סערת החוק הפולני: ניצולי השואה חלוקים בדעותיהם

החוק הפולני שאושר שלשום (ו'), שלפיו אמירות שיש בהן הטלת אחריות על פולין לפשעים נגד האנושות שביצעה גרמניה הנאצית יוגדרו כפשע, והעונש עליו יהיה עד שלוש שנות מאסר, מעורר מחלוקת בקרב ניצולי השואה. חלק מהם אומרים כי ניתן להבין את ממשלת פולין, שמבקשת להבחין בצורה חד-משמעית בין התנהגות האזרחים הפולנים לבין זו של הנאצים. אחרים מדגישים כי רוב הפולנים "העלימו עין" מהזוועות שעברו שכניהם היהודים, ורבים מהם אף שיתפו פעולה עם הנאצים.

"בתקופת המלחמה פולין הייתה מדינה כבושה, הייתה ממשלה גולה בלונדון, והיא בוודאי לא עודדה רצח של יהודים או שיתוף פעולה עם הנאצים", אומרת ניצולת השואה לילי הבר, יושבת ראש פורום יוצאי פולין וחברת נשיאות הוועד הבינלאומי של אושוויץ. "אבל יש אשמה של הפולנים עצמם כפרטים. ולא מדובר באחד או שניים, אלא באחוז גדול מהאוכלוסייה. זה דבר שהפולנים היו אמורים להתמודד איתו כל כך הרבה זמן אחרי המלחמה, ולא רק לפאר, לרומם ולשבח את 6,500 חסידי אומות העולם. מה עם עשרות המיליונים שעמדו בצד או סייעו לרצח בצורה אקטיבית? הם פעלו לטובת התוצאה שהגרמנים רצו להגיע אליה – השמדת העם היהודי. הם סייעו לפתרון הסופי, אי אפשר להתכחש לזה".

הבר מוסיפה כי לא רק שהפולנים שיתפו פעולה עם הנאצים, חלקם אף יזמו פעולות רצח של יהודים בעצמם. "כשהם כל כך מאדירים את הצלת היהודים, הם שכחו למשל שפוגרום קיילצה היה שנה אחרי המלחמה. לפני כמה חודשים שרת התרבות הפולנית אמרה שאת זה עשו חוליגנים. מי הם אותם חוליגנים? יצורים מהחלל החיצון? אלה אזרחי פולין. ואלה אזרחי פולין מסוג אחד, הקתולים, שטבחו באזרחי פולין. וכשהם מדברים על פולנים שנרצחו בגלל שהם סייעו להסתיר יהודים - במרבית המקרים הגסטפו ידע להגיע לשם בגלל הלשנה של פולנים".

היא הציעה: "טול קורה מבין עיניך. טוב היה אם היו לומדים מגרמניה, שלקחה אחריות. 73 שנה אחרי המלחמה, היינו בטוחים שכבר לא צריך להתעסק במה היה בשואה אלא במה שלמדנו ממנה, אך מסתבר שזה לא נכון. מסתבר שאת השלטונות הפולניים עדיין צריך ללמד היסטוריה".

לילי הבר. "טול קורה מבין עיניך"

סגן שגריר פולין בדרכו למשרד החוץ, היום(צילום: יואב דודקביץ')

יהודה מימון, ניצול שואה מפולין, הוסיף: "החוק הזה לא במקום לדעתי. אני לא מאשים את האומה הפולנית, לא כל הפולנים אשמים, אבל אם ממשלת פולין באמת רוצה לנקות את עצמה, היא צריכה להוציא חוק נגד כל אלה ששיתפו פעולה עם הגרמנים. היו פולנים שהרגו יהודים, 'בהזדמנות חגיגית זו' כשהגרמנים הרגו".

"אל תפילו על הדור הרביעי את פשעי אבותיו"

שרגא מילשטיין, ניצול שואה מפולין, היה בן שש כשפרצה מלחמת העולם השנייה. הוא הועבר עם משפחתו לגטו בעירו פיוטרקוב טריבונלסקי ולאחר כמה שנים למחנות הריכוז בוכנוואלד וברגן בלזן. היום הוא מכהן כיו"ר ארגון שארית הפליטה ברגן בלזן בישראל. "אני לא מבין את ההתרגשות ואת ההתעקשות שלנו להתערב בנושאים האלה", אומר מילשטיין.

שרגא מילשטיין. יו"ר ארגון שארית הפליטה ברגן בלזן בישראל

"מה זה משנה מה שהפולנים מחוקקים. גם הם היו תחת כיבוש ומפריע להם שלא עושים הבחנה בינם לבין הנאצים הגרמנים שהיו שם. אנחנו 73 שנה אחרי תום המלחמה ושחרור המחנות, מערכת היחסים שלנו כיהודים וכמדינת ישראל עם פולין תקינה היום כפי שהיא תקינה עם גרמניה. זה אומר משהו. אנחנו כמדינה צריכים להתייחס לפולנים של היום כפי שאנחנו מתייחסים לגרמנים של היום, לא להפיל על הדור השלישי או הרביעי את פשעי אבות אבותיהם".

יו"ר הכנסת לשעבר, שבח וייס, שכיהן כשגריר ישראל בפולין ולאחר מכן כיו"ר מועצת "יד ושם", טוען כי העברת החוק היא שגיאה של הפולנים, וכי הם חוטאים בראש ובראשונה לעצמם. "הם מעלים מחדש את הפצע של השואה, שביצעו אותה הגרמנים יחד עם משתפי פעולה ושהפכו את כל אירופה לאגם של דם יהודי קפוא", אומר וייס. "זה לא ייגמר לעולם. הייתה כבר הרגשה כזאת, מול הדור הצעיר, מול הניסיון ליצור מערכות חינוכיות שיבטיחו יותר הומניזם, יותר אנושיות, שיבטיחו הגשמה של הרעיון של 'לעולם לא עוד' - ועכשיו הכול עולה מחדש".

משרד החוץ מסר כי זימן את סגן השגריר הפולני לשיחת הבהרה עם סמנכ"ל אגף אירופה וראש חטיבת תפוצות. ישראל הביעה בפניו את התנגדותה לנוסח החוק, וכן את העובדה שהתזמון שבו הועלה, ערב יום השואה הבינלאומי, היה מפתיע ואומלל במיוחד. "החקיקה לא תסייע להמשך חשיפתה של האמת ההיסטורית ועלולה לפגוע בחופש המחקר, כמו גם למנוע דיון במסר ההיסטורי ובמורשת מלחמת העולם השנייה", אמרו במשרד החוץ. השנייה. "אנו מצפים כי ממשלת פולין תשנה את נוסח החוק לפני אימוצו הסופי ותנהל דיאלוג עם ישראל בנושא".

הרב מרדכי שודריך, רבה של פולין וחבר ועידת רבני אירופה, אמר כי מדובר בחוק "רע ואומלל", וכי מדובר בתוצאה של עצימת עיניים והתכחשות לגילויי אנטישמיות במדינה במשך שנים. הרב שודריך הוסיף כי אישור החוק ביום שישי מהווה את הצעד הראשון בדרך לאישורו הסופי, ובכוונתו לקיים הידברות בעניין עם הנשיא ויו"ר הפרלמנט.