שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "עזרת הנשים בבית הכנסת של נתב"ג מלאה גברים"
    במקום קטנטן, צפוף ורחוק מהחזן ממוקמת עזרת הנשים של בית הכנסת בטרמינל 3. כדי להגיע לשם צריך לעבור דרך גברים - וגם אז לא בטוח שתוכלי להתפלל, כי לא פעם תופסים את המקום גברים שמסרבים להתפנות. חני פרבר ביקשה להתפלל במניין - ומצאה עצמה מתפללת מול השירותים. רשות שדות התעופה: הוספנו חדרי תפילה

    בית הכנסת בטרמינל 3 (צילום: באדיבות COL - חב"ד און ליין) (צילום: באדיבות COL - חב
    בית הכנסת בטרמינל 3(צילום: באדיבות COL - חב"ד און ליין)

     

    "טיסה 54673 לשוויץ תצא בשעה 6:10 משדה התעופה בן גוריון". מצוין, הוא מחשב לעצמו את הזמן, ומבין שיספיק להתפלל תפילת שחרית במניין לפני העלייה למטוס. והיא? מה איתה? זה סיפור אחר.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    גם היא חישבה לעצמה את הזמנים, ואפילו אולי קצת הקדימה כדי שתספיק. היא מגיעה, בדרך מבחינה במספר נשים העומדות מחוץ לבית הכנסת ומתפללות, ונכנסת. צפוף מאוד בכניסה של בית הכנסת, וצריך להידחף בין גברים בכדי להיכנס לעזרת הנשים.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    היא מפלסת את דרכה לכיוון עזרת הנשים, אך בפתח מחכה לה הפתעה: עזרת הנשים מלאה גברים. "אדוני, אפשר בבקשה שתפנו את עזרת הנשים כדי שאוכל גם כן להתפלל במניין?" היא שואלת - אך אין תגובה. שוב מבקשת, בטון רגוע יותר. הוא לא מניד עפעף. שומע כמחריש.

     

    הגבר מלפניה נחלץ לעזרתה, נוגע בכתפו של האיש החוסם, ומבקש ממנו לפנות את המקום. מתרגז העקשן על שנגעו בו, ומוסיף שברגע שמי שמאחוריו יפנה, גם הוא יפנה. כמובן שהוא חוסם את הדרך שממנו יוצאים לעזרת הגברים. רק אחד מחבורת המתפללים שכבשו את השטח מוכן לצאת. השאר דופקים פרצופים רגוזים ומאוכזבים על האישה שהעזה להפריע את תפילתם.

     

    יוצאת החוצה אבלה וחפוית ראש, נאלצת להתפלל מול השירותים, היא חושבת על אותן המילים שבטח אמר אותו האיש לפני דקות ספורות: "ברוך אתה ה׳...שלא עשני אישה".

     

    "זה קורה כל הזמן"

    כן. זה סיפור אישי. והלוואי שיכולתי להגיד שגם יחיד מסוגו. כשניגשתי לחב"דניק בעמדת התפילין, הוא אמר לי שזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה. בהחלט לא. זה קורה כל הזמן.

     

    "זה הסיפור שלי". חני פרבר ()
    "זה הסיפור שלי". חני פרבר

     

    שמי חני, אני גרה במדינת ישראל. אני דתייה. נולדתי והתחנכתי בבית דתי, המחנך לתורה ולדרך ארץ. אני לומדת במגמת פיזיקה בבית חינוך דתי, וברגע זה ממש אני על מטוס בדרך לז׳נבה, במשלחת למאיץ החלקיקים, שם אייצג בכבוד את מדינת ישראל.

     

    בית כנסת בשדה תעופה זו גאווה ענקית לכל יהודי. איזור נוחות. בלי שצריך להידחק לפינה נידחת שבה אף אדם לא יבחין בך, או יתבונן עליך בצורה מוזרה. בלי הצורך הסביר מה זו הגלימה הלבנה עם הפסים התכולים – ולמה יש לך קופסה קטנה על המצח עם חוט שמתפתל ממנו.

     

    עזרת הנשים: מקום קטן ודחוס

    בית כנסת הוא מקום שבו כל אדם יכול להתחבר לאלוקים דרך הנוסח המקובל ובמניין, גם נשים, אבל לא בשדה התעופה שלנו. כדי להגיע לעזרת הנשים יש לעבור במקום שבו תמיד מתפללים גברים, וכשנכנסים - יש בקושי מקום ל-5 נשים.

     

    אפילו ינשוף לא יוכל לשמוע מה החזן אומר, והמקום כל כך קטן ודחוס שאי אפשר לנשום בו. התירוץ ש"מעט נשים מגיעות לתפילה ולכן האיזור קטן כל כך" איננו לגיטימי בשום צורה. מה היה קורה אילו פעם אחת היינו מפוצצים את בית הכנסת בנשים ולא נותנים לגברים להיכנס? איזו מהומה היתה מתחוללת.

     

    משם מה, כשזה קורה לנשים לא שומעים על זה דבר. למה בית כנסת בשדה התעופה נותן מענה רק ליהודי ולא ליהודייה, לדתי ולא לדתייה? נשים לא יכולות לקבל הזדמנות להתפלל במניין? האם ה' רוצה רק את קרבת הגברים? "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", לא?

     

    רשות שדות התעופה: הוספנו חדרי תפילה

    העולם המודרני מתקדם לכיוון של שיוויון ההזדמנויות מלא לנשים ולגברים בכלכלה ובחברה. אך מסתבר שבעולם היהודי אנחנו עדיין כמה צעדים מאחור.

     

    החוויה שעברתי בבית הכנסת של נתב"ג היא אך ורק דוגמה קטנה להעלמת העין של העולם הדתי בעניין קיפוח הנשים. ולכל הגברים שעמדו מנגד, ואפשרו את המצב שבו גברים מסלקים אישה מעזרת הנשים, אומר רק: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו, וחדלת מעזוב לו - עזוב תעזוב עמו". אנו מצווים לעזור לחמור של חברנו, אך לאחיותינו, בשרנו ודמנו, אין אנו מוכנים לנקוף אצבע?

     

    מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "בימים אלה התווספו חדרי תפילה על בתי הכנסת הקיימים בטרמינל 3. פניית האישה, אם הייתה נעשית בנקודת התפילה הרלוונטית, הייתה מטופלת בו במקום ובמטרה לאפשר לכל אדם ואישה לקיים את מצוותם כהלכתה".

     

    חני פרבר היא תלמידת בית הספר אמית רננים ומרכזת פעילים בצופים הדתיים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים