שתף קטע נבחר

שותה בירה על גג העולם

סער המשיך במסעו והגיע למקסיקו סיטי שם זכה לאירוח מפנק במיוחד אצל משפחה יהודית. כל יום כיף מקודמו, אבל לאן ממשיכים מכאן? משוחרר באמריקה, פרק 7

משקיף על העיר מהבר במגדל לטינו אמריקה (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
משקיף על העיר מהבר במגדל לטינו אמריקה(צילום: סער יעקובוביץ)
 

סן קריסטובל דה לאס קאסאס היא עיר קטנה ומקסימה ולא פלא שנשארתי שם כפול זמן ממה שתכננתי, אבל אחרי כמעט שבועיים התחלתי לחשוב על היעד הבא שלי – מקסיקו סיטי. יצרתי קשר עם חורחה, חבר טוב שלי ממחנה הקיץ שבו הדרכתי, שגר עם משפחתו במקסיקו סיטי. אמרתי לו ולאחיו סרחיו (שמדריך גם הוא במחנה) שאני מגיע למקסיקו סיטי ובלי לחשוב פעמיים הם הזמינו אותי להתארח בביתם.


לפרקים הקודמים - הקליקו

 

כשנחתתי חיכה לי מחוץ לשדה התעופה אב המשפחה ולקח אותי עד לביתם, שם פגשתי את חורחה וסרחיו. התפנקתי בחדר לבד, רק בשבילי, עם מקלחת ושירותים צמודים. על המיטה נחו מגבת וסבון – ממש יחס VIP, וכל זה אחרי שהתרגלתי לישון עם עוד אנשים בחדר בכל מיני הוסטלים.

 

האירוח של המשפחה המקסיקנית היה מושלם. בערב יצאנו לאכול סושי במסעדה האהובה עליהם. למחרת ביקשתי מחורחה שייקח אותי לאכול את האוכל המקסיקני שהוא הכי אוהב, וכמו מקסיקני טוב הוא לקח אותי לדוכן באמצע הרחוב שבו מכינים במקום טורטיות, טאקוס וקאסאדיות. הכל נעשה במקום - מערבבים את קמח התירס עם המים, לשים, מרדדים את הבצק עד שהוא דק דק, מעבירים למחבת חמה, קצת גבינה מעל וממלאים בתוספות לפי בחירה - מעדן.

מקסיקו סיטי (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
מקסיקו סיטי(צילום: שאטרסטוק)

סלפי עם המשפחה המקסיקנית שלי (צילום: סער יעקובוביץ)
סלפי עם המשפחה המקסיקנית שלי(צילום: סער יעקובוביץ)

אוכל רחוב במקסיקו סיטי (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
אוכל רחוב במקסיקו סיטי(צילום: סער יעקובוביץ)

ביום שישי הלכנו לבית הכנסת. בהתחלה לא נתנו לי להיכנס גם לאחר בדיקה ביטחונית מקיפה, אך לאחר מכן נתנו לי למלא טופס, סוג של מבחן עם כמה שאלות על המסורת היהודית. לאחר שעניתי נכון על השאלות (שכללו התקלות כמו "מה אוכלים ביום כיפור?") איפשרו לי להיכנס. בבית הכנסת, החוויה הייתה שונה מאשר בבית כנסת בישראל. כולם שרו יחד בעברית, אבל עם מבטא ספרדי. הברכות היו אותן ברכות. מצד אחד זה הרגיש קרוב, אבל מצד שני כל כך רחוק מהבית.

 

לאחר סיום התפילה בבית הכנסת הלכנו לחנוכת בית וארוחת שישי מקסיקנית אצל אחד מחברי המשפחה הרחוקים. לפני האוכל הגישו טקילה מסוג 1800 רפוסאדו, טקילה שנחשבת ליוקרתית. אכלנו שוקולד והורדנו כמה שוטים. מסוחרר הגעתי אל שלב האוכל – טאקוסים, בשר על האש, עוף, גוואקאמולי, ממרח שעועית, שמנת חמוצה ומה לא, והכל בהכנה ביתית.

 

למחרת יצאתי לטייל בעיר עצמה. מקסיקו סיטי ידועה במוזיאונים הרבים שבה - כשהמפורסם מכולם הוא המוזיאון לאנתרופולוגיה. אחרי הביקור במוזיאון הלכתי לכיכר העצמאות, קניתי גלידה והסתובבתי להנאתי ברחובות העיר. להפתעתי, לא השתעממתי לבד. בימים כאלה אתה לומד להכיר את עצמך לעומק.

הרגעים הפשוטים והשמחים בחיים (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
הרגעים הפשוטים והשמחים בחיים(צילום: סער יעקובוביץ)
 

המוזיאון לאנתרופולוגיה במקסיקו סיטי (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
המוזיאון לאנתרופולוגיה במקסיקו סיטי(צילום: שאטרסטוק)

 (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
(צילום: שאטרסטוק)
  

שמעתי על מגדל לטינו אמריקה (Torre Latino Americana), בניין גבוה בעיר שבקומה העליונה שלו יש בר שמשקיף על כל מקסיקו סיטי. הלכתי לשם, הזמנתי בירה קורונה, צפיתי בנוף המדהים והתקשרתי הביתה לשיחת טלפון עם המשפחה.

מגדל ה-Torre Latino Americana (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
מגדל ה-Torre Latino Americana(צילום: שאטרסטוק)

פסל צבעוני במקסיקו סיטי (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
פסל צבעוני במקסיקו סיטי(צילום: סער יעקובוביץ)

כבר סוף אוקטובר, עונת הקיץ בארגנטינה ובצ'ילה מתקרבת. תוך כדי השבועות האחרונים התחלתי לעשות בירורים לגבי השייט לאנטרקטיקה והבנתי שצריך להגיע לשם בקיץ. עוד בערך חודש מעכשיו, באזור דצמבר, זה זמן טוב להגיע לדרום ארגנטינה - מה אעשה בחודש הקרוב?

 

התלבטתי אם להישאר במקסיקו ולעבור לאזור החוף המערבי, יש שם חוף שנקרא "החוף הנסתר" ליד העיירה גוודלחארה. החוף נוצר בעקבות טעות אימונים של הצבא המקסיקני שהטיל פצצה על מערה כלשהי ליד הים, וכך נוצר החוף. כדי להגיע אליו צריך לצלול במשך כמה שניות מתחת לסלע בזמן השפל. לפי השמועות החוף נסגר לצורך ניקיון ומחקר ויש גם הגבלה על מספר המבקרים שיכולים להיכנס אליו בכל יום.

החוף הנסתר במקסיקו (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
החוף הנסתר במקסיקו(צילום: שאטרסטוק)
 

נהר חמשת הצבעים בקולומביה (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
נהר חמשת הצבעים בקולומביה(צילום: שאטרסטוק)
  

מצד שני, שמעתי גם על נהר חמשת הצבעים שבקולומביה הידוע בשם "נהר גן עדן", "נהר הקשתות", או בשמו האמיתי קאניו כריסטאלס (Caño Cristales). הבנתי שזו ממש סוף העונה להגיע לשם, כי מה שהופך את הנהר לכל כך יפה הוא סוג של אצה שצומחת בחמישה צבעים שונים בתוך המים בתוקפה מסוימת בשנה. מאוד מסובך להגיע לשם לבד, אבל מבדיקות באינטרנט עם חברות טיולים שונות בקולומביה הצלחתי להבין שיש סיכוי שאוכל להגיע לנהר. במשך יום שלם ביררתי לגבי שני המקומות עד שהחלטתי על היעד הבא.

 

המשך בשבוע הבא

 

סער יעקובוביץ, יועץ ומדריך טיולים לדרום, מרכז, צפון אמריקה ואנטרקטיקה. למידע נוסף כנסו לעמוד הפייסבוק .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סער יעקובוביץ
משוחרר באמריקה מקסיקו
צילום: סער יעקובוביץ
מומלצים