רבני החרד"ל, מה הייתם אומרים על אסתר המלכה?
אסתר המלכה כתבה את סיפור ההמשך של סינדרלה: היא לא "חיה באושר ואושר" - אלא לקחה את גורל עמה בידיים, ועם גיבורות המגילה האחרות ניסתה לעשות תיקון לנזק שחוללו הגברים - מאחשוורוש ועד מרדכי. רבני החרד"ל, המרד הנשי-דתי שלנו כאן בשביל להישאר
גלילוֹר
ובשמו הלועזי - קלידוסקופ, הוא דימוי מוצלח לקריאת "מגילת אסתר". כל סיבוב או ניעור של הטקסט מציע תמונות מפתיעות: דמות העם היהודי בגולה, הסיבות שבגללן יוצאים עמים למלחמות, דמותם הפארודית של מלכי אומות העולם, תולדות היחסים בין בני ישראל לעמלק, השוואות לספרות העולם (לז'אנר אגדות סינדרלה) ולאגדות מקראיות (כדוגמת סיפור יוסף). חברות יקרות, נערו את המגילה לפני קריאתה, בחרו לכן זווית ותראו נפלאות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מרכזיוּת הנשים במגילת אסתר, וגם בארבע המגילות הנותרות, מרשימה ומעוררת עניין, ובבית מדרש הזה אסובב את הגלילור עד שיגיע לתמונת מלחמת המינים.
שלושה כנגד שלוש
מכל שורה כמעט זועקת "מגילת אסתר" השוואה בין המינים. שלושה גיבורים מרכזיים במגילה - אחשוורוש, המן ומרדכי, ושלוש גיבורות - ושתי, זרש ואסתר. המגילה פוערת תהום ביניהם. מבחינה רשמית הגברים נושאים בתפקידים בכירים, מבחינה מהותית, איך נאמר... הם לא הכי נבונים. המן מתגלה כעסקן חצר שעצותיו רעות ומזימותיו שבות אליו כבומרנג. מרדכי מנהל מלחמת כבוד מטופשת ומסבך את עמו בסכנת השמדה, ואחשוורוש? כל מילה אודות כסילותו מיותרת.
לעומתם, נמצאות הנשים בתחתית הפירמידה הרשמית - כל הזמן הן אשתו-של, אבל איזו אישיות בונה להן המגילה: ושתי היא אישה עצמאית ואמיצה שמקריבה את מעמדה וחייה ובלבד שלא תתפקד כדוגמנית של המלך. מדהים לגלות במגילה עתיקה מאבק נשי שיש בו רמה כזו של מודעות ונחישות, שהייתה יכולה להיות מקור גאווה גם לפמיניסטיות בנות ימינו.
זרש היא אישה נבונה ורואת עתיד, גם אם לא מאוד מעודנת, ואסתר... מה יש לומר, היא גויסה לחצר המלך בתפקיד הדוגמנית התורנית, זו שתחליף את ושתי הסרבנית, ומהר מאוד לבשה מלכות. אסתר הכירה את נקודות החולשה של הגברים, היתלה בהם ופתרה את התסבוכת האיומה שמרדכי יצר.
מאתרים מוקשים ומתפוצצים עליהם
חבורת הליצנים המקיפה את אחשוורוש נבונה דיה כדי לאתר כבר בפתיחת המגילה את הנושא המרכזי שאיתו מתמודדת הממלכה – מרד הנשים בבעליהן.
הנשים מתבקשות לשתוק
אלא שחבורה זו סבלה מהשילוב הנפוץ של טיפשות ויהירות, ועל כן הציעה פתרון כוחני שלא יכול לעמוד בשום מבחן מציאות. הם החליטו שאם רק יחוּקק חוק משילות גברי חדש, הנשים יירגעו והשקט ישוב למעונם (אסתר א', ט"ז-כ"ב):
"ויאמר ממוכן לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עוותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשוורוש כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן... וכדי ביזיון וקצף. אם על המלך טוב, יצא דבר מלכות מלפניו וייכתב בדתי פרס ומדי... וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן. וייטב הדבר בעיני המלך... וישלח ספרים אל כל מדינות המלך... להיות כל איש שורר בביתו".
כן, הם מאתרים את האתגר - אבל אין להם מושג איך להתמודד איתו.
מישהי כבר אמרה רבני חרד"ל?
רבני החרד"ל, כמו חבורת יועצי המלך, מבינים את כוחו המיוחד של מרד נשי, שכן זו מרידה שיונקת את עוצמתה המעשית והמוסרית מהבתים הפרטיים. איך יעמוד ילד מול אמו הפוקחת את עיניו לשיעבוד שלה, איך תתפקד משפחה אם תמרוד האם בנטל הרובץ על כתפיה, ואיך לא ייכנע לבו של הגבר מול המחאה המתרחשת בביתו?
אין לדעת האם וכמה זמן שרד המרד של נשות ממלכת חלם הפרסית. אבל המרד שלנו כאן בשביל להישאר. רבני החרד"ל, תגובותיכם מלמדות שברור לכם כי המהפכה שלנו רצינית והיא תגיע לכל הרבדים של החיים היהודיים והישראלים.
כדאי לכם להביט בו בעיניים טובות ולראות את הפוטנציאל של המהפכה הפמיניסטית להביא חיים לתרבות ולקהילות היהודיות. אבל גם אם תנהגו בנו מנהג הרב סדן, ותביטו בנו במבטים כעוסים - לא ניבהל, לא נלך וגם לא ננקום. באהבה ובחוסר סבלנות נהפוך את הקהילות שלנו לנבונות ולחומלות יותר.
שוברות את הכלים
הגברים של המגילה היו נכונים להקדיש את חייהם למשתים ולמלחמות. זה נורמלי, כך לפחות נדמה להם. אלא שפתאום נכנס אלמנט מפתיע לתמונה, אלמנט שובר מלחמות ומשתאות, אלמנט המאיים לשבור את כללי המשחק של הבנים ולהרוס להם את הכיף; הבנות נכנסו למגרש - ולא בתפקיד המעודדות. בבהלת הרגע ייצרו הבנים חוקים קיצוניים ומטופשים, כאילו שנשים שהסכימו לסכן את חייהן יתרשמו מרשימת חוקים שנכתבים על קלף ונשלחים אליהן הביתה.
כמו סינדרלה אבל עם גרסת המשך
מגילת אסתר בנויה בתבנית סינדרלה שגרסאותיה נפוצות בתרבויות רבות, וכולן בנויות על האשליה שאישה ענייה אך יפה, צנועה ועדינה (כזו שיכולה לצעוד עם נעל זכוכית בלי שתישבר) תצליח לצוד את לבו של נסיך עשיר וטוב לב, שייקח אותה אליו ובכך ישדרג את מעמדה לנצח (שדרוג שיציע לה בלי ספק אושר רב).
אלא שהסיום המקובל "והם חיו בעושר ואושר" לא חותם את מגילת אסתר, אלא מעביר אותנו לפרק ההמשך הייחודי, שבו נסיכת הפורצלן הופכת לאישה דעתנית שמלהטטת בגברים המקיפים אותה, ומשיגה בדיוק את מה שהיא רוצה.
לא בת מלך - מלכה
כוחה של "מגילת אסתר" בגרסת ההמשך. בניגוד לסינדרלה ששיאה בעדינותה וביופייה, אסתר מגיעה לשיאה שברגע בו העדינות מפסיקה לנהל אותה. לאחר שמרדכי מספר לה על גזירת ההשמדה ודורש ממנה להסתכן ולעשות מעשה, מגיעה אסתר, כאורחת לא קרואה, אל המלך אחשוורוש. רגע הרה גורל זה נפתח בתיאור: "ותלבש אסתר מלכוּת" ורק מכאן ואילך אסתר היא מלכה. עד כה לא הופיע במגילה הצירוף "אסתר המלכה", אולם משהיא מסכנת את עצמה, הופכת למנהיגה ולובשת מלכוּת, יופיע במגילה הצירוף "אסתר המלכה" שוב ושוב.
כמו יוסף, אבל עם מין
מגילת אסתר וסיפור עלייתו של יוסף מהבור לגדולה, משוחחים זה עם זה. התבנית הסיפורית שלהם דומה: איש/ה זר/ה ממעמד בעייתי עולה לגדולה. הוא מתעלה בזכות חוכמתו, היא בזכות יופייה, ושניהם מביאים ישועה. יתר על כן, אתן מוזמנות להציץ בסיפור יוסף במצרים ולגלות גם קשרים לשוניים בין הסיפורים.
הגדרת המשימה: אונס
מעניין להשוות בין חיי המיטה של יוסף ואסתר: שניהם נדרשים לתשלום מיני כחלק מעלייתם לגדולה, אלא שיוסף שמנסה לברוח מהזוועה, משלם על כך מחיר כבד, ולבסוף בכל זאת עולה לגדולה, ואילו לאסתר אין דרך לעקוף את מחיר המיטה.
במקרה של אסתר האונס איננו תוצר לוואי, אלא הגדרת משימה. יוסף גויס למשימתו בזכות חוכמתו - ואילו אסתר הובאה להרמון של אחשוורוש כשפחת מין. רק בשלב מאוחר יותר של העלילה מבינה אסתר שהיא יכולה למנף את העיסוק הבזוי שאליו נלקחה, ולהשתמש בקלות דעתם של הגברים על מנת להיות שליטה.
ובבית המדרש של הטוקבקים
אני מודה לאסתר אדלסבורג, תלמידה חכמה ומורה לתנ"ך, ששוחחה אתי על מגילת אסתר. הדברים הכתובים בטור זה נוצרו בהשראת שיחתנו.
בשבוע שעבר שאלה אותי טוקבקיסטית אנונימית (טוקבק 83): "מלבד השימוש במונח "תורה מהותנית" או "מהותנות" כבמילים גסות, בדיוק כטענתך כנגד החרד"לים בהתייחסות לפלורליזם או הכלה, מהן ראיותייך מתוך מקורות היהדות להסתכלות לא מהותנית על המציאות?" בסרטון אני עונה לה.
לכל הטורים של רוחמה וייס
שבת שלום!
לפנייה לכתב/ת 
