שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המחקר שנותן תקווה לחולי הפרקינסון

    תקווה לחולי פרקינסון - מחקר חדש שבוצע בבית החולים איכילוב מצא כי גירוי חשמלי סימולטני של המוח מסייע לסובלים מקיפאון הליכה, הפרעה התוקפת 80% מחולי הפרקינסון

    צפו באופן הליכת הנבדק לפני ואחרי הטיפול: 

     

    צפו בהליכת הנבדק לפני (משמאל) ואחרי הטיפול    (דוברות איכילוב)

    צפו בהליכת הנבדק לפני (משמאל) ואחרי הטיפול    (דוברות איכילוב)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מחקר חדש שבוצע בבית החולים איכילוב בתל אביב בשיתוף עם אוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית עשוי לתת תקווה לאלפי חולי הפרקינסון שמתקשים בהליכה.

     

    במסגרת המחקר, שבוצע במעבדה לחקר הליכה, קוגניציה וניידות של בית החולים, עברו חולי פרקינסון שסובלים מקיפאון הליכה גירוי מוחי חשמלי בלתי פולשני. הגירוי, שבוצע בו זמנית באזור המוטורי ובאונה המצחית במוח, הביא לשיפור משמעותי בקיפאון.

     

    עוד בנושא:

    חולי פרקינסון בפריפריה: "4 שעות נסיעה לכל כיוון – רק לטיפול"

    אני בת 29, ויש לי פרקינסון. אבל זה לא יעצור אותי

    בלי לחשוש: האימונים המפתיעים שמתאימים לחולי פרקינסון

     

    הרגליים דבוקות למרות הרצון ללכת

    קיפאון בהליכה הינה הפרעת הליכה קשה שמופיעה בקרב כ-80% מהחולים בפרקינסון. קיפאון בהליכה הינו מצב שבו החולה אינו מסוגל להתקדם - החולים שלוקים בהפרעה מתארים כי התחושה דומה לתחושה שכפות הרגליים "דבוקות" לקרקע, למרות הרצון ללכת.

     

    הרופאים אינם יודעים אילו חולים יסבלו מההפרעה ומה גורם לה. ההפרעה פוגעת באופן משמעותי ביכולת הניידות של החולים ומעלה באופן ניכר את הסיכון שלהם ליפול. הקיפאון נוטה להופיע בתחילת ההליכה או בעת ניידות בסביבה מאתגרת.

     

      (איור: shutterstock) (איור: shutterstock)
    (איור: shutterstock)

     

    הקיפאונות פחתו ב-30%

    החוקרים, ד"ר טליה הרמן, פרופסור ג'ף האוסדורף, פרופסור ניר גלעדי ומוריה דגן בדקו את השפעת הגירוי החשמלי שניתן ל-20 מטופלים. לפני כל סדרת טיפול ולאחריה עברו הנבדקים, אשר סובלים מקיפאון הליכה, הערכה מקיפה של הליכתם, שיווי משלם ותפקודי החשיבה שלהם. איסוף הנתונים נעשה, בין היתר, באמצעות חיישנים לבישים ומדידת תפקוד האונה הקדמית בזמן ההליכה.

     

    החוקרים השוו את מצבם של הנבדקים לאחר שעברו את הגירוי המוחי לעומת מצבם לאחר שקיבלו גירוי ללא כל אפקט (פלצבו). במחקר, אשר פורסם בכתב העת המדעי "Movment Disorders", נמצא כי שיפור של 30% בחומרת הקפאונות לאחר קבלת הטיפול.

     

    במבחן בו נדרשו הנבדקים לקום מכיסא, ללכת שלושה מטרים ולחזור לשבת נמצא כי לאחר קבלת הגירוי נמצא שיפור של 20% בביצוע המטלה לעומת טיפול הפלצבו, בו לא הודגם כל שיפור.

     

    בנוסף לאחר הטיפול הסימולטני נצפתה עלייה במהירות הליכת הנבדקים של 5 סנטימטרים בשנייה.

     

    שיפור ניכר לאחר עשרה ימי טיפול. ביה"ח איכילוב (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    שיפור ניכר לאחר עשרה ימי טיפול. ביה"ח איכילוב(צילום: מוטי קמחי)

     

    גירוי מוחי בלתי פולשני הנקרא (Transcranial direct-current stimulation) היא שיטת עירור שטחית לא חודרנית של המוח. בשיטה זו מופעל גירוי חשמלי חלש מאוד על המוח, אשר לרוב אף אינו מורגש על ידי המטופל. שיטת הגירוי המוחי נמצאת כיום במחקר של מגוון הפרעות של המערכת העצבית, כגון אירוע מוחי, דיכאון, כאב כרוני ועוד.

     

    מחלת הפרקינסון הינה מחלה ניוונית של מערכת העצבים. פרקינסון היא המחלה השנייה בשכיחותה בגיל המבוגר. המחלה גומת להפרעות קשות בתנועה בשיווי המשקל. הגורמים למחלה אינם ידועים. הטיפול במחלת הפרקינסון הוא בעיקרו תרופתי וסימפטומטי, עם השפעה ניכרת וטובה על מצבו של החולה אך יעילותו במהלך השנים מוגבלת.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דוברות בית חולים "איכילוב"
    הגירוי החשמלי נמצא יעיל בטיפול בקיפאון הליכה
    צילום: דוברות בית חולים "איכילוב"
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים