שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ואז הגענו אל "הבית שבאוויר"
    סער המשיך במסעו בקולומביה אל העיר מדיין שמוכרת מ"קרטל מדיין" של פבלו אסקובר מהסדרה "נרקוס". לאחר סיור בעקבות מורשתו של ברון הסמים הוא המשיך אל הוסטל שנבנה על צלע הר. משוחרר באמריקה, פרק 9

     

    "הבית שבאוויר", קולומביה

    "הבית שבאוויר", קולומביה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אחרי הטבע, הנהרות, הכפרים הנידחים והניתוק מהציוויליזציה רציתי להגיע לעיר גדולה ולשמוע קצת מוזיקת רגאטון, לבלות במסיבות ולאכול נורמלי. אז נסעתי למדיין, העיר המפותחת ביותר בקולומביה שמציעה מסיבות, חיי לילה סוערים, רכבת תחתית ומורשת של קרטלי הסמים הגדולים בעולם, המוכר בהם הוא "קרטל מדיין" שניהל פבלו אסקובר שזכה לאחרונה לעדנה מחודשת בסדרת הלהיט "נרקוס".


    לפרקים הקודמים - הקליקו

     

    קרטל הסמים של אסקובר הכתים את העיר. בהוסטל שבו שהיתי סיפר לי אחד העובדים הקולומביאנים שדוד שלו על מטוס הנוסעים שפאבלו אסקובר הורה לפוצץ ב-1989 כדי לנסות ולחסל מועמד לנשיאות קולומביה שבסוף התברר שכלל לא היה על המטוס.

    מדיין, קולומביה (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
    מדיין, קולומביה(צילום: שאטרסטוק)
      

    כשהקולומביאנים מדברים על אסקובר הם בדרך כלל  לא מזכירים את שמו. כמו "לורד וולדמורט" בספרי הארי פוטר. החלטתי להעמיק בנושא והלכתי לסיור מודרך בעקבות פאבלו אסקובר. בסיור עצמו ביקרנו בבתים שהיו ברשותו, שמענו סיפורים עליו ועל משפחתו, על ניסיונותיו להצטייר כגיבור בפני העניים במקביל לרדיפת הבצע שלו. ביקרנו, בין היתר, במקום שבו נורה למוות ובקבר שלו. 

    תמונות של גופת אסקובר שהוצגו במהלך הסיור (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    תמונות של גופת אסקובר שהוצגו במהלך הסיור(צילום: סער יעקובוביץ)
    המצבה של אסקובר ובני משפחתו (צילום: Daniel Di Palm מתוך ויקיפדיה) (צילום: Daniel Di Palm מתוך ויקיפדיה)
    המצבה של אסקובר ובני משפחתו(צילום: Daniel Di Palm מתוך ויקיפדיה)
     

    אך מדיין היא לא רק אסקובר. יצאתי גם ל-FREE WALKING TOUR, סיור אורבני מעולה שמתבסס על טיפים בלבד. במהלך הסיור שמעתי הסברים על העיר, ביקרתי במקומות מעניינים, כמו למשל כיכר האורות שבה עמודי האור הגובהים מסמלים תקווה. הסיור היה אינפורמטיבי מאוד ובסופו הרגשתי שלמדתי הרבה על התרבות וההיסטוריה של המקום.

    עמודי האור (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    עמודי האור(צילום: סער יעקובוביץ)
     

    כל ערב חגגתי במסיבה במועדון אחר עם מוזיקת סלסה ורגאטון מכל עבר, ביליתי בפאבים מגניבים, אכלתי במסעדות טובות ופגשתי אנשים חמים. באחד מהימים גל, חבר טוב שלי מקורס קצינים, התקשר אליי מפרו ואמר שהוא מגיע לקולומביה. קבענו להיפגש, ובינתיים החלטתי גם שאני רוצה להגיע למקום בשם "הבית שבאוויר" שזוג ישראלים סיפר לי עליו. 

     

    "הבית שבאוויר" נמצא במרחק של שלוש שעות נסיעה ממדיין. מדובר בהוסטל שבנוי על צלע הר מול נוף עוצר נשימה של מטעי קפה ובננות. כדי להגיע לשם עלינו על אוטובוס מטרמינל צפון של מדיין. כשירדנו בתחנה פגשנו גברת נחמדה שעמדה באמצע כביש לא סלול ולקחה אותנו לבית שלה, שם הגישה לנו ארוחת צהריים עם מיץ פטל מפטל אמיתי שגדל אצלה בחצר.

    בדרך אל "הבית שבאוויר" (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    בדרך אל "הבית שבאוויר"(צילום: סער יעקובוביץ)

    משם הלכנו חצי שעה עד שהגענו לאומגה שהעבירה אותנו, עם המוצ'ילות שלנו, מצלע הר אחד לשני ישר אל תוך ההוסטל. זאת הייתה חווייה מטורפת ואני ממליץ לעשות אותה עם מצלמת אקסטרים כדי שתישאר לכם מזכרת.

    כבל האומגה שמוביל אל "הבית שבאוויר" (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    כבל האומגה שמוביל אל "הבית שבאוויר"(צילום: סער יעקובוביץ)

    ההוסטל עצמו, כשמו כן הוא – באוויר, על צלע הר. אפילו המקלחת פתוחה אל הנוף. על הפרק ארבע אטרקציות עיקריות: אומגה, ערסלים תלויים, רשת שתלויה באוויר ואפשר לשכב עליה וליהנות מהנוף וקפיצת בנג'י מהחלון של ההוסטל, ככה סתם באמצע היום. אין אינטרנט והניתוק מוחלט. זה גם מה שעושה את האווירה לכה מיוחדת - רק הטבע, הנוף והמחשבות.

    הנה, הגעתי את הנחלה (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    הנה, הגעתי את הנחלה(צילום: סער יעקובוביץ)

     (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    (צילום: סער יעקובוביץ)

     

    משוחרר באמריקה    (צילום: אורי דוידוביץ')

    משוחרר באמריקה    (צילום: אורי דוידוביץ')

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בסך הכל היינו ארבעה אורחים בהוסטל: גל, אני וזוג מקומי. בלילה ירד גשם והצפייה בסופת הברקים מהמיטה עם כוס קפה קולומביאני הייתה חווייה שלא אשכח, כמו סרט טבע של נשיונל ג'יאוגרפיק שמוקרן מחוץ לחלון.

     

    בבוקר התעוררתי לארוחת בוקר מפנקת שהוגשה בתוך עלי בננה מול הנוף המקסים. הגשם מהלילה ניקה את האוויר והנוף נעשה אפילו יותר יפה. ישבתי ובשקט המרגיע כתבתי ביומן המסע. אם אתם זוג, אל תפספסו ותעבירו כאן לילה (מספיק לילה אחד, לא צריך יותר, וחובה לתאם מראש). כל הכיף הזה, כולל האטרקציות והארוחות, עלה לי 250 שקלים.

    קפה במיטה מול נוף עוצר נשימה (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    קפה במיטה מול נוף עוצר נשימה(צילום: סער יעקובוביץ)

    יומן המסע שכתבתי במהלך הטיול (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    יומן המסע שכתבתי במהלך הטיול(צילום: סער יעקובוביץ)

    ארוחת בוקר של אלופים (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    ארוחת בוקר של אלופים(צילום: סער יעקובוביץ)

    מבסוט מעצמי (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    מבסוט מעצמי(צילום: סער יעקובוביץ)
       

    שמח ומרוצה חזרתי למדיין, שם הכרתי בהוסטל בחור צעיר בשם קרלוס שהתברר שהוא אחד ממנהלי רשת ההוסטלים GALERIA בקולומביה. אחרי שיחה טובה וכוס בירה קרה, התחברנו והוא סיפר לי שהוא נמצא במדיין רק לזמן קצר עד שישוב לעיירה גוואטאפה (Guatapé), שם הוא מנהל את ההוסטל שלו.

     

    נסעתי איתו לגוואטאפה שנמצאת במרחק של כשעה ממדיין. לפני שנים רבות העיירה הוצפה במים ומאז נוצרו באזור איים קטנים המבצבצים מעל פני האדמה. על אחד מאותם איים שוכן ההוסטל של קרלוס. לקחנו את הקיאק של ההוסטל ושטנו בין האיים, התרחצנו במים המתוקים, ניגנו בגיטרה ואפילו הכנתי שקשוקה כאות תודה על האירוח.

     

    ליד האיים, נמצא הסלע של אל-פניול, סלע ענק בגובה שליותר מ-200 מטרים. כדי לטפס עליו צריך לעלות כ-700 מדרגות, אבל הנוף הפנורמי מהפסגה שווה כל מדרגה. למחרת הסתובבנו בעיירה הצבעונית, אכלנו אוכל קולומביאני מקומי, מטוגן לרוב ושתינו מיצים טבעיים.  

    סלע אל-פניול (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
    סלע אל-פניול(צילום: שאטרסטוק)
    האיים של גוואטאפה  (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    האיים של גוואטאפה (צילום: סער יעקובוביץ)

    העיירה הצבעונית (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    העיירה הצבעונית(צילום: סער יעקובוביץ)

    רחובות ציוריים (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
    רחובות ציוריים(צילום: שאטרסטוק)

    כיכר מצועצעת וחמודה (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
    כיכר מצועצעת וחמודה(צילום: שאטרסטוק)
      

    כבר אמצע נובמבר, עונת הקיץ בארגנטינה מתחילה, ועוד אין לי בכלל ציוד טיולים - נעליים, שק שינה, אוהל וציוד לבישול. נפרדתי מקולומביה וקניתי כרטיס טיסה לבואנוס איירס. עצרתי בבוגוטה לקנות נעלי טיולים והמשכתי לארגנטינה.

     

    סער יעקובוביץ, יועץ ומדריך טיולים לדרום, מרכז, צפון אמריקה ואנטרקטיקה. למידע נוסף כנסו לעמוד הפייסבוק

     

    המשך בשבוע הבא

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים