצה רחבה מאוד בחמ"ד עד ימינו. הנוסח המופיע בו שונה במעט מהנוסח במהדורת הניסוי והשיח המדומיין הושמט. אף כאן תיאורי הקרבות מפורטים ומלווים במאגר שאלות לעיון אך הנס חסר.

     

    "מאז הקמת המדינה נלמדו ברוב מוסדות החינוך, דתיים ושאינם דתיים, שני ספרים עיקריים: סדרת ספרי הלימוד 'ישראל והעמים' שמחברה היה יהודי ירא שמיים, שנקט בדרך מעניינת לתאר את הנס: 'וקבלה היא בידינו... כי גם נס שלא כדרך הטבע קרה בימים ההם, הוא נס פך השמן הידוע לכם'. כלומר, הוא מסתמך על מידע קודם של התלמיד ובוחר שלא להרחיב.

     

    "סדרת הספרים הנפוצה השנייה הייתה 'דברי הימים' שמחבריה לא נמנו על הציבור הציוני-דתי, ושימשה גם מוסדות חינוך של הציונות הדתית. בסדרה זו הייתה, כצפוי, התעלמות מוחלטת מנס פך השמן. החל מאמצע שנות השבעים החל החינוך הממלכתי-דתי להוציא ספרי היסטוריה משלו.

     

    "כאן הגיעה ההפתעה הגדולה באמת. באחד הספרים שהוציא החמ"ד (החינוך הממלכתי-דתי) ניכר שהמחברים חשו חוסר ביטחון בעצם הכללתו של הנס בתיאור ההיסטורי, ולכן הזכירו אותו בדרך מתפתלת ומבלי להביא כל פרטים אודותיו. בספר אחר שיצא לאחר מכן והוקדש לתקופת ימי החשמונאים בלבד – 'בית חשמונאי: שיעורים בהיסטוריה לבית הספר הממ"ד' - הנס לא נזכר כלל. כך גם בספר שיצא בשנות השמונים. למעשה, מחברי החמ"ד בחרו בגישה קיצונית מזו של רוב ההיסטוריוגרפים החינוכיים שאינם שומרים תורה ומצוות. אגב, התופעה הזו זלגה גם לחו"ל".

     

    למה הכוונה?

    "למשל, בספר שנועד להכשרת מורי ההיסטוריה היהודית בצפון-אמריקה והופיע במסגרת בית מדרש למורים שליד ישיבת 'רבי יצחק אלחנן' שבניו-יורק אין כל אזכור ל'נס פך השמן'. לא כתיאור היסטורי ולא כמסורת אבות ואפילו לא כדבר אגדה".

     

    נס פך השמן: אפילו המחלקה לתרבות תורנית נזהרת

    כשבן-גל מתבקש להסביר את אימוץ העמדה החילונית על ידי החינוך הממלכתי-דתי, הוא משיב: "אין עמדה חילונית ועמדה דתית. יש המעצימים את ההיבט הצבאי ויש את ההיבט הפלאי. אני סבור שבתפיסה הדתית ניצחון צבאי הוא נס בעל משמעות ככול נס אחר. ולגופו של עניין, התברר לי שבציונות הדתית ההיסטוריוגרפים החינוכיים חשים מחויבות לכללי המחקר האקדמי. מחויבות לכללי המחקר המדעי גברה על כללי החינוך הדתי ויש שיאמרו, תורני".

     

    כשהוויכוח ההיסטורי פוגש את הוויכוח התרבותי (צילום: היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות) (צילום: היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות)
    כשהוויכוח ההיסטורי פוגש את הוויכוח התרבותי(צילום: היחידה למניעת שוד ברשות עתיקות)

     

    יש שיאמרו: טוב שכך. הרי החינוך התורני לא אמור לנקוט עמדה בשיעור היסטוריה?

    "המחלקה לתרבות תורנית של משרד החינוך חיברה והוציאה לאור שלל חוברות המעידות על עמדה נחרצת בשאלות היסטוריות, אף שאין זה תפקידה ובוודאי שאין זו מיומנותה. היא עסקה בהוראת היסטוריה יהודית מתוך גישה 'תורנית', דהיינו לא אקדמית. אף על פי כן, בכל מה שנוגע לנס פך השמן אף גוף זה נקט בזהירות. בחוברת בשם: 'תולדות בית שני' נס פך השמן לא נמנה בין רכיבי תיאורי התקופה.

     

    "בתוך הקונוטציה הגדולה יותר של איך תופסים את חנוכה - חילונים את הנס הצבאי ואילו הדתיים את נס פך השמן - במערכת החינוך הדתית אתה מצפה לשילוב, לתפיסה שלמה. אבל החינוך הדתי באופן מפתיע מפריד, בניגוד לחינוך החרדי שאצלו זה חלק מרצף התיאורים ההיסטורי. כהיסטוריון אני רואה את זה לחיוב שהחינוך הדתי קובע שבהיסטוריה אני לא מדבר על ניסים, אלא על עובדות שאפשר לחקור. אבל ההורים של רוב ילדי החמ"ד כן היו רוצים שהילד יראה את זה כחלק מההיסטוריה".

     

    מתוך הספר "מדור לדור" ()
    מתוך הספר "מדור לדור"

     

    אבל למה להלין על החמ"ד או התרבות התורנית? גם בברכת "על הניסים" אין אזכור של נס פך השמן.

    "נס פך השמן אינו מופיע ב'על הניסים' לא משום שחז"ל העדיפו את הנס הצבאי, אלא משום שהם רצו להעביר מסר מסוים. כאשר הם היו מעוניינים להנחיל מסר אחר הם אזכרו את פך השמן. אכן, חנוכה הוא חג מורכב שמציב בפנינו אתגר. יש כאן שתי תפיסות שחיות זו בצד זו. אני מאוד מעריך את ההיצמדות של ההיסטוריוגרפיים החינוכיים של החמ"ד לכללי המחקר המדעי. אני מצפה לאותה רמה של הבנה והכלה של האמונות הדתיות בקרב היסטוריוגרפים חינוכיים שאינם דתיים".

     

    בן גל מזכיר כי "בתקופת הגולה דיברו רק על נס פך השמן והמכבים היו כישלון. מלכות בית חשמונאי הייתה מגונה שכן בפועל היא נכשלה כישלון חרוץ". הוא מזכיר כי האדרת המכבים החלה עם שיבת עם ישראל לארצו. "ההיסטוריה מתעתעת בנו קצת, והחמ"ד בחר צד".

     

    החינוך הממלכתי-דתי: הגננת תציל את נס פך השמן?

    בן-גל טוען כי למהלך תהיה השפעה על תפיסת החג שלנו בעתיד, "לפחות בכל מה שנוגע לציבור החילוני", כדבריו. "נכון שמפתיע היה למצוא שנס פך השמן תופס מקום שולי בספרי ההיסטוריה של החמ"ד, אך צריך לזכור שבמה שנקרא 'סיפורי הגננת' ומה שסופגים הילדים בבית שומר התורה והמצוות הוא דווקא מוצג במיטבו. אני מלא חששות על ההתרחקות ההולכת וגוברת בין הציונות הדתית לתנועה הציונית הכללית בעניין זה".

     

    אתה חושב שצריכים לשנות את ספרי הלימוד?

    "אני חושב שצריך קודם כל לחשוב. להיות ערניים לתמרורי האזהרה וקשובים לכיווני החשיבה השונים. אני מציע לראשי מערכת החינוך ללמוד את הדרכים שננקטו עד לפני מספר עשורים על מנת לבנות תמונות עולם בעלות מכנה משותף רחב ככל האפשר. יש להותיר לכל מערכת להנחיל לתלמידיה את אמונותיה, אבל אין להסתפק בכך. נס חנוכה החמקמק מלמד אותנו שיש להכיל גם גישות אחרות ונקודות מבט שונות".

     

    לבן-גל יש גם עצה לעומד בראש מערכת החינוך הישראלית: "לבלום את תהליך ההתחפרות וההסתגרות של כל מגזר ולפרוץ דרכים חדשות שיאפשרו לבוגרי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לחגוג יחד את חג חנוכה בטרם יהיה קושי לחגוג את יום העצמאות".

     

    תגובת משרד החינוך: הלכות הדלקת נרות בחנוכה מבוססים על עקרון נס פך השמן, ואיש במערכת החינוך לא מסתיר זאת, אלא להפך: חוברות הלימוד, כולן, עוסקות רבות בעניין מהותי זה. כל טענה אחרת אינה אלא מצגת שווא חסרת ביסוס.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים