שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשבן הזוג והילד רבים - כך אל תגיבו
    אתם רואים את בן הזוג שלכם מתווכח עם אחד הילדים ומרגישים שאתם "חייבים" להציל את המצב. למרות הכוונות הטובות, כולם נפגעים מההתערבות שלכם. אז מה הדרך הנכונה?

     

     

    הורים רבים יזדהו עם תיאור הסצנה הבאה - אתם עסוקים לכם במשהו בבית, פתאום אתם עדים לקולות מריבה בבית של בן/בת הזוג שלכם ואחד הילדים. מלאים בכוונת טובות לעזור, לחלץ, להגן, לשפר ולפתור, אתם ניגשים אל זירת המריבה, מנסים לאמוד "מי צודק".

     

    בלי לשים לב אתם נכנסים לאמצע המריבה, מציעים פתרונות, משקפים ומנסים לעזור. בפועל אתם מתערבים במריבה לא שלכם. מהרצון הטוב הזה כולם יוצאים מופסדים - בן זוגכם, הילד שלכם ואתם. וכמו שאמרו חכמנו " הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות".

     

    אז מה אנחנו אמורים לעשות כאשר אנחנו עדים למריבות שלא קשורות אלינו? לא להתערב במריבות בין בילדים ובמריבות בין בן הזוג והילד.

     

    לא להתערב זה אומר לא להביע דעה (דעתנו היא סובייקטיבית ועלולה להיות שיפוטית), לא להציע פתרונות בלי תישבוחות ובלי ביקורת, לא לשפוט מי צודק וגם לא לנסות לעצור או למנוע את המריבה.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    לריב נכון

    כאשר אנשים כועסים ורבים בתקשורת מכבדת זה מעיד על תקשורת פתוחה וטובה. לא סתם אומרים "מי שלא רב לא אוהב". המטרה היא לריב נכון ולא לפגוע, לפתור ולא להשאיר את המשקעים והכעסים בבטן. מריבות מאהבה משפרות את התקשורת הבין אישית, שכן זה מלמד את שני הצדדים לשפר את התקשורת הבן אישית ביניהם בתנאי שנשמרים הכללים של "בבית הזה מותר להגיד הכול כאשר הדברים נאמרים בדרך שמכבדת את עצמך ואת האחר".

     

    קראו עוד:

    משפטים שגורמים לילדיכם לשנוא את גופם

    הילד הוא מסי הבא? חכו עם ההתמסרות לאימונים

    תינוקות גרמנים לא בוכים

     

    מריבות מאפשרות לאוורר לחצים, לתרגל אמפתיה, הקשבה, יכולת מציאת פתרונות בשיתוף פעולה ופיתוח דרכי התמודדות אישיות. מריבות משפרות את יכולת ההתמודדות במצבי החיים השונים, ולכן כל כך חשוב שילד ילמד לריב עם אחיו ועם הוריו, יתרגל טיעונים, יבסס סגנון שונה מול כל הורה, ילמד להשמיע את דעתו, לעמוד על שלו, להצליח לשכנע, להפסיד או לנצח בוויכוח, ילמד להתנצל ולכבד את האחר.

     

    מריבות מאפשרות לכל אחד מהצדדים לגלות את היכולות והכוחות שלו, לשפר עמדות, ולהסתדר ללא "צוות חילוץ" (במקרה הזה - חילוץ הורי) שלא יהיה שם במקרה אחר ברגע האמת בחיים בו הילד יצטרך להתמודד לבד ולהצליח לעמוד בויכוח או במריבה מבלי לקבל גיבוי ועזרה.

     

     

    הבית הוא שדה האימונים של החיים

    אם כן, מהו תפקידנו ההורי? לגדל ילד עצמאי שמסוגל להתמודד מול משימות החיים. זכרו כי הבית הוא שדה האימונים של החיים ולכן חשוב לאפשר לילד להתמודד בבית מול ההורה שכל כך אוהב אותו ולעולם לא יפגע בו.

     

    גם אם נשמע לכם שההורה השני מגזים, טועה, לא צודק ואתם כל כך רוצים לעזור לילד שלכם, אתם בעצם מחלישים, והחשש הוא שהפרשנות של הילד תהיה:

    • אני לא יכול להסתדר לבד בזמני מריבה ואני זקוק להגנה.

    • אני זקוק לגורם שלישי כאשר אני במצוקה.

    • ההורה שרב איתי לא אוהב אותי/מסוכן לי כי ההורה השני מציל אותי.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    שותפות זוגית

    גם את הזוגיות שלכם אתם מחלישים: אתם פוגעים בבן הזוג השני כאילו שהוא לא הורה טוב והילד זקוק להגנה מפניו. אתם פוגעים בקשר שלכם הזוגי בכך שאתם מכניסים לדיאלוג הזוגי רעשים וצרות מעולמות אחרים שלא רלוונטיים לזוגיות.

     

    חשבו מהו התפקיד הזוגי של כולנו כ"זוג הורים" - לאפשר לכל הורה לבסס את הקשר הרגשי שלו עם הילד בדרך שייחודית רק להם. בדרך זו המשפחה בונה מספר קשרים ייחודיים ואוהבים שנחוצים לבסיס התקשורת האישית של כל אחד מחברי המשפחה.

     

    אורית רוזנבוים מציעה לכך הסתכלות מרתקת בספרה "תפקיד חייך" ואומרת כי השותפות הזוגית האמיתית קוראת כאשר כל שותף בקשר הזוגי "מעוניין בטובתו של האחר יותר מאשר בטובתו שלו". 

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    הזוגיות ההורית האמיתית מתרחשת רק כאשר אנחנו מוכנים לשים בצד את דעתנו הסובייקטיבית ולאפשר לאחרים להסתדר בלי שאנחנו נתערב, נביע את דעתנו ונשפיע על הלך המריבה. זה דבר מאוד פשוט אבל לא תמיד קל לביצוע. יש קושי רב לחלק מההורים ליישם מפני שמתעורר קושי בלתי ליישם את כל אלו במקביל:

     

    • איפוק אישי וצמצום עצמי.

    • הסכמה לשחרר את הצורך שלנו לשלוט ולהשפיע על המתרחש סביבנו.

    • לכבד את בן הזוג והילד גם בעת חשש ודאגה.

    • לסמוך על שניהם - שההורה השני לעולם לא יפגע בילד פשוט כי הוא אוהב אותו בדיוק באותה עוצמה כמוך, רק בדרך אחרת. לסמוך על הילד שהוא יכול להתמודד מול ההורה וזה אילו לטובתו ההתמודדות הזו.

    • להבין שמריבות הן דבר טבעי וחשוב להשגת הרמוניה משפחתית בטווח הארוך.

     

    כמובן שבמקרים של סכנה - ביטחון, בטיחות או בריאות - אנחנו מצפים מהורה להתערב ולפעול מיידית כדי להפסיק את המריבה, תוצאותיה והשלכותיה.

     

    הכותבת היא יועצת שינה, מדריכת הורים בגישת אדלר ובעלת MamamayaSchool האקדמיה ל-365 הימים הראשונים בהורות

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כשבן הזוג והילד רבים - כך אל תגיבו "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים