שתף קטע נבחר

הרמטכ"ל אחרי ביקור סאדאת: "הרגשה של להכין ימ"חים למלחמה"

נחשף פרוטוקול ישיבת אלופי המטכ"ל אחרי הרגע ההיסטורי: לצד האופטימיות, נמתחה ביקורת על נאומו של בגין והועלו ספקות לגבי כוונות נשיא מצרים. בישיבה אחרת אחרי הביקור התייחס שר הביטחון עזר ויצמן למנהיגים הפלסטינים שמבלים במועדוני לילה בביירות

 

 

 

נשיא מצרים אנואר סאדאת עשה היסטוריה בנובמבר 1977 כשהפך למנהיג הערבי הראשון שנואם בכנסת בירושלים. למרות הביקור ההיסטורי, שנמשך שלושה ימים, בצה"ל הטילו ספק לגבי אמינות הושטת היד המצרית לשלום. ב-22 בנובמבר 1977 ב-9:00 בבוקר, כמה שעות לאחר שסאדאת המריא בחזרה למצרים, נערכה ישיבה בפורום מטכ"ל, שבה העלו אלופי צה"ל את עדתם.

 

40 לביקור - מיוחד ב-ynet:

"רגע שעושה צמרמורת עד היום"

"הכינו צלפים בנתב"ג, חשבו שזו מלכודת"

 

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף הבוקר (יום א') את הפרוטקול של אותה ישיבה, שהוגדר עד כה סודי ביותר. ראש אמ"ן דאז, האלוף שלמה גזית, אמר: "בכל מה שנוגע לשיחות האינטימיות, בסך הכול אנחנו יודעים מעט מאוד". הרמטכ"ל, רב-אלוף מרדכי (מוטה) גור, התערב ואמר: "פה מדובר על צעדים למניעת המלחמה, שאני לא יודע מהם. אבל זה היה הנושא, גם כשבגין יצא מהישיבה הוא ככה אמר לאנשים".

סאדאת ובגין בכנסת. מימין: יו"ר הכנסת יצחק שמיר (צילום: AP) (צילום: AP)
סאדאת ובגין בכנסת. מימין: יו"ר הכנסת יצחק שמיר(צילום: AP)

האלוף גזית המשיך בסקירה: "מטרתו של סאדאת הייתה לבוא לישראל ולומר לכל שלושת הגורמים, והגורמים הם: גם ישראל, גם דעת הקהל בעולם, ושלישית – וכאן היה באמת החריגה – והייתי אומר, אומץ הלב של סאדאת, לדעת הקהל בעולם הערבי. וכאן הוא בא ואמר: רבותיי, כשאני אומר לכם שלום, 'איי אם נוט לפינג' (אני לא מתבדח). כשאני אומר לכם שלום, אני מתכוון לכך במלוא הרצינות. אנחנו מתכוונים להיכנס אתכם לתנאי שלום, שכל זה יעלה, ויהיה דו-קיום. ישראל תזכה להיות כמדינה בעלת זכות קיום מוכרת בתוך העולם הערבי".

ראש אמ"ן גזית התייחס גם לתגובות במצרים לנאום סאדאת. בקהיר מאוד התרשמו מקבלת הפנים החמה שהם מצאו בארץ, ציין. "במצרים יש תגובה, הייתי אומר, ותמיכה מוחלטת בסאדאת ובצעד שהוא עשה. בעקבות הנאום של סאדאת יש הרגשה שסאדאת הציג כהלכה את ה'קייס' הערבי כולו, לא רק את ה'קייס' המצרי, הוא הופיע כמי שהוא נושא דברם של המוני הערבים בשם הם. של התביעות הצודקות של הערבים כולם".

 

האלוף גזית אמר כי דווקא בקהיר התאכזבו מהנאום של ראש הממשלה מנחם בגין. "נאום שהוא קשוח, שאין בו שום ויתורים, לא בנושא נסיגה ולא בנושא הפלסטינים ומול גודל הצעד של סאדאת, לא באה תמורה והתייחסות נגדית ישראלית".

 

אלוף פיקוד הדרום, הרצל שפיר, נתן סקירה ארוכה על הנאום בכנסת. הוא פירט את הנקודות שהעלה סאדאת, וסיכם: "'סיום מצב המלחמה הקיים באזור'. לא נוסח אחר של שלום וכדומה. אלא סיום מצב המלחמה". האלוף משה לוי, שהיה אז מפקד פיקוד המרכז, הזכיר: "הוא לא אומר אף מילה על השלום". אלוף פיקוד הצפון, אביגדור (יאנוש) בן גל, הוסיף: "הסכם השלום לא כולל שלום", ובהמשך גם ש"הוא לא דיבר על מלחמה".

הרמת כוסית של פורום מטכ"ל ב-1977 (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (צילום: דובר צה
הרמת כוסית של פורום מטכ"ל ב-1977(צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

סאדאת סוקר משמר כבוד בנתב"ג (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (צילום: דובר צה
סאדאת סוקר משמר כבוד בנתב"ג(צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

 (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון) (צילום: דובר צה
(צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

בהמשך הישיבה אמר הרמטכ"ל גור כי המצרים "הביעו אי שביעות רצון גדולה מאוד מנאומו של בגין". הרמטכ"ל ניפץ את אופוריית השלום ששררה בחדר ואמר: "בסוף הנאום אתמול, בסוף הנאומים, אם אני צריך לומר: מה הייתה ההנחיה האופרטיבית שראש המטה הכללי קיבל? גם ממשרד הביטחון, גם מחברי ועדת שרים לביטחון וגם מחלק גדול מאוד של חברי הכנסת, זה 'תכין את הימ"חים למלחמה'".

 

האלוף בן-גל התייחס לנאומים של בגין וסאדאת בכנסת ואמר כי היה "דו-שיח של חרשים בכנסת". הוא פירט: "כל נאום היה נאום מסורתי, ובסופו של דבר, שום צד לא גילה גמישות. הצעד היחידי שעד היום גילה גמישות הוא לא בנאום, אלא בעצם המעש של הגעת נשיא מצרי לארץ ישראל ולנאום בפני הכנסת, שזאת היא פריצת דרך".

 

הוא תקף בהמשך את בגין: "מדינת ישראל באמצעות הנאום של ראש הממשלה, גילתה חוסר הבנה וחוסר גמישות, והייתי אומר, לא הבינה את ההזדמנות הגדולה שנפלה בידי המדינה בעצם הופעת נשיא מצרים במדינת ישראל, ואני חושב שהנאום כמו שהוא נישא בפומבי, הייתה שגיאה רצינית ביותר. כי לא היה שם שום שינוי בעמדות המסורתיות ולא היה אפילו נסיון כלשהו לזרוק קצה של חבל להמשך פורה של התהליך".

ראש אמ"ן אלוף שלמה גזית ושר הביטחון עזר ויצמן (צילום: דוד רובינגר) (צילום: דוד רובינגר)
ראש אמ"ן אלוף שלמה גזית ושר הביטחון עזר ויצמן(צילום: דוד רובינגר)

"הדבר הראשון שהוא מחפש זה את אריק"

בישיבה נוספת, שהתקיימה שבוע לאחר מכן, התייחס שר הביטחון דאז, עזר ויצמן, לביקור סאדאת וליכולתה הצבאית של מצרים. "הוא מרגיש שהוא קצת נדפק. בהחלט, לא סתם שהדבר הראשון שהוא מחפש זה את אריק (שרון). את אריק, כי זה יבלת. הוא אמר לו פעמיים 'next time i will catch you' והם מדברים פחות. מצד אחד הוא לא מאושר מהמצב הצבאי שלו, מצד שני הוא לא רוצה לאבד את מה שהשיג.

 

"הוא השיג פתיחת תעלה, הוא השיג מאחז בגדה המזרחית של סיני. אני לא יודע אם אתם זוכרים, מיליון מצרים חזרו לחיות לאורך התעלה. מי שמחזיר מיליון מצרים לחיות לאורך התעלה, לא כל כך מהר רץ חזרה למלחמה. אני כבר אומר עוד פעם, מי שפתח ב-73 את המלחמה יכול לפתוח עוד פעם, אבל כרגע זה פחות או יותר המצב רוח".

 

השר ויצמן דיבר גם בנושא הפלסטינים, שעלה בנאומו של סאדאת וגם בדיון של פורום מטכ"ל שבוע קודם לכן. "הנושא שהוא מרכזי, ואין לי כל ספק שימשיך להיות מרכזי, זה נושא הפלסטינים. לו הם היום היו יכולים להיפתר מהפלסטינים האלה, לא מעוניין אותו. אני יכול לומר לכם שבארבע עיניים הוא מדבר קצת אחרת. לא סתם הוא לא הזכיר את אש"ף בנאום שלו, ואם שמתם לב, בנאום שלו הקהירי, הוא גם אמר, אני ראיתי את הלוחמים בבתי הסוהר, ולא אלה שיושבים בביירות בבתי הקפה". האלוף גזית תיקן שמדובר במועדוני לילה בבירת לבנון ולא בבתי קפה. ויצמן המשיך: "זאת אומרת, יש בוז מסוים לכל העניין הזה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
סאדאת ובגין בביקור ההיסטורי
צילום: AP
מומלצים