שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תומכים ולא מיישמים: הסחבת סביב עונש מוות למחבלים
    החוק כיום מאפשר לדרוש הטלת עונש מוות על מחבל ויישומו תלוי גם במדיניות הקבינט. היועמ"ש מנדלבליט הבהיר כי הוא מתנגד לחקיקה ורמז שהיא תוביל את ישראל להאג. נתניהו תמך פומבית, כמו גם שר הביטחון ליברמן, אך בפועל ההכרעה תקועה בקבינט. אחרי שראש השב"כ אמר שמתנגד, ליברמן אומר ל-ynet: "לא מבין את ההיגיון"

     

    נתניהו ביולי: "הגיע הזמן לעונש מוות למחבלים"    (צילום: לע"מ)

    נתניהו ביולי: "הגיע הזמן לעונש מוות למחבלים"    (צילום: לע"מ)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "אני מאוד מעריך את כל ראשי מערכת הביטחון - שב"כ, משטרה וכך הלאה, אך אני לא מצליח להבין את ההיגיון: מצד אחד הם אומרים בעשרות הזדמנויות שהריסת בתי מחבלים זה אמצעי מרתיע, ומנגד טוענים שעונש מוות אינו מרתיע. זה היגיון שקשה להבין אותו". כך אומר ל-ynet שר הביטחון ויו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שמפלגתו מסתערת על הקרב הבא במליאת הכנסת - חוק עונש מוות למחבלים.

     

    כיום רשאי בית דין צבאי להטיל עונש מוות על מי שהורשע בפעילות טרור, אם הרכב השופטים החליט זאת פה אחד. הצעת החוק של ליברמן קובעת כי גם רוב של שני שופטים יוכל לגזור עונש מוות.

     

    סוגיית חוק עונש מוות למחבלים הייתה תנאי לכניסתו של ליברמן לממשלה והוכנסה כסעיף בהסכם הקואליציוני של ישראל ביתנו, אלא שהיא מעוררת התנגדות נרחבת - מצד מערכת הביטחון (שב"כ, צה"ל והמשטרה) ובעיקר מצד המערכת המשפטית והעומד בראשה, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שטען בחוות דעת שהעביר לנתניהו ולחברי ועדת השרים לחקיקה כי החוק אינו מרתיע כשמדובר במחבלים.

    שר הביטחון ליברמן: "לא מדברים על ענישה, אלא על שינוי מדיניות" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    שר הביטחון ליברמן: "לא מדברים על ענישה, אלא על שינוי מדיניות"(צילום: AFP)

    המערכת המשפטית טוענת שהמגמה הברורה במדינות מתקדמות בעולם היא לבטל את עונש המוות. "מעל לשני שלישים ממדינות העולם ביטלו את עונש המוות. באיחוד האירופי, למשל, חל איסור על עונש מוות", אמרו גורמים במערכת במשפט. המדינה המערבית היחידה שבה עדיין מוציאים לפועל את עונש המוות היא ארה"ב. "גם שם החלו מדינות לבטל את עונש המוות, וכיום רק 31 מהמדינות כוללות בחוקיהן עונש מוות - שבע מהמדינות ביטלו את עונש המוות בעשור האחרון".

     

    "יישום עונש מוות למחבלים יציל מאות אזרחי ישראל כי בסופו של דבר כל מחבל שיוצא לפיגוע, גם כשהוא מוכן נפשית למות, בתוך תוכו הוא מקווה לצאת חי ושיחליפו אותו בעסקה הבאה", טוען ליברמן ומבהיר: "אני לא מחפש ענישה. גם הצעת החוק שלנו לא מדברת על ענישה. לדעתנו, היא תגרום לשינוי המדיניות. אנחנו מחפשים למנוע את הרצח הבא".

     

    עונש מוות מעוגן כיום בחקיקה בישראל, אולם מדיניות רשויות אכיפת החוק במדינה הייתה שלא לדרוש מהתביעה הצבאית להטיל עונש מוות על מחבלים. הסוגיה הזו עולה שוב ושוב, בעיקר אחרי פיגועי טרור מזעזעים שבהם המחבל נתפס חי. בדרך כלל הפוליטיקאים ממהרים להפריח סיסמאות לאוויר ומעלים הצעות, אך מהר מאוד הן נשכחות וחוזר חלילה.

    היועמ"ש מנדלבליט. מתנגד לחוק (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    היועמ"ש מנדלבליט. מתנגד לחוק(צילום: אלכס קולומויסקי)

    בהיותו שר ביטחון ליברמן אינו יכול להנחות את התביעה הצבאית לדרוש עונש מוות על מחבלים, כיוון שהפרקליט הצבאי הראשי כפוף להנחיות של היועץ המשפטי לממשלה. ביולי 2016, זמן קצר לאחר שמונה לשר הביטחון, העלה ליברמן את חוק עונש מוות לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני. היועמ"ש מנדלבליט מיהר להתייצב נגדו, וכמוהו רוב חברי הקבינט.

     

    נתניהו תמך במוות למחבל, התביעה לא דרשה זאת

    חוק עונש מוות למחבלים עלה שוב לדיון אחרי הטבח בהתנחלות חלמיש, שבה נרצחו שלושה מבני משפחת סלומון. שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ שאל אז את היועץ המשפטי אם החוק מאפשר כיום לדרוש הטלת עונש מוות על המחבל - ומנדלבליט השיב לו בחיוב. כץ הוסיף ושאל מדוע התביעה לא דורשת הטלת עונש מוות על מחבלים במקרים קיצוניים, למשל ברצח משפחת פוגל וברצח משפחת סלומון. היועמ"ש השיב אז שאם זו תהיה מדיניות הקבינט, הוא ישקול את העניין בחיוב בנסיבות מסוימות. גם ראש הממשלה נתניהו הבהיר אז שבנסיבות מסוימות ובאירועים קשים הוא בהחלט ישקול לתמוך בהטלת עונש מוות.

     

    ואכן בביקור התנחומים שלו בבית משפחת סלומון בחודש יולי הביע נתניהו לראשונה תמיכה פומבית בהטלת עונש מוות על מחבלים. "עונש מוות למחבלים זה דבר שהגיע הזמן לעשות. זה מעוגן בחוק וצריך פה אחד של השופטים, אבל הם רוצים גם לדעת את עמדת הממשלה. עמדתי כראש ממשלה, במקרה כזה, של רוצח שפל כזה, צריך להוציא אותו למוות. צריך פשוט שלא יחייך יותר".  ואולם, למרות הצהרתו של נתניהו, התביעה הצבאית לא דרשה להטיל עונש מוות על המחבל עומר אל-עבד.

     

    מבצע הטבח בחלמיש, עומר אל-עבד (צילום: יואב דודקביץ) (צילום: יואב דודקביץ)
    מבצע הטבח בחלמיש, עומר אל-עבד(צילום: יואב דודקביץ)

    אתמול, עם הרשעתו בשלושה סעיפי רצח של מבצע הטבח בחלמיש, מחו בני משפחת סלומון על שהפרקליטות הצבאית לא הגישה דרישה לעונש מוות, אלא לארבעה מאסרי עולם. "אנחנו מבינים שמשחקים בנו, שמדברים ומדברים, אבל לא עושים באמת את מה שצריך. הם יכולים להרים טלפון, לבקש ולדרוש את זה. ראש הממשלה ושר הביטחון היו בשבעה ואמרו לנו באופן מפורש שיעבדו על זה ושאפשר לקדם את זה", אמרו.

     

    מול ההתנגדות של המערכת המשפטית והביטחונית, ישראל ביתנו מקדמת הצעת חוק פרטית של ח"כ רוברט אילטוב, שקובעת כי ניתן להטיל עונש מוות על מחבלים גם ברוב של שני שופטים - ולא רק בהרכב מלא. הצעת החוק הגיעה לוועדת השרים לחקיקה, אך זו סירבה לדון בו והעבירה אותו לפורום ראשי המפלגות. הפורום אישר להעלות את החוק והוא עלה לסדר היום של הכנסת, ודיון בנושא אף היה אמור להיערך אתמול, אולם הדבר נדחה בגלל חוק ההמלצות והפיליבסטר.

     

    החוק אמור לעלות בשבוע הבא, וגורמים בקואליציה אומרים כי מאחורי הקלעים מופעלים לחצים לדחות אותו שוב, אך בישראל ביתנו מדגישים שלא יסכימו לדחייה נוספת.

     

    הפיגוע במרתון בוסטון. המחבל נידון למוות (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    הפיגוע במרתון בוסטון. המחבל נידון למוות(צילום: EPA)

    בכירים בממשלה אומרים כי הצעת החוק של ישראל ביתנו לא תשנה את המצב, כיוון שעד היום בתי הדין הצבאיים טרם אותגרו בדילמה אם להטיל עונש מוות או לא, זאת כי התביעה הצבאית לא הונחתה לדרוש עונש שכזה. מדובר בשאלה של מדיניות, וההנחיה צריכה להגיע מראש הממשלה והקבינט, ואילו החוק לא ישנה.

     

    לעומת זאת, בישראל ביתנו מציגים גרסה שונה: לטענתם, דווקא החוק של ח"כ אילטוב הוא שיגרום לשינוי המדיניות, ולראיה - היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לו בצורה כל כך נחרצת ודורש להחזיר את הסוגיה לדיון נוסף בקבינט.

     

    בינתיים, ראש השב"כ נדב ארגמן הביע השבוע בישיבת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת התנגדות לחוק עונש מוות. במערכת הביטחון חושבים שהטלת עונש מוות תגרום למהומות בשטחים לפני ואחרי ההוצאה להורג. במערכת המדינית מוסיפים כי עונש מוות יגרום נזק מדיני ויפגע בדימוי של ישראל.

     

    ישראל כץ: "אתמוך גם בתיקון החוק המוצע" ()
    ישראל כץ: "אתמוך גם בתיקון החוק המוצע"

     

    ליברמן עצמו דוחה את הביקורת שעונש מוות למחבלים יפגע בתדמיתה של ישראל ומבהיר: "בארה"ב נגזר גזר דין מוות בבוסטון - בירת המדע, הדמוקרטיה והאקדמיה - נגד מתכנן הפיגוע במרתון בוסטון לפני כשנתיים. אם בבוסטון יכולים לגזור גזר דין מוות, אז גם ביהודה ושומרון אפשר".

     

    חבר הקבינט המדיני ושר התחבורה והמודיעין ישראל כץ מחזיק גם הוא בעמדה דומה. "אני בעד הטלת עונש מוות על מחבלים במקרה של מעשי רצח אכזריים, כמו אלו של משפחות סלומון ופוגל", הוא מבהיר ל-ynet. "כדי לחזק את ההרתעה ועשיית הצדק כלפי משפחות הקורבנות, אתמוך גם בתיקון המוצע. החוק הישראלי מתיר כבר כיום לתביעה הצבאית לדרוש עונש מוות, ויש ליישם אותו". 

     

    גורמים בסביבתו של נתניהו מבהירים כי "ראש הממשלה ממשיך לפעול לקידום הנושא. על הדרג המשפטי לקבל החלטה מפורשת של הקבינט - ואז ההחלטה תעלה". 

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים