שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    "חוקרים פרטיים": ברקים ורעמים בבית המשפט
    איך אדם מבוגר, שהגיע לבית המשפט ללא עורך דין בתביעה נגד חברת ביטוח, גרם לי ללמוד על טקטיקת שכנוע פסיכולוגית, שנקראת "גניבת הרעם"

     

     

    מיד כשסיימתי את לימודי המשפטים, התחלתי לעבוד במשרד עורכי דין. קבלתי תיק שבו ייצגתי חברת ביטוח גדולה לגבי כיסוי ביטוחי למעורב בתאונת דרכים. התובע היה אדם מבוגר שהגיע לבית המשפט לבד וללא ייצוג של עורך דין. הוא התחיל את טיעוניו בהתנצלות, פירט ביוזמתו את ההתנהגויות הבעייתיות שלו (למשל שהוא לא ישן כמה לילות לפני התאונה), ורק בהמשך טען שבכל זאת מגיע לו פיצוי על הנזק לרכבו ועל הפסד ימי העבודה. חשבתי לעצמי שאין סיכוי שהוא יזכה, אבל אותו תובע דווקא זכה במשפט וחברת הביטוח שייצגתי נאלצה לשלם לו פיצויים.

     

    עוד ב"חוקרים פרטיים" בערוץ הלימודים:

    חיידקים ומחלות צמחים והשפעתם על מזון ותרבות

    "חוקרים פרטיים": הפאג'ים שמחסלים את החיידקים

    באבלס: בועות והמחקר שלי על מחלת הסרטן

    "חוקרים פרטיים": כיצד תאי סרטן מתפשטים בגוף?

    למה אני חוקרת גישות חדשות בבריאות הנפש?

    "חוקרים פרטיים": החלופה המדעית לתרומת איברים

    החוקר שבודק: האם העיתונות מתה?

    לחקור את יפן: מסע לארץ השמש העולה

    פריזבי עם אלקטרונים והקשר לסמארטפונים שלנו

    מידה כנגד מידע: למה אני שוקלת חלבונים?

    למה בחרתי לטפל בעזרת יצירות ספרותיות?

    "חוקרים פרטיים": חלבונים מקולקלים ותולעים זקנות

     

    איך זה קרה? התובע, כנראה שלא בידיעתו, השתמש בטקטיקת שכנוע פסיכולוגית שנקראת "גניבת הרעם": המשכנע מציג בעצמו את הכשלים והטעויות שלו, לפני שהצד השני מספיק לעשות זאת ובכך בעצם "גונב" לצד השני את ה"רעם", את הטיעונים המרכזיים שאמורים לשמש נגדו. בתיק הזה הבנתי שכעורכת דין חשוב מאוד להכיר את החוקים, הפסיקה, הנורמות וסדרי הדין, אבל חשוב לא פחות להבין גם את הפסיכולוגיה האנושית, שהיא חלק בלתי נפרד מההליך המשפטי. לכן, החלטתי להמשיך את לימודיי האקדמיים לדוקטורט בפסיכולוגיה. כך התאפשר לי לחקור את החיבור בין עולם המשפט לעולם הפסיכולוגיה ולהתמקד בנושא השכנוע - טקטיקות של שכנוע ותהליכים פסיכולוגים המעורבים בתהליך השכנוע.

    ד"ר דנה וימן-זקס ()
    ד"ר דנה וימן-זקס

     

    כשחקרתי את טקטיקת "גניבת הרעם", מצאתי שהיא משפיעה על רגשות השופט וכתוצאה מכך גם על הכרעתו בתיק. לטקטיקה ההפוכה קראתי "גניבת הברק", באמצעותה יכול צד במשפט להפחית מהחיוביות של מידע שנמצא בידיו של הצד השני. כך, אם אדם יודע שהצד השני מחזיק במידע שיכול להועיל לו במשפט הוא יכול "לגנוב" אותו ולהציג אותו קודם ובכך להפחית מהחיוביות של המידע.

     

    למשל, אם במקרה של התיק שייצגתי הייתי יודעת שהתובע, הצד השני, מתנדב ותיק בעמותת "אור ירוק" והמידע הזה יכול לעזור לו לנצח, יכולתי להתייחס לכך קודם ולהפחית מהתרומה שלו לניצחון במשפט. במחקר אחר מצאנו כי קיימת השפעה פסיכולוגית של המשתנה "אמונה בשינוי" על השופט בתהליך קבלת החלטות. אמונה בשינוי היא מידת האמונה של אדם לגבי העובדה שאנשים משתנים ומתפתחים במהלך החיים. מצאנו כי אמונה זו משפיעה מאוד על החלטות שיפוטיות של מקבלי ההחלטות כמו גם הרגשות שמתעוררים אצלם כלפי הנאשם.

     

    זאת אומרת שכששופט (ולא רק שופט מקצועי - כל אדם שמקבל החלטות) מאמין שאנשים יכולים להשתנות במהלך החיים הענישה שלו תהיה חמורה פחות וזאת מכיוון שיתעוררו אצלו פחות רגשות שליליים כלפי האדם (כעס, שנאה) ויותר רגשות חיוביים (אמפתיה, הזדהות).

    ההשפעות האלו רלוונטיות כמובן גם לקבלת החלטות מחוץ לכתלי בית המשפט. למשל כשאנחנו נדרשים לשפוט התנהגות של אדם אחר שסרח וצריכים להחליט איך להתייחס להתנהגות זאת. הבנת התהליכים וההשפעות הפסיכולוגיות על קבלת החלטות יכולה לסייע לאנשים להבין את הרציונל להחלטות שקיבלו ומה הניע אותם לקבל החלטות אלו ומאידך, ההבנה של ההשפעות האלה יכולה לסייע לנו לשכנע אחרים טוב יותר באמצעות שימוש בטקטיקות שכנועיות פשוטות ליישום כמו גניבת הרעם, גניבת הברק והאמונה בשינוי.

     

    ד"ר דנה וימן-זקס היא עורכת דין ופסיכולוגית, חוקרת ומרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל בחוגים לתקשורת ולמנהל מערכות בריאות

     

    חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו יסבירו חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית" http://www.young.academy.ac.il/

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""חוקרים פרטיים": ברקים ורעמים בבית המשפט"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים