שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מה נשתנה? לקים ג'ונג און יש הרבה מה להרוויח מפגישה עם טראמפ
    מאז עלייתו לשלטון ב-2011, המשיך קים ג'ונג און בניסויי טילים ובפיתוח יכולות הגרעין באופן בלתי מתפשר למרות החרפת הסנקציות. מה הוביל את שליט צפון קוריאה להזמין את טראמפ להיפגש עמו והאם יוותר על הישגיו האחרונים?

     

     

    הכותרות הראשיות של סוף השבוע בתקשורת העולמית רגשו: הנשיא האמריקני דונלד טראמפ נענה עקרונית להזמנתו של שליט צפון קוריאה קים ג'ונג און לקיום פסגה בעוד כחודשיים. פגישה זו אמורה להתקיים אחרי מפגש בין מנהיגי שתי הקוריאות שמתוכנן לסוף אפריל. עוד דווח שקים הביע נכונות להתפרק מהנשק הגרעיני שברשותו. מה עומד מאחורי הצעד שבו נקטה צפון קוריאה והאם ההתרגשות הרבה אכן במקומה?

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    ראשית, חשוב מאוד להדגיש: שמענו גם את האמריקנים וגם את הדרום קוריאנים, שהעבירו לטראמפ את ההזמנה מקים, אולם נכון לזמן כתיבת שורות אלה, טרם שמענו את הצפון קוריאנים עצמם מתייחסים ישירות לעניין. במקום זאת, צפון קוריאה ממשיכה להדגיש את חשיבות ההישג אליו הגיעה בתחום פיתוח תוכנית הגרעין. בעיתון שהוא שופר השלטון בפיונגיאנג התפרסם ביום שישי מאמר שעל פיו, בראיה היסטורית, לצפון קוריאה לא הייתה ברירה אלא להגיע למצב שבו היא מחזיקה בנשק גרעיני, וזאת לנוכח האיום הגרעיני והסחטנות המתמשכים מצדה של ארצות הברית.  

     

     

    פיתוח כלכלי לצד פיתוח נשק גרעיני. קים ג'ונג און (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    פיתוח כלכלי לצד פיתוח נשק גרעיני. קים ג'ונג און(צילום: AFP)
    המאמר ממשיך ומסביר שכעת צפון קוריאה החלישה באופן משמעותי את מעמדה העולמי של ארה"ב, וכי כוח ההרתעה שברשותה מבטיח את השלום והביטחון באזור בפרט ובעולם בכלל. מאמר זה יכול לספק רמזים למניעים העומדים מאחורי מהלכי ההתקרבות והורדת המתיחות שבהם נוקט קים מאז תחילת פברואר - ערב פתיחת משחקי אולימפיאדת החורף שהתקיימו בדרום קוריאה - ושסימנים להם הוא סיפק כבר בנאומו לרגל השנה החדשה בינואר. 

     

    ארבעה ניסויים גרעיניים בין 2013 ל-2017

    מאז עלייתו לשלטון בעקבות מות אביו ב-2011 מוביל קים ג'ונג און מדיניות המכונה "ביונגג'ין" - פיתוח כלכלי במקביל לפיתוח הנשק הגרעיני. במסגרת מדיניות זו, ולמרות המשך החרפת הסנקציות הכלכליות על המדינה, המשיכה צפון קוריאה בניסויי הטילים ובפיתוח יכולות הגרעין שלה באופן שיטתי ובלתי מתפשר, כולל ארבעה ניסויים גרעיניים בין השנים 2013 ל-2017.

     

    כלומר, אין ספק שהסנקציות שהוטלו על המדינה הענייה במשך שנים פגעו בה קשות, אך עובדה היא שהם לא הרתיעו את קים מלהמשיך בתוכניותיו. רק כאשר סין, מתוך מניעים משלה, הגבירה לאחרונה את מידת שיתוף הפעולה שלה עם מערכת הסנקציות הכלכליות על צפון קוריאה, נראה שקים חש בצורך גובר להפגת המתיחות באזור. בנוסף, אני סבור שרק כאשר הוא הגיע לשני הישגים חשובים מאוד מבחינתו, קים הרגיש בטוח מספיק לעבור מהתנהלות של הגברת המתיחות והליכה על סף עימות, למהלכים של התקרבות כלפי דרום קוריאה וארה"ב.

     

    קים מיצב את עצמו בעולם כשליט שמחזיק בנשק גרעיני (צילום: AP) (צילום: AP)
    קים מיצב את עצמו בעולם כשליט שמחזיק בנשק גרעיני(צילום: AP)

    ההישג הראשון הוא בתחום הנשק הגרעיני. קים מיצב את עצמו בתודעה העולמית כשליט המחזיק בנשק זה, וגם אם נתעלם מסגנון הרהב המאפיין את מאמרי העיתונות הצפון קוריאנית, נראה כי קים אכן סבור שהוא חיזק את מעמדו בזירה הבינלאומית בזכות כוח ההתרעה העומד לרשותו. הישג זה קשור גם להישגו השני: חיזוק וביסוס מוקד התמיכה שלו מבית. באוקטובר 2017, ואחרי שנים שבהן סמכויותיה גדלו בהדרגה, הפכה קים יו-ג'ונג, אחותו של השליט הצפון קוריאני, לחברה בפוליטביורו, הגוף הבכיר ביותר במפלגת הפועלים הצפון הקוריאנית. מאז, הלכה וגברה החשיפה התקשורתית לה היא זוכה בעולם. לא רק שהיא זו שבזמן אולימפיאדת החורף העבירה לנשיא דרום קוריאה את הזמנת אחיה למפגש פסגה בין מנהיגי הקוריאות, אלא שהיא גם זו שישבה לצד קים כשקיבל את משלחת הבכירים הדרום קוריאנית שביקרה בצפון קוריאה בתחילת השבוע שעבר. משלחת זו היא שהמשיכה לוושינגטון, ועל פי הדיווחים העבירה את ההזמנה של קים לטראמפ. כך, נראה שקים ג'ונג-און חיזק את שלטון משפחתו בכך שביסס לצדו את מעמדה של האחות, וזאת במקביל לכך שהוא הוכיח לבכירים בשלטון את כישוריו בזירה הבינלאומית.

     

    מה יש לקים להרוויח? הרבה מאוד

    גם ההתפתחויות הפוליטיות אצל השכנה מדרום פעלו לטובתו של קים. בשנה שעברה הודחה הנשיאה הדרום קוריאנית, אשת המחנה השמרני פארק ג'ן-הייאה, ובמקומה נבחר מון ג'ה-אין שתומך במדיניות פשרנית יותר כלפי האחות-אויבת מצפון. חשוב עם זאת להדגיש שגם אחרי שמון נבחר במאי 2017, קים ג'ונג-און לא מיהר לאותת על התקרבות. במקום זאת, הוא קודם כול הקפיד להמשיך ולבסס הן את יכולות הגרעין של ארצו - כולל ביצוע ניסוי גרעיני בחודש ספטמבר - והן את כוחו מבית. רק אחרי שאלו הושגו לשביעות רצונו, פנה קים לנצל את המצב החדש שנוצר בחצי האי.

     

    אם כן, מה יכול קים להשיג ממהלכיו האחרונים בכלל וממפגש עם טראמפ בפרט? לטווח הקצר והבינוני, קים יכול להרוויח מחמישה היבטים. ראשית, עצם הפגישה עם נשיא ארה"ב, ואף ההכנות לה, ייחשבו עבורו כהוכחה למעמדו בזירה הבינלאומית. שנית, הישג אישי זה יקרין גם על מעמדו מבית, מה עוד שב-15 באפריל תציין צפון קוריאה את "יום השמש" - יום הולדתו של קים איל-סונג, מייסד המדינה וסבו של השליט הנוכחי. זהו החג הלאומי החשוב ביותר במדינה ותקופה אידיאלית לפאר את הישגו של קים הנכד. שלישית, הורדת המתיחות בחצי האי הקוריאני משמעותה הן התקרבות בין שתי הקוריאות והן הקלה בתחושת האיום האמריקני, תחושה שמלווה את צפון קוריאה במשך שנים ארוכות, עוד מלפני תקופתו של טראמפ. רביעית, ייתכן שיפור ביחסיה של צפון קוריאה עם בת הברית החשובה ביותר, סין, שמעוניינת בהבטחת יציבות האזור.

     

    חייל דרום קוריאני בסיאול חולף על פני מסך טלוויזיה ובו דמויות מנהיגי ארה"ב וצפון קוריאה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    חייל דרום קוריאני בסיאול חולף על פני מסך טלוויזיה ובו דמויות מנהיגי ארה"ב וצפון קוריאה(צילום: AFP)

    תמיכת סין בסנקציות על צפון קוריאה סייעו לרכך את קים ג'ונג און. שי ג'ינפינג (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    תמיכת סין בסנקציות על צפון קוריאה סייעו לרכך את קים ג'ונג און. שי ג'ינפינג(צילום: EPA)

    לבסוף, המפגש בין טראמפ לבין קים יכול להביא להקלה בסנקציות הכלכליות על המדינה המבודדת בעולם. לשם כך, ייתכן שקים יהיה מוכן לדון בעצירה זמנית של המשך פיתוח יכולות הגרעין, אך קשה מאוד לראות אותו מוותר לחלוטין על יכולות אלו. במידה שוויתור מוחלט בכלל יעלה על שולחן הדיונים, הוא כנראה יגיע עם דרישה להוצאת הכוחות האמריקניים הן מדרום קוריאה והן מיפן, תרחיש שלא נראה סביר כיום.

     

    לכן, לא כדאי לפתח ציפיות מוגזמות לנוכח הכותרות העכשוויות בעניין, ובוודאי לא לפני ששומעים את לשון ההזמנה ישירות מפיה של צפון קוריאה, שבינתיים צופה מהצד ובוחנת את תגובתו של טראמפ לרעיון. בשלב זה, די בכך שמדברים על הסיכוי לקיומם של שני מפגשי הפסגה כדי לאפשר את הורדת סף המתיחות באזור. אם אכן יתקיימו המפגשים, נצטרך עוד זמן כדי להיווכח אם מדובר בהמשך הדפוס בן עשרות השנים של הגברת והורדת המתיחות באופן מחזורי, או אם מדובר בפריצת דרך דרמטית-היסטורית שמעבר לכך.

     

    ד"ר גיא פודולר הוא מרצה ללימודי קוריאה וראש החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים