שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    "חוקרים פרטיים": הפאג'ים שמחסלים את החיידקים
    אחד מהיתרונות הבולטים של הפאג'ים (“מפוצצי החיידקים") על פני אנטיביוטיקות הוא שאם בכל זאת התפתחה עמידות אנו יכולים לשנות אותם גנטית כדי להתגבר על העמידות או למצוא פאג'ים חדשים מתוך המאגר הכמעט אינסופי שמצוי בטבע

     

     

    כשהייתי סטודנט, למדנו באחד מקורסי המיקרוביולוגיה על באקטריופאג'ים או בתרגום לעברית: “מפוצצי החיידקים”. הבקטריופאג'ים (ובקצור פאג'ים) הם וירוסים (נגיפים) שקוטלים חיידקים. אחרי השיעור ניגשתי למתרגל ושאלתי אותו מדוע לא משתמשים בהם כתרופה, במקום אנטיביוטיקה? הרי בשנים האחרונות רופאים עומדים חסרי אונים מול הופעתם של חיידקים אלימים העמידים לכל האנטיביוטיקות שיש לנו! המתרגל צחק ופסל את הרעיון מכל וכל. חשבתי לעצמי שזה מוזר - הרי כמאמר הפתגם “האוייב של אוייבי הוא ידידי”, והוירוסים הללו הם האוייבים הגדולים של החיידקים.

     

    עוד ב"חוקרים פרטיים" בערוץ הלימודים:

    באבלס: בועות והמחקר שלי על מחלת הסרטן

    "חוקרים פרטיים": כיצד תאי סרטן מתפשטים בגוף?

    למה אני חוקרת גישות חדשות בבריאות הנפש?

    "חוקרים פרטיים": החלופה המדעית לתרומת איברים

    החוקר שבודק: האם העיתונות מתה?

    לחקור את יפן: מסע לארץ השמש העולה

    פריזבי עם אלקטרונים והקשר לסמארטפונים שלנו

    מידה כנגד מידע: למה אני שוקלת חלבונים?

    למה בחרתי לטפל בעזרת יצירות ספרותיות?

    "חוקרים פרטיים": חלבונים מקולקלים ותולעים זקנות

     

    אחד מהיתרונות הבולטים של הפאג'ים על פני אנטיביוטיקות הוא שאם בכל זאת התפתחה עמידות אנו יכולים לשנות אותם גנטית כדי להתגבר על העמידות או למצוא פאג'ים חדשים מתוך המאגר הכמעט אינסופי שמצוי בטבע, שכן פאג'ים הם היצורים הנפוצים ביותר שקיימים, לפי הערכה מספרם על פני כדור הארץ מונה מספר חסר שם של 10 ועוד 31 אפסים אחריו! בנוסף, הפאג'ים ספציפיים לחיידק המטרה שלהם, זאת אומרת שפאג'ים כנגד חיידקים מסוכנים אינם פוגעים בחיידקים ה"טובים" שלנו או בתאים שלנו עצמנו.

     

    לאחר מספר שנים הופתעתי לגלות שהרעיון שלי לא רק שלא היה הזוי ולמעשה אפילו הגיוני, אלא שאפילו נוסה בעבר בהצלחה. הסתבר לי שהשימוש בפאג'ים היה נפוץ לפני גילוי האנטיביוטיקות ונזנח במערב בעקבות הצלחתה של האנטיביוטיקה בחיסול חיידקים, אולם הוא ממשיך במזרח אירופה, ובמיוחד בגיאורגיה.

    ד"ר רונן חזן  ()
    ד"ר רונן חזן

     

    במהלך לימודי לתארים מתקדמים תמיד נשארה לי פינה חמה בלב לפאג'ים, אולם כמעט ולא יצא לי לעבוד איתם. לאחר שסיימתי את הפוסטדוקטורט בבית הספר לרפואה של הארוורד ובית החולים MGH בבוסטון, והקמתי את המעבדה שלי באוניברסיטה העברית, הגיע אלי סטודנט לרפואה בשם דניאל גלמן שביקש ללמוד איך עושים מחקר. שאלתי אותו "מה דעתך להגשים לי חלום ישן ולבודד פאג'ים?" בוודאי!" הוא אמר, "רק מה זה פאג'ים?". הסברתי לו וביחד נסענו למכון טיהור שפכים (מט"ש) מערב ירושלים של חברת הגיחון בנחל שורק.

     

    קיבלנו מהם דגימות מסריחות במיוחד ואחרי שלושה ימים ניצבה על שולחני מבחנה מלאה פאג'ים! בהמשך התמוגגנו לראות אותם במיקרוסקופ אלקטרוני והתמונה למעלה היא הראשונה שצילמנו בשנת 2015 ורואים בה את הפאג' EFDG1 שנקרא על שמו של דניאל גלמן (D.G) שבודד אותו.

     

    מאז בודדנו עשרות פאג'ים שונים, שיכולים לחסל מגוון חיידקים מסוכנים כגון סלמונלה, קלבסיאלה, שגורמים לזיהומי מזון ומחלות מעיים ואחרות, אנתרוקוקים עמידים, שגורמים למחלות רבות כגון זיהומים בלב (אנדוקרדיטיס) ואפילו כנגד חיידק האנתרקס. צילמנו את כולם ומצאנו מה הרצף הגנטי שלהם, אבל לעולם לא אשכח את ההתרגשות של הפאג' הראשון שלי.

     

    היום יחד עם הסטודנטים המופלאים שלנו ובשיתוף פעולה עם רופאים ורופאי שיניים מבית החולים הדסה וחוקרים מהעולם, אנו מקדמים את המשך החלום - לרפא חולים שנדבקו בחיידקים עמידים באמצעות הפאג'ים שלנו. אנו מקווים שבשנים הקרובות, עם קבלת האישורים המתאימים וסיום בדיקות היעילות והבטיחות יהפכו הפאג'ים לחלק מארסנל הנשק שלנו כנגד חיידקים ונראה אותם במרפאות ובבתי המרקחת.

     

    ד"ר רונן חזן, המכון למדעי השן בפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית

     

    חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו יסבירו חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית" http://www.young.academy.ac.il/

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים