שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ספרים חיצוניים: שואה מעיניים לא יהודיות
    מרגריט דיראס משמיעה טראומות של קורבנות מהצד האחר של המתרס, ויו נסבו מותח את שאלת שיתוף הפעולה הנורווגי עם הנאצים. יום השואה הבינלאומי מספק הזדמנות לבחון את משמעותו של הזיכרון דרך ספרים שלא מעמידים במרכזם יהודים. רשימת קריאה קצת אחרת

    לפני כמה חודשים יצא בעברית החלק השלישי בסדרה המוערכת של הסופר הנורווגי קרל אובה קנאוסגורד, "ילדות". קנאוסגורד, שבמשך שנים הופיע בתוכניות אירוח נורווגיות בתור דוגמה ליוצר שסובל ממחסום כתיבה מתמשך, הוציא לפתע בשצף מעורר השתאות 3,500 עמודים, בתקופה הקצרה שבין 2011-2009. אולם זו לא הכותרת היחידה שיצירה זו משכה אליה. הסופר עורר פרובוקציה קלה כשבחר לקרוא לסדרה "המאבק שלי" - צמד מילים שמאז שהופיע על כריכת הכתבים עליהם שקד אדולף היטלר בזמן מאסרו ב-1924, כמעט נעלם מהשפה.

     

    יום השואה הבינלאומי מעלה כמו בכל שנה תהיות על אופן זיכרונם של אותם ימים חשוכים בהיסטוריה האנושית וקשרו לתקופתנו - עד כמה אנו רחוקים מאקלים חברתי בו ספר כמו "מיין קאמפף" יכול היה להתקבל ולצבור פופלריות. אולם בזמן של שאלות לא פשוטות שעולות מול כוונת המדינה לגרש משטחיה פליטים למדינות שבהן נשקפת סכנה לחייהם, וכאשר שר הביטחון מאמין שבאפשרותו להורות לתחנת רדיו להחרים אומן שמשמיע דברים שלדעתו אין להשמיע (לפני שזה הספיק להתנצל עליהם), מעניין שוב לתהות על האופן בו אנחנו בוחרים לגשת לזיכרון השואה. כמה ספרים שבוחנים את התקופה מהזווית הלא-יהודית והפחות מקובלת, מציעים דיון מורכב ומעניין בזיכרון ובאחריות קולקטיבית. 

     

    אם נחזור לקנאוסגורד לרגע, ספרו הוא רק האחרון ברשימת יצירות משובחות שמקורותיהן בנורווגיה. בין הסופרים המוערכים שהגיעו לפניו ממדינת הפיורדים, הסופר יו נסבו, שספרו הראשון שתורגם לעברית ב-2010 הוא השלישי בסדרת הבלש הארי הולה פרי עטו. "אדום החזה" (2010, בבל) הוא ככל הנראה הספר הפופולרי ביותר בסדרתו של נסבו, שזכה בכמה פרסים ולהצהרות כמו זו של רשות השידור הנורווגית שכינתה אותו ב-2004, "המותחן הנורווגי הטוב ביותר בכל הזמנים".

     

    "אדום החזה"- חוזר להיסטוריה האפלה של נורווגיה  ()
    "אדום החזה"- חוזר להיסטוריה האפלה של נורווגיה

    הבלש הארי הולה, שוטר אלכוהוליסט ובודד מאוסלו, מתמודד עם פשעים בנורווגיה של היום, כשמדי פעם, כפי שקורה ב"אדום החזה", הוא חוזר אל סיפורים אפלים מההיסטוריה של המדינה. הפעם נחקר עברה של נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה דרך שורה של מעשי רצח ללא הסבר, שמאחורי אחד מהם עומד בריון ניאו-נאצי שלא הועמד לדין בגלל טעות טכנית. ממצאי החקירה של הולה מובילים אותו לפרשיית בגידה ונקמה סביב חבורת צעירים נורווגיים שהתנדבו לסייע לגרמנים בקרב על לנינגרד במלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן נמשך בחיסולי החשבונות, הטיהורים המצפוניים וניסיונה של נורווגיה להלבין את מעשיה בשנים שלאחר המלחמה.

     

    העיסוק בשיתוף הפעולה עם הנאצים בשנות המלחמה הוא נושא מהותי גם אצל הסופרת והבמאית הצרפתייה מרגריט דיראס. "הירושימה אהובתי" הוא כנראה אחד מכתביה המוכרים הנוגעים בנושא זה. התסריט יצא כספר (1988, מעריב) אולם מוכר בעיקר בצורתו המקורית, בסרט מ-1959 שדיראס יצרה יחד עם הבמאי הצרפתי אלן רנה. הסרט עוסק בטראומות הלא-הגמוניות שכללה המלחמה, אלה שלא הוכרו במערב בשל שייכותן לצדו של האויב.

     

    "הירושימה אהובתי"

    "הירושימה אהובתי"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "הירושימה אהובתי" מגולל את מפגשם של שני אנשים ביפן 14 שנים לאחר המלחמה. הרומן שמתפתח ביניהם מאפשר לשניים להשמיע את סיפוריהם הלא מדוברים מאותה תקופה. בעברו של הגבר מהדהדת הטלת הפצצה על הירושימה, שמנקודת ראותה של ארה"ב מוכרת כצעד "חיובי", שהביא לסופה של המלחמה. באשר לאישה, היא קיימה מערכת יחסים עם חייל נאצי בזמן המלחמה ונענשה על כך בטקס פומבי משפיל שלאחריו ננעלה במרתף ביתה.

     

    ביצירה אחרת של דיראס, "הכאב" (1987, מעריב), היא שבה לבחון נושא זה דרך סיפור אוטוביוגרפי אודות נישואיה לסופר רובר אנטלם, שנתפס על ידי השלטונות ונשלח לבוכנוואלד בשל פעילותו בתנועת ההתנגדות למשטר הנאצי. בזמן שגיבורת הספר מחכה לשובו של אהובה, היא בוחרת להצטרף לפעולות חתרניות כנגד המשטר, ונאמנותה לו ולמולדתה מהדהדת לאורכו של הספר.

     

    כמו דיראס, לסופר הפולני תדיאוש בורובסקי הייתה בת זוג שנשלחה למחנה ריכוז. ארוסתו מריה פעלה במחתרת ההתנגדות הפולנית ונתפסה על ידי הנאצים. בחיפושו אחריה, בורובסקי נעצר והובא לאושוויץ. הוא הגיע לשם זמן קצר לאחר שהוחלט להפסיק את ההמתה בגזים למי שאינם יהודים, ועבד במחנה עד שהועבר לדכאו. פוזיציה זו אפשרה לבורובסקי להיחשף לזוועות האיומות של המחנות מהצד. בסיום המלחמה הוא מצא פורקן מסוים ביצירתו, שבהחלט זכתה להכרה עוד בימיו, אולם בסופו של דבר, נדמה שהמראות שאליהם נחשף היו יותר מדי עבורו והוא התאבד באמצעות גז בדירתו בוורשה.

     

    התאבד בגיל 28 בורובסקי ()
    התאבד בגיל 28 בורובסקי
     

    בורובסקי לא הותיר אחריו יצירות רבות. בשש השנים שעברו מהמלחמה עד שהחליט לשים קץ לחייו בגיל 28, הוא הוציא שני קבצי סיפורים קצרים וכמה ספרי שירה. מתוך אלה תורגמו לעברית שלושה סיפורים מוכרים שלו שכונסו בספר "פרידה ממריה" (1996, עם עובד). את מרבית הסיפורים הקצרים מלווה דמות קבועה בשם תאדק, שמפרטת התרחשויות כמעט אוטוביוגרפיות משנות המלחמה כפי שעברו על בורובסקי.

     

    את אחד הסיפורים בקובץ, "גבירותי ורבותי, אל תאי הגזים בבקשה", כתב בורובסקי כשנה בלבד לאחר סוף המלחמה. הוא מתאר בצורה אלימה ומזעזעת את מציאות אושוויץ מנקודת מבטו של עוזר קאפו שנחשף לזוועות, שותף להן וברוב הזמן דואג בעיקר לעצמו. יחד עם הסיפור הזה מופיעים בקובץ בעברית הסיפורים "עולם האבן" ו"פרידה ממריה".

     

    "המאהב החשאי" (ידיעות אחרונות, 2015) של הסופרת הצ'יליאנית-אמריקנית איזבל איינדה מצליח להרחיק מפרספקטיבת השואה-יהודית-אירופית אל תחומי ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. ב-1939 אלמה בת השבע נשלחת מפולין הכבושה לאחוזתם של דודיה בסן פרנסיסקו. חברות עמוקה נרקמת שם בינה ובין איצ'ימיי, בנו של גנן האחוזה היפני. ב-1942, לאחר המתקפה על פרל הארבור, כל היפנים האמריקנים נחשדים בשיתוף פעולה עם האויב ומובלים למחנה ריכוז בלב ארצות הברית. שני החברים הצעירים נעקרים זה מזו כשאף אחד לא יודע על קשרם העמוק.

     

     

    אל העלילה הזו מתחבר סיפורה של אירינה בזילי בת השתים-עשרה שב-1999 נשלחת על ידי סבה וסבתה מכפרם הקטן שבמולדובה אל אימה, אותה לא ראתה שנים רבות, בארצות הברית. דרך העלילות המקבילות שמנותקות אחת מהשנייה בזמן ובמרחב, יצירתה של איינדה מעלה שאלות הנוגעות להגירה, זהות, נטישה וחרטה.

     

    אחד הספרים היותר מוכרים שבוחנים את השואה מן הפרספקטיבה של הצד האחר הוא "נער קריאה" (1998, כנרת-זמורה-ביתן), של הסופר הגרמני ברנהרד שלינק. עלילת הספר שעובד לסרט מעוטר פרסים ב-2008, מתחילה מרומן בין הנער מיכאל לאישה צעירה בשם האנה בימי המלחמה. הוא נוהג להקריא לה ספרים, עד שיום אחד היא נעלמת במפתיע. כשגדל והופך לסטודנט למשפטים מיכאל מגלה בדיעבד כי היעלמותה של האנה בשנות המלחמה הייתה קשורה להצטרפותה לשורות האס-אס ולעבודתה כשומרת באושוויץ. במהלך משפטה על פשעי עברה, מיכאל נחשף לאופן שבו טיפלה ודאגה לאסירות מסוימות וביקשה מהן שיקריאו לה ספרים (בדומה למערכת היחסים בין השניים), ומאוחר יותר נטשה את חלקן למותן.

     

     

    מתוך "נער קריאה" ()
    מתוך "נער קריאה"

    בעוד מיכאל מבין כי האנה לא יודעת לקרוא, נגזר עליה מאסר עולם לאחר שהיא לוקחת אחריות גם על פשעים שביצעו חברותיה השומרות במהלך שנות המלחמה. בתקופת מאסרה מיכאל ממשיך להעמיד במרכז הקשר ביניהם ספרים - אותם האנה תצליח לקרוא בסופו של דבר - תוך כדי חקר שאלות על אחריות וניסיון להבין את ממדי מפעל ההשמדה שהאנה לקחה בו חלק.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "ספרים חיצוניים: שואה מעיניים לא יהודיות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים