שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מתכננת מחוז ת"א: "צריך תוכנית חירום לאומית מול הפקקים"
    נעמי אנג'ל, מתכננת המחוז ב-18 השנים האחרונות, בטוחה שהפתרון הוא תחבורה ציבורית: "זה צריך להיות פרויקט לאומי, כמו בקליטת העלייה בשנות ה-50". ומה עד אז? "מרחיבים מדרכות, יוצרים שאטלים למקומות עבודה ולבתי ספר". צפו בראיון המיוחד, במסגרת "מדינה בפקק"

     

     

    הקדמת השלמתה של רשת רכבות קלות וקווי מטרו בתוך עשור, ביצועים מהירים יותר של משרד התחבורה וחינוך להליכה רגלית ורכיבה על אופניים. האדריכלית נעמי אנג'ל, ממנהל התכנון נכנסת לשנה ה-18 שלה כמתכננת מחוז תל אביב העמוס והמורכב, ופורסת את משנתה לפתרון משבר הפקקים. לדברי אנג'ל, המדינה צריכה "תוכנית חירום לאומית", כפי שהנהיגה עם קליטתם של מאות אלפי עולים בשנות ה-50. צפו בראיון המיוחד איתה.

     

    סדרת "מדינה בפקק", הכתבות הקודמות:

    "אסון שצפו מראש": הגורמים למשבר הפקקים

    פוגעים בבריאות, בכיס - וגם באושר: הפקקים ואנחנו

    זוחלים באיילון: חצי מיליון נוהגים ב-19 קמ"ש

    מאוטובוסים לבנייה צפופה: הפתרונות למשבר הפקקים

     

    "הפתרון למשבר הפקקים הוא חד משמעי: תחבורה ציבורית", קובעת אנג'ל מיד בתחילת הראיון שערכנו עמה במשרדה בקריית הממשלה בתל אביב. "במטרופולין גוש דן מתוכננים קווי רכבת קלה ונוסף עליהם שלושה קווי מטרו. הקו האדום כבר בביצוע והעבודות עליו צפויות להסתיים בעוד שלוש שנים. אנחנו צריכים שבתוך ארבע שנים לכל היותר יתחילו להסיע נוסעים גם בקו הירוק מחולון עד הרצליה ובקו הסגול מבקעת אונו למרכז תל אביב, דרך רמת גן, בנוסף לכך יש את הקו הצהוב ובתוך עשור צריך להפעיל את שלושת קווי המטרו בנוסף".

    מתכננת מחוז תל אביב, נעמי אנג'ל (צילום: מתן טורקיה) (צילום: מתן טורקיה)
    מתכננת מחוז תל אביב, נעמי אנג'ל(צילום: מתן טורקיה)

    אנג'ל היא מרואיינת מבוקשת בשל ניסיונה הרב ודעותיה הנחרצות, אבל היא התראיינה רק פעמים בודדות במהלך שנותיה בתפקיד, חרף השפעתה הרבה על תכנון התחבורה שנוגע לכל אחד, בעיקר בגוש דן, ומשפיע על ההגעה למקומות העבודה ולבתים של מיליוני אנשים. בשיחה עם ynet פורסת אנג'ל את השקפתה 

    במסגרת הכתבה החמישית בסדרה "מדינה בפקק". 

     

    תוכנית העבודה של משרד התחבורה מדברת על זמנים אחרים - הקו הירוק והסגול מתוכננים לשנת 2024, הקו הצהוב מוקפא ולקווי המטרו אפילו אין יעד לתחילת ההפעלה.

    "ראינו באירופה, בארה"ב ובסין שאפשר להאיץ תכנון וגם את הביצוע. אם תהיה הירתמות של משרדי הממשלה והרשויות כפי שהיה לקראת ביצוע הקו האדום, נוכל לעשות את זה. זו צריכה להיות התארגנות נמרצת של תכנון וביצוע כפי שראינו אולי פעם אחת בהיסטוריה של המדינה - בקליטת העלייה בשנות ה-50". 

     

    זה היקף המבצע?

    "בוודאי, מדובר במבצע הנדסי עצום ונרחב אבל אין ספק שהמדינה הוכיחה שהיא יכולה לעשות את זה. בשונה משנות ה-50, צריך להקפיד כאן על איכות לעילא ולעילא, יש חברות מעולות בעולם ואנחנו יכולים לעשות את זה. מישהו זוכר שפעם לא היה טרמינל 3 בנתב"ג, או רכבת בין תל אביב לחיפה? הדברים האלה יקרו ואני מקווה שמהר מאוד, ובמקביל למסילות נוספות של רכבת כבדה באיילון נתחיל לנשום. צריך לראות את זה בתור פרויקט לאומי מספר אחד, זה חיוני לכלכלה שלנו: להצטופף בערים, ליצור רחובות מוצלים, חזית מסחרית נגישה כמו פעם, שלא צריך רכב כדי לקנות חלב, ופיתוח התחבורה הציבורית. מדובר כאן על הזכות של כל אחד להתפרנס בכבוד ועל הזכות לניידות ולחופש התנועה, ולא על החובה לממן רכב פרטי, שניים או יותר למשפחה".

     

    "הקצב של הביצוע צריך לגדול"

    אנג'ל מציעה גם פתרונות ביניים עד להשלמת רשת המערכת להסעת המונים. "אנחנו עושים כמה דברים: הרחבת מדרכות ויצירת סביבה נוחה ובעיקר מוצלת להליכה ולנסיעה באופניים. צריך גם ליצור שאטלים או קווים יעודיים למקומות עבודה ולבתי ספר".

     

    אבל אם אותם קווים עומדים בפקק כמו כולם, מה עשינו בזה?

    "אם נצליח להוסיף עוד אדם אחד לכל כלי רכב, זה כבר יהיה דומה יותר למצב שהיה כאן לפני שלוש-ארבע שנים מבחינת העומסים. בנוסף, אנחנו חייבים ללכת יותר ברגל והשכונות ערוכות לזה. בנוסף לכל אלו יכולים גם להיות אגרות גודש ואמצעים כלכליים אחרים. אחד האמצעים הניהוליים הוא יצירת רשויות תחבורה מטרופוליניות".

     

    בחוק ההסדרים דיברו על ירושלים ובאר שבע ודווקא במחוז שלך, שמאופיין בצפיפות ובשירות רעוע של תחבורה ציבורית - לא אושרה הקמת גוף כזה.

    "לצערי זה נכון. אני מקווה שמהר מאוד זה יקרה. רשות כזו תקבל את סמכויות התכנון והביצוע של התחבורה הציבורית, אנחנו נסייע או שנעביר את כל הסמכויות לשם, כי הערים לבדן לא יכולות לתכנן תחבורה ללא מחשבה מטרופולינית".

     

    את מכהנת בתפקידך מאז שנת 2000, השיח בכל הנוגע לתחבורה ציבורית התקדם, אבל האם גם הביצוע?

    "הקצב של הביצוע צריך לגדול. הקצב של אישור תוכניות לביצוע כתוכניות מגירה כבר גדל והוא יכול לגדול עוד ואין בעיה למוסדות התכנון לתכנן מהר מאוד. ככל שרכבת ישראל, נת"ע ושאר החברות יציגו תוכניות - נאשר מהר. אני חושבת שמשרד התחבורה הבין שצריך לעשות זאת אבל הקצב לא מספיק מהיר. אנשים שנמצאים בשוק העבודה והלימודים, מגדלים ילדים, יעברו תקופה לא פשוטה עכשיו בתקופת המעבר, ונצטרך את התחבורה המשלימה ואת ייעול השימוש ברכב הקיים".

     

    תושבי גוש דן הפגינו השבוע במסגרת "יום" הזעם" נגד הפקקים (צילום: מתן טורקיה) (צילום: מתן טורקיה)
    תושבי גוש דן הפגינו השבוע במסגרת "יום" הזעם" נגד הפקקים(צילום: מתן טורקיה)

     (צילום: מתן טורקיה) (צילום: מתן טורקיה)
    (צילום: מתן טורקיה)

     (צילום: מתן טורקיה) (צילום: מתן טורקיה)
    (צילום: מתן טורקיה)
     

    בהקשר הזה התייחסה אנג'ל גם למחאת יום הזעם ביוזמת הארגונים "15 דקות", "לובי 99" ו"מגמה ירוקה". "האזרחים והתושבים התעוררו והבינו שאנחנו לא נלחמים על זכות הרכב שלנו לנסוע ממקום למקום, אלא על זכותנו כבני אדם להגיע ממקום למקום. הרי מה זו נגישות? חירות התנועה, היכולת שלך להגיע לעבודה, לשפר את מצבך בעולם, לשנות את מעמדך ואת רווחתך. זו הזכות לעושר, והיא קודם כל ניידות - אנשים מדברים על זה ואני מקווה שהמחאה הזו תשא פרי".

     

    איך אפשר לגרום לאנשים לבחור בתחבורה ציבורית אם הם צריכים לנסוע 40 דקות באוטובוס מעגלי עד לתחנת הרכבת?

    "צריך לתכנן את כל הערים במטרופולין, גם אלו שרחוקות מהמרכז כמו יבנה, אום אל פאחם, כפר יונה ואחרות, כך שאנשים ייצאו מהבית ויגיעו לתחנת הרכבת או לאוטובוס שייקח אותם לאזור התעסוקה באופן הכי מהיר", אומרת אנג'ל. "מספיק ש-50 אחוז מהאנשים ייסעו כבר היום ברכב שיתופי, בהסעה או בתחבורה ציבורית כדי שהכבישים יהיו יותר פנויים בשביל השאר שאין להם מענה כזה, וכך נרגיש בהקלה".

     

    היום מתכננים ישובים כאלה שדומים לכפר יונה או מזרח נתניה?

    "אני לא מתכננת מחוז מרכז אבל אפשר לראות שקל להביא את תושבי נתניה לתחנות הרכבת בהיסעים יעילים. בתל אביב מתוכננים רובעים חדשים כמו שדה דב וחוף התכלת, שהם המשכו של רחוב אבן גבירול. הם ייבנו על ציר הקו הירוק והתושבים יוכלו בתוך דקות להיות בכביש החוף או באבן גבירול. גם בתל השומר יוקמו 25 אלף יחידות דיור. ראינו שהקו הסגול המתוכנן לא יספיק שם כי צורת השטח היא ריבוע ולא סביב ציר, כמו באבן גבירול. לכן, יחד עם משרד התחבורה הגענו למסקנה שצריך קו נוסף. הקו התכלת יעבור שם ויחד עם מענה הרכבות הקלות, ציפוף השכונות ורשת תחבורה ציבורית - יהיה קל יותר".

     

    להוריד תקני חנייה

    אנג'ל נותנת דוגמה נוספת: "ציר ז'בוטינסקי שמחבר בין תל אביב, רמת גן, בני ברק ופתח תקווה יהיה רחוב נעים להליכה, כך יהיו גם הרחובות יוספטל וניסנבאום בבת ים ואבן גבירול בתל אביב, רחובות מוצלים סביב תוואי הרכבת הקלה, מסחר, ומדרכות רחבות. הירידה של הרכב הפרטי בצירים שיש בהם רכבת קלה תשפר את ההתחזקות של הרחובות האלה ותהיה השוואת ערך מבחינת זמן: דין בת ים כדין פתח תקווה, כדין מרכז תל אביב".

     

    באזורים פרבריים זה יעבוד?

    "זה יעבוד אם אנחנו ניתן נתיבי תחבורה ציבורית יעילים לתחבורה המסילתית. צריך כמובן ליצור מרחב בחירה ולא רק אמצעי תח"צ אחד. צריכים לכבד את מי שרוצה להשתמש בתח"צ ולתת לו נגישות מרבית. בתוכנית תע"ש השרון תהיה תחנת רכבת כבדה, קו מטרו וקו רכבת קלה וברור שיהיו גם אוטובוסים. אנחנו לא רוצים שאנשים יהיו שבויים של התח"צ אלא שיהנו וירגישו שהמגורים בצפיפות עירונית נותנים להם יתרון על פני אחרים".

    תוכנית תל השומר מערב (הדמיה: משרד יסקי מור סיון אדריכלים) ()
    תוכנית תל השומר מערב (הדמיה: משרד יסקי מור סיון אדריכלים)

    אנג'ל גם תומכת בהורדת תקני החנייה. "ליד תחנות הרכבת וליד תוואי הקו האדום תקני החנייה כבר היום הם מקום חנייה אחד ל-125-200 מ"ר של תעסוקה, זה חמישית ועשירית מהתקנים שהונהגו קודם. אנחנו מפזרים גם מאות מקומות חניה לאופניים".

     

    גם תקני החנייה לדירות שונו. "הורדנו את תקני החנייה במקומות המרכזיים והערים הולכות איתנו ומקצות חנייה אחת לדירה, לכל היותר. הדרך להוזיל את מחירי הדיור היא בהסרת החניות. אם היום חנייה עולה 100-150 אלף שקל זה המון, זו התוספת שמופחתת בתוכנית "מחיר למשתכן". אם נקים דיור עם תקן של רבע חנייה לדירה - אבל חנייה שלא מוצמדת אליה, אלא הקמה של חניון ציבורי מתחת לפני הקרקע - נוזיל עלויות דיור ונשאיר את הרחובות לאנשים. ילד שהולך ברגל על מדרכה לבית הספר ובכל רגע יוצאת מכונית - הוא כאילו הולך בכביש".

     

    אופטימית למרות הכל

    לתוך פוליטיקת התכנון נכנס בשנים האחרונות שחקן מרכזי. שר האוצר משה כחלון העביר את מוסדות התכנון ממשרד הפנים אל משרדו והממשלה הנחיתה מעל המוסדות את הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור), לצורך קידום תוכניות ענק לבינוי. על ראש מטה הדיור הופקד אביגדור יצחקי, שיוחסה לו האמירה "שיקחו שק שינה וישנו במשרד, לא נחכה לכבישים".

     

    הותמ"ל מקדם לא מעט בנייה בשולי העיר. איך מצליחים להדביק את הפער ולספק לשם שירותי תחבורה?

    "במחוז תל אביב בוצעה תוכנית תל השומר כך שהיא מבוססת על הרכבת הקלה. האזור אולי רחוק ממרכז תל אביב אבל הוא לא בשולי העיר, הוא מוקף בקריית אונו, אור יהודה ותל אביב. כל רובע ושכונה ותמ"לית - מצווה לתכנן אותם כך שיקבלו תחבורה ציבורית".

     

    אז שם לא יצטרכו לישון עם שק שינה במשרד?

    "לא, אבל צריכים להקפיד על איכות תכנון וביצוע. אני חושבת שאם האזרחים שמודאגים מהפקקים יתבוננו על התוכניות של הוועדות, אז זה יקרה. אם בן אדם ישאל 'אני רוצה לדעת איפה בית ספר וגן הילדים ליד הדירה הזו?', אבל ישאל גם 'איפה תחנת האוטובוס והרכבת?' - אז זה יקרה".

     

    את נשמעת אופטימית.

    "אני אופטימית מכך שאנחנו רוצים מדינה טובה יותר, מבינים שעדיין בונים מדינה ואני אופטימית שאפשר גם לחנך מבוגרים ולהחדיר לילדינו ערכים אחרים. פעם למדו לא לקטוף פרחי בר והיום אנחנו צריכים ללמד ילדים ללכת ברגל, לנסוע באופניים ובתחבורה ציבורית, להיות תושבי ערים".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מתן טורקיה
    מתכננת מחוז ת"א, נעמי אנג'ל
    צילום: מתן טורקיה
    מומלצים