רוזה: היין שהתחפש בפורים

יין אדום שהתחפש ללבן, או אולי לבן שהתחפש לאדום? כך או כך, ללא ספק הרוזה הקליל, הצונן והמתקתק ראוי להיות יין לחגוג איתו את חג הפורים. עד לפני שנים מעטות נחשב הרוזה ליין פשוט, אולם בשנים האחרונות, התפתחה מגמה כלל עולמית של ביקוש הולך וגובר ליין רוזה איכותי.

רוזה: אדום שהתחפש ללבן או לבן שהתחפש לאדום(צילום: shutersrock)

איפה הכל התחיל?

לאחר מלחמת העולם השנייה התפתחה התיירות בצרפת בכלל, ובאזור פרובאנס בפרט. מלונות הפאר החלו לצוץ, בתי אירוח מהודרים קמו, והתרבות הגסטרונומית של דרום צרפת נסקה ופרחה. כך התוודע העולם לסלט הירוק, לעגבניות מזנים שונים, לדג על הגריל באיולי ולבן הלוויה האופטימלי לכל אלו – יין הרוזה.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

• לא רק בנדל"ן: הצרפתים משקיעים ביקבים ישראלים 
• בחנו את עצמכם: כמה אתם באמת יודעים על בוז'ולה?
• 11 ברזי בירה לא שיגרתיים
  

אנשי פרובאנס החלו לייצר רוזה מענבי קריניאן, סינסו וגרנאש. לאורך השנים טענו אלה - ויש בקרבם הטוענים עד היום - כי היין האדום מתאים יותר לעולמן של ערים מתועשות בהן נדחס אורח חיים מהיר, מאשר לאקלים ולאווירה הים-תיכונית. לכן, הרוזה הוא בעצם "האדום" הפרובנסיאלי.

ומה קורה היום?

נכון להיום ההיסטוריה חיה ונושמת: 80% מענבי היין של פרובאנס משמשים לתעשיית הרוזה. אך לא רק בשל המסורת, גם גורמים כלכליים משפיעים על הייצור - הרבה יותר קל לייצר יין שנמכר תוך פחות מחצי שנה מרגע שענביו נבצרו, ונלגם כולו לפני הבציר הבא אחריו. בנוסף, תזרים המזומנים קבוע והעבודה הנדרשת, יחסית ליצירת יינות אחרים - מינימלית.

בישראל, הרוזה מעולם לא שימש כחלק מקו הייצור המרכזי של אף אחד מהיקבים. בטח לרבים זכור ה"מתאוס" האלמותי - יין פורטוגזי שמופיע אפילו בשירים ישראליים רווי תשוקה ואהבה. אך כל אלו נעלמו ממפת ייצור היין בישראל, עד לגל החזרה הנוכחי של יצרני היין השונים. כיום, זני הענבים העיקריים בשימוש בישראל הם קברנה פרנק, גרנאש, גמאי ופינו נואר, אם כי אפשר למצוא גם זנים נוספים.

רוזה טוב יתאפיין בריחות פטל ופרי אדום, אולי גם מעט ירקרקות. הפה יציע חמיצות חדה ומענגת, רעננות ופריכות, וכל דבר מעבר לכך יהיה בבחינת בונוס. היין ישתלב נהדר עם ירקות טריים (מלפפון, עגבנייה, אספרגוס), מוסקה, סלט טונה, פאייה, סביצ'ה, סרדינים, עוף קר וקישים, ונכון להגישו בטמפרטורה הנעה בין 9-6 מעלות צלזיוס.

רמת הגולן, ירדן, רוזה - יין מבעבע כייפי, רענן ואלגנטי, הנהנה מחמיצות טובה וסיומת ארוכה. רמזים של לימוניות, תותים ופרדס, לצד ניחוח של בגט קלוי.

129 שקלים

לה ז'אמל, סינסו 2017 - אחד היקבים המסקרנים והמוצלחים בפרובאנס, מביא לארץ מבחר אדיר של יינות ראויים המעניקים תמורה נהדרת למחיר, אך כדאי לשים לב לרוזה המושלם שגורם ללוגם לדמיין שהוא הלכה למעשה בפרובאנס. שווה כל שקל.

52 שקלים

טוליפ, וויט פרנק 2017 - הוויט פרנק הוא ממסך של קברנה פרנק וסוביניון בלאן. התוצאה היא יין ורדרד-כתמתם עם בשומת נעימה של מי ורדים, הדרים וברקע תות שדה טרי. קליל, מתקתק ומאוד מומלץ.

82 שקלים

כרמי-יוסף ברבדו, רוזה 2017 - היין מופק כולו מזן המרלו הנהדר לימים חמים, וצבעו הכתמתם רומז גם על משקל וגוף בינוני, אף קליל המזכיר פרדס וכמובן טעם יבש, עוצמתי ומיוחד.

80 שקלים

מרטיני רוזה NV – יין מבעבע בצבע רוזה המורכב מזני ענבים פחות מוכרים (ברשטו, מלבזיה ומוסקטו) מצפון איטליה. התוצאה היא יין מתקתק, הרמוני מאוד, המזכיר אפרסקים בשלים וניחוחות ורדים. תמורה טובה למחיר.

65 שקלים

אלכסנדר, רוזה רוז'ה - יין שעשוי מענבי סירה, גראנש ומורבדרה, עם גוף עוצמתי, ואליו מתווספת בשומת מרשימה של פירות ותבלינים.

149 שקלים

דומיין סרור, הזהב הרוזה 2017 – כמעט כולו מופק מגרנאש עם נגיעה קלה של סירה. אופי מאוד ישראלי, כשגם הצבע אפרפר-ורדרד. מלא בשומת, פרחים, עוצמה וחמיצות ארוכה ונעימה.

120 שקלים

דומיין אדמונד דה רוטשילד, לה לוריה 2017 – יין רוזה מבורדו, צרפת, עשיר ברמזים לפטל, אוכמניות טריות ופירות הדר. צבעו כתמתם בהיר, והטעם נעים, כייפי ומדויק.

95 שקלים

כרמל, סלקטד 2017 – הסדרה העממית של יקב כרמל בהחלט מביאה יין המעניק תמורה מופלאה למחיר. זהו יין סמוק, חצי יבש, המופק מענבי גרנאש, טמפרניו וזינפנדל, ומעניק מתיקות קלה לצד חמיצות מרעננת.

25 שקלים