שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פונדמנטליזם נוסח ליצמן: כשהתורה היא רק תירוץ
    אל תבלבלו אותם עם אהבת הגר או פשרנות חז"לית. הליצמנים משתמשים בטענת הדבקות בתורה על מנת לקדם אג'נדות סקטוריאליות. המודעות העצמית היא ההבדל המרכזי בין פונדמנטליסטים לליברלים: אני מודעת לכך שאני בוחרת מתוך התורה את מה שנכון לי ולא מתחבאת בצל ההילה האלוהית. ליצמן - כן

    מדוע ירדנו למצרים?

    אלמונית מקסימה (טוקבק 41) שאלה בשבוע שעבר את כולנו: "האם יוסף ומשפחתו, כולל יעקב, ידעו על ברית בין הבתרים שבה אלוהים אומר לאברהם שבניו יהיו עבדים במצרים? אם הם לא ידעו, אז איך אנחנו כן יודעים? (חחחח). אם הם ידעו, אז כל הטיעון של יוסף שהוא ירד למצרים כי כך ה' רצה, אינו רלוונטי..."

     


     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    למִחְיה או לגלות?

    האלמונית מתכוונת לכך שבברית בין הבתרים כבר אמר אלוהים לאברהם (בראשית ט"ו, י"ג): "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה". אך כשאנו מגיעות לסיפורי יוסף, אנחנו לומדות שמשפחת יעקב ירדה למצרים בגלל הצורך למצוא אוכל, וכשיוסף מתאר לאחיו את ההיגיון האלוהי מאחורי שליחותו, הוא אומר: "למחיה שלחני אלוהים לפניכם", ולא משלב בהסברו התיאולוגי את ראשית הגלות ואת ההבטחה האלוהית לאברהם. האם בני יעקב ידעו שהם חלק מתוכנית אלוהית אכזרית?

     

    מעבר הגבול פתוח

    יתר על כן, בזמן מותו של יעקב הרעב חלף עבר, ולכן לא ברור מדוע בניו שבים למצרים לאחר קבורתו במערת המכפלה.

     

    החידה מתפתחת

    כחלק מההכנה למותו, פוקד יוסף על אחיו (בראשית נ', כ"ד-כ"ה): "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת... וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה".  

     

    לבית המדרש של הטוקבקים - גללו מטה

    לבית המדרש של הטוקבקים - גללו מטה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מה פירוש "האלוהים... יפקד אתכם והעלה אתכם"? הם בתודעתם רק אורחים מכובדים שיוצאים ונכנסים במצרים כרצונם. בסיפור מות יוסף, הצליחה בשורת הגאולה להקדים את בשורת הגלות.

     

    רקמת טלאים

    אנונימית יקרה, המקרא נוצר מסיפורים שונים ששולבו יחד. מלאכת השילוב נתקלה פעמים רבות, וגם בפעם זו, בסיפורים שלא מאפשרים התאמה מלאה.

     

    אז מה עושות? אפשר לתרץ ולנסות ליצור הרמוניה פרשנית בין חלקי הסיפור שאינם מתיישבים, ואפשר לומר שלפנינו ניסיון לשזור אגדות עם שעברו במשך דורות מאם לבתה, ולמרבה השמחה האורגות איפשרו לנו לראות את התפרים ואת החיספוסים ולהבין כיצד נוצר נרטיב תרבותי.

     

    צער גלגול מחילות

    ברגע שבו מודיע יוסף לאחיו שיזכו לגאולה (ובעקיפין, מבשר גם שיזכו לשיעבוד) - הוא פוקד עליהם להעלות את עצמותיו לארץ ישראל. מאז ועד היום אנחנו נתקלות בנשים ואנשים המבקשים לבחור את מקום קבורתם המדויק, ואף מוכנים להשקיע בכך מאמצים וכסף מעוררי תמיהה.

     

    את התעקשות האבות להיקבר באדמת ארץ ישראל (ואולי גם את התעקשותם של חלק מיהודי בבל בימי המשנה והתלמוד) ביקשו חז"ל להסביר, ובעשותם כן פרשו בפנינו את האמונה ב"גלגול מחילות".

     

    הנה לשירות הציבור אמונה יהודית נוספת ופחות מוכרת אודות החיים שלאחר המוות (בראשית רבה ויחי, צו): "ולמה כל האבות תובעים ומחבבים קבורת ארץ ישראל?... שמתי ארץ ישראל חיים תחילה בימות המשיח... אם כן הפסידו הצדיקים שהם קבורים בחוצה לארץ?! אלא מה הקדוש ברוך-הוא עושה? עושה להן מחילות בארץ ועושה אותן כמערות הללו, והם מתגלגלין ובאים עד שהם מגיעים לארץ ישראל, והקדוש ברוך-הוא נותן בהם רוח של חיים והם עומדים".

     

    תחיית המתות יוצאת לדרך בארץ ישראל ורק אחר כך נפקדות עצמות חו"ל. בשביל לא להפסיד שנות גאולה מייצר הקדוש ברוך-הוא מנהרות תחת קברות צדיקי חו"ל, והם מתגלגלים ובאים לארץ ישראל ובה הם מתעוררים לחיים. אלא שיעקב, יוסף וצדיקים בדורות מאוחרים רצו לחסוך לעצמם את "צער גלגול המחילות", והתעקשו להיקבר באדמת ישראל.

     

    יסודנות

    זו החלופה העברית שמציעה האקדמיה למונח "פונדמנטליזם", שעל פי הפרשנות המקובלת מבטא מחויבות רעיונית ומעשית לפשט כתבי הקודש. יסודנית, אם כן, היא מי שמקבלת על עצמה לקיים את התורה ככתבה וכלשונה באדיקות. אלא שהסבר זה מאחז עיניים ונדמה שהוא יצא ממשרד יחסי הציבור של הקבוצות היסודניות לגווניהן, שכן הוא מבטא יפה את אמונתן אבל לא את העובדות.

     

    אל תאשים את התורה. ליצמן (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    אל תאשים את התורה. ליצמן(צילום: EPA)
     

     

    קבוצות יסודניות נוצריות נושאות בעת זו את דגל המאבק בהפלות, והיהודיות מנופפות בדגל הצניעות, וכמובן שיש דגלים נוספים שהמשותף לכולם הוא חדשנותם, והעובדה שאין להם (כמעט) זכר בכתבי הקודש העתיקים.

     

    קרנות המזבח כבר התעייפו

    השבוע זכינו לחוות יסודנות נוסח ליצמן: "אסור לחלל שבת, זה כתוב בעשרת הדיברות". "זה לא אני, זאת היא", אמר השר, בעודו מתחבא מאחורי גבה הרחב והטוב של תורת ישראל. כאילו ידיו כבולות, וכיסודני אין לו אלא לשמור עלינו מפגיעה אנושה בכתבי הקודש.

     

    רציתי להזכיר לליצמן

    אם ביסודנות אמיתית עסקינן, אשמח להזכיר לליצמן שגם "ואהבת לרעך כמוך" ו"לא תשנא את אחיך בלבבך" הן מצוות הכתובות בתורה של כולנו, ומשום מה נדמה לי שהתקנות של החסידות שלו, גור, לא מתייחסות במלוא הרצינות למצוות אלו. תקנות גור גורמות לסבל נפשי בל יתואר למאמינות ולמאמינים, ופעמים רבות הן מטילות חרב בין בני זוג שאין לדמעותיהם מושיע. אבל שמירת שבת...

     

    רציתי להזכיר לליצמן שהמצווה הפופולרית ביותר בתורה, זו שאלוהים לא חדל להזכירה, היא מצוות אהבת הזר והדאגה לרווחתו, ובכל זאת לא זכור לי שראיתי את ליצמן יוצא מגדרו למען הפלסטינים או מהגרי העבודה בישראל. אבל שמירת שבת...

     

    רציתי להזכיר לליצמן שחוקי השבת שהוא מחוקק לא תורמים לשמירת שבת, ואם שמירת השבת הייתה עניינו הרי גלוי וידוע שהפעלת תחבורה ציבורית תצמצם את חילול השבת, ומבחינה זו גם עדיפים מרכולים פתוחים על מסעדות.

     

    רציתי להזכיר לו שהתורה שבעל-פה היא מופת של יצירתיות ומציאת פתרונות, ואם המורשת היהודית יקרה לו עליו לדבוק בתבונה החז"לית שהעדיפה מעקפי פרוזבול על תאונות מרובות נפגעות.

     

    אבל ליצמן, כיסודן מופתי, משתמש בטענת הדבקות בתורה על מנת לקדם אג'נדות סקטוריאליות. תמר זנדברג פירשה את עקשנותו של ליצמן וטענה כי מטרתו "היא להשיג שבת סגורה ומסוגרת ויהיה מה".

     

    תמר יקרה, את נותנת לליצמן קרדיט יסודני שלא מגיע לו. ליצמן, כפוליטיקאי, לא באמת דואג לתורה, ושמירת השבת שלך ושלי היא רק התירוץ שלו. ליצמן דואג לרצות את הרבי מגור, ולטעת בקהל מצביעיו את האמונה השקרית שהוא דואג להם (שקרית, כיוון שאם באמת היה דואג להם היה מאפשר להם ללמוד ולהתפרנס בכבוד, ובאותה הזדמנות, כשהיה שר בריאות, גם מונע מפרנסי החסידות שלו להלעיט את מתבגריה בתרופות פסיכיאטריות).

     

    מה בין יסודנית לליבראלית?

    יקירתי המגיבה האנונימית, ההבדל המשמעותי ביותר בין יסודנית לליבראלית הוא המודעות העצמית. אני, כליבראלית, מודעת לרבדים השונים והמסוכסכים של התורה ושל הנפש, אני מודעת לכך שאני בוחרת מתוך התורה את מה שנכון לי, ואני לא מעמידה פנים או מתחבאת בצל ההילה האלוהית. ליצמן - כן.

     

    ובבית המדרש של הטוקבקים

    שבוע שעבר, בטוקבק 63, הציע לי גמזו לקרוא באופן שונה את אגדות יוסף ונחום איש גמזו. בסרטון אני נענית לאתגר.

     

    לכל הטורים של רוחמה וייס

     

    שבת שלום!

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים